give your heart a break ~פרק 16~ ♥

~נקודת מבט נייל הורן~
המחשבות ורגשות האשמה לא פסקו גם בכוס בירה החמישית שלי.
אני מנסה לכבות אותן בכוח אבל שום משקה אלכוהולי צורב לא מצליח לגרום להן לצאת לי מהראש.
ההבנה שאיבדתי אותה והפעם לתמיד גומרת לי להישבר לאט לאט.
המבט הפגוע שלה והמבוהל נחרט לי בראש. ממני? ממני אנג'ל נפגעה?
איך תמיד זה קורה לי שאני פוגע באנשים שהכי יקרים לי?
"רציתי להגיד לה את זה. רציתי להגיד לה שאני מאוהב מהרגע הראשון שראיתי אותה, אבל אני פשוט לא יכול." אמרתי לברמן, מחזיק בקלילות את הכוס שלי, שופך מעט על הבר. הוא מנגב אחריי את המשקה ומביט בי במבט ספק מרחם ספק צוחק. הוא וודאי רגיל לאנשים כמוני שמשתפכים לו על הבר בכל יום.
"אתה יודע מה אני חושב?" הוא אמר, שולף שתי כוסות ומוזג לתוכן משקה "אולי הגיע הזמן לשכוח ממנה ולהתקדם הלאה." הוא קירב אליי את שתי הכוסות והסב את תשומת ליבי אל עבר מישהי.
היא ישבה בקצה השני של הדלפק ומסתבר שקלטתי אותה שולחת לי מבטים כבר כמה פעמים.
הבטתי בכוסות ואז הבטתי שוב בה. לא הייתי צריך לנחש אם היא מעוניינת. זה היה ברור לי שכן.
עיניה סרקו אותי מכף רגל ועד ראש והיד שלה מטיילת על הירך שלה, מזמינה אותי להתקרב אליה כדי לדעת מה התחושה.
החלטתי שאני עושה את זה.
"היי," התקרבתי אליה, מחליק לעברה את הכוס שלה
"לקח לך הרבה זמן לקלוט," היד שלה עוטפת את הכוס ומרימה אותה לכיווני. הצמדתי את הכוס שלי לשלה בנקישה ושתינו.
האמת שלא ממש חשבתי על מה אני עומד להגיד לה לפני שהתיישבתי על ידה. לא ממש חשבתי באופן כללי כשהחלטתי להתיישב לידה.
הסיבה היחידה שהתקרבתי אליה זה חוסר שיקול הדעת שאני שורה בו עכשיו.
שתקתי במשך רגעים ארוכים, מחכה אולי לבחורה שאני אפילו לא טורח לשאול את שמה יהיה מה להגיד.
אני יושב לידה וכל מה שאני חושב עליו זה על אנג'ל. כל מה שאני מדמיין זה אנג'ל. הגוף שלי פה אבל המחשבות שלי מרחפות להן בעקבות אנג'ל.
"נדמה לי שאתה צריך להשתחרר קצת." היא תופסת את הסנטר שלי, מרימה אותו למעלה וגורמת לי להתרכז בה.
היא הכריחה אותי להביט בעיניה החומות הכהות, כאילו הן אמורות להפנט אותי עכשיו. היא משכה את ידי אל עבר רחבת הריקודים.
שוב אני בנקודה שבה אני לא שולט בהחלטות שלי ובגוף שלי.
רקדתי איתה.
לאט לאט אני מרגיש שהשילוב הקדחתני בין המוזיקה לאלכוהול מתחיל לעשות את שלו והמחשבות הטורדניות מתחילות להתפוגג לאט לאט.
פתאום אני מרגיש שאני מצליח ליהנות בכל הסיפור הזה.
כל פעם שהראיתי איזה חולשה כלשהי, נראה שהמחשבות שוב תפסו אותי, היא דאגה להשקות אותי במשקה כדי שלרגע לא אתפקח ואתחרט על מה שאני עושה.
"אתה כל כך יפה."
היא נעצרה מלרקוד, מביטה בי.
היד שלה עברה על פניי, בוחנת כל סנטימטר בפניי. החל מהעיניים, עוברת אל האף ויורדת אל שפתיי. האצבע שלה טיילה על פניי, מתענגת על המגע של האצבע החלקה שלה על זיפיי הבהירים.
האצבע שלה מחליקה בעדינות על השפה התחתונה שלי.
הרגשתי שאני משותק.
בלי ששמתי לב היא נישקה אותי.
לרגע מצאתי את עצמי מתעורר. תפסתי אותה במותניה, דואג להרחיק אותה ממני.
הבטתי בה. המבט שלה היה לא ברור. העברתי שוב את מבטי על שפתיה הרטובות. השפתיים שלה היו עבות ויפות. האודם שלה גלש מעט החוצה מהקווים המשורטטים של השפתיים שלה. הרגשתי כאילו הן צועקות עליי לחזור אליהן.
ואז בלי הכנה מוקדם קול בראש שלי צועק לי מבפנים-
אתה זוכר למה אתה כאן מלכתחילה? כדי להשתחרר. הגיע הזמן.
לקח לי כמה שניות ספורות לחזור לנשק אותה.
הפעם אני היוזם.
עשיתי את זה בעוצמה על גבול הפראות.
זה הזמן שלי להתפרק.
–
הגענו לבית.
פתחתי את הדלת בפראות תוך כדי שאני מנשק אותה.
הידיים שלנו משתוללות לכל כיוון. בקושי ומבלי לראות אני סוגר את דלת הכניסה בטריקה, מפחד להתנתק משפתיה ולאבד את התחושה הנעימה.
היא עומלת על לפתוח את הכפתורים שלי ופשוט גם לקרוע אותם.
אני עומל על לנשק אותה כמה שיותר בלי הפסקה.
עלינו ביחד במדרגות כשאני לא נפרד ממנה לשנייה. החולצה שלי נותרה על גרם המדרגות.
פתחתי את דלת החדר שלי בטריקה, נכנסנו פנימה וסגרתי אותה.
היא דחפה אותי על המיטה, מביטה בי מרחוק. גופי מחכה רק שתעשה בו כרצונה.
השיער האדום שלה פרוע אך יפה באותה מידה.
היא מתקרב אליי אחרי שהורידה את נעליי העקב שלה וטיפסה מעליי כשאני בין שתי רגליה. היא עוברת לנשק את צווארי, מוצצת את עורי בעינוג.
לאט לאט יורדת אל בית החזה שלי.
הורדתי מעליה את הגופייה הצמודה שלבשה, חושף בפניי את החזייה השחורה שלה. היא הורידה את מכנסי העור שלבשה.
התהפכנו וכעת אני הייתי מעליה. ידיי מעל ראשה משתי צידי ראשה.
נשקתי לצווארה והיא פלטה גניחה, מתענגת על הרגע.
ידיה מטיילות על עורי החשוף, מפתחות בי צמרמורת מוכרת ועושות את דרכן אל עבר המכנס שלי. ידיה פותחות במיומנות את כפתור הג'ינס שלי.
היא מורידה אותו במהירות, כמעט קורעת אותו מעליי.
ידיה עוברות מיד אל הבוקסר שלי. האצבע שלה מטיילת בגבול, מנסה לגרות אותי. היא מנסה להכניס את ידה פנימה אבל ידי תופסת אותה לפני המעשה.
מחשבה על אנג'ל חדרה למוחי.
דמיינתי אותה, שוכבת כאן תחתיי במקומה. אני יודע שאנג'ל היא היחידה שאני רוצה שתהיה תחתיי. היא היחידה שאני רוצה שתיגע בגוף שלי ותגרום לי לצמרמורות. לא המוכרות האלו שאני חווה איתה, אלא לצמרמורות הייחודיות שלה, שרק היא מצליחה להביא אותי אליהן רק על ידי העיניים.
קמתי מעליה במהירות.
"אני לא יכול." התיישבתי על קצה המיטה מסרב להביט בה שוב. יכולתי להרגיש את המבט ההמום שלה.
"אני לא מאמינה." היא קמה במהירות מהמיטה ואספה את בגדיה. "אתה חתיכת בזבוז של לילה." היא אמרה בבוז ויצאה מהחדר שלי כשבגדיה בידיה.
זרקתי את עצמי שוב על המיטה כשתפסתי בראשי.
מה יהיה איתי?

-הגרסה הישנה-

"טוב נחזיר אותך לבעלים שלך?"שאלתי אותו והוא רץ לכיוון הזוג הלכתי כי ראיתי את זאיין מתקרב "היי אנג'ל"הוא אמר "ביי"אמרתי ובאתי ללכת אבל הוא תפס ביד שלי "למה את מתנהגת ככה לכולם?"הוא שאל לא מבין לתגובה שלי "אולי תשאל את זה ככה למה כולם מתנהגים אליי ככה חשבת על זה ככה ?" אמרתי "אבל למה אליי מה אני עשיתי לך אני חבר טוב שלך את מתעלמת מכולם ולא מדברת עם אף אחד את לא מתנהגת כמו האנג'ל שאני מכיר"הוא אמר והוא צודק הוא תמיד יודע להגיד את הדבר הנכון השפלתי את מבטי לריצפה "אתה צוד אבל אני כול כך פגועה מנייל שאני לא סומכת יותר על אף אחד אני מפחדת שגם אתם תעשו לי את זה"אמרתי והתחלתי לבכות "די נו אל תבכי אני לא יכול לראות אותך ככה" ,הוא אמר וחיבק אותי "בואי נתחיל בזה שתבקשי סליחה מלואי ואמנדה כולם רוצים רק לטובתך "הוא אמר "בסדר אני יבקש מהם סליחה אתה תוכל לקרוא להם?"שאלתי "כן בטח דקה" הוא הלך לקרוא להם הם התקרבו וזאיין נשאר שם "טוב אני לא רוצה לעשות נאומים אבל אני באמת מצטערת על איך שהתנהגתי אתם ניסתם לעזור לי ולעודד אותי ואני רק דחיתי אותכם אני לא כזאת באמת פשוט בגלל מה שקרה עם נייל אני לא כול כך סומכת על אנשים עכשיו" אמרתי והשפלתי מבט "זה בסדר" אמנדה אמרה ולואי רק חייך ושניהם נתנו לי חיבוק והלכנו לשער של בית ספר היה צילצול נכנסנו לכיתה אמנדה התיישבה ליד ליאם סם ליד הארי וכך גם אביה ולואי ואני לא נכנסתי לכיתה הלכתי לשירותים רציתי לסדר את השיער פתאום נכנס מישהו וסגר את הדלת וזה היה נייל "מה אתה רוצה עוד פעם לצרוח עליי ?" שאלתי "לא אני רק רוצה לבקש סליחה בבקשה אנג'ל אני לא יכול יותר שאת מתעלמת מימני ולא מדברת איתי זה כואב לי באמת אני רוצה להיות בחברתך רק איבדתי שליטה לכמה רגעים כמו מה שקרה לך צעקת על לואי ועל אביה שהם בכלל לא קשורים למה שאת כועסת עליו " הוא אמר "נייל אני מצטערת אבל על דבר כזה היא אפשר לסלוח ולשכוח שניסת להרביץ לי אמרתי ויצאתי החוצה לא נכנסתי לכיתה בשעתיים האלה
~נקודת מבט נייל~
אנג'ל אמרה שהיא לא סולחת לי והפעם זה לתמיד ושאני יפסיק לבקש סליחה כי אני רק משפיל את עצמי אבל לא אני לא משפיל את עצמי אני מחזיר לעצמי את מי שאני אוהב לא יכולתי להתמודד עם זה החלטתי לשכוח מהכול לנקות את הראש ולהתחיל מחדש דף חדש בלי אנג'ל ולנסות לשכוח אוותה אוף נו על מי אני עובד אני בחיים לא יצליח לשכוח אותה אבל לנסות אני רוצה נסעתי לבר הכי קרוב לבית שלי נכנסתי לשם ובהתחלה לקחתי כוס אחת ואחרי דקה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת הייתי שיכור לגמרי התחלתי לרקוד עם הבנות שם כול חמש דקות התנשקתי עם בת אחרת אחרי שעה של ריקודים כאבי ראש הקאות וסחרחורות פתאום אני מרגיש שאני מרחףלא הבנתי לאן אני הולך בפשוט נתתי למוח שלי לקחת אותי נכנסתי לבית גדול פתחתי את הדלת עליתי לקומה השנייה נכנסתי לחדר אחד נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי