give your heart a break ~פרק 14~ ♥

~נקודת מבט זאין מאליק~
לפתע שמעתי קול של זכוכית מתנפצת.
המבט של ליאם אמר הכל.
הסתובבתי וראיתי את נייל מאחורינו.
"אתה מה?"
–
"נייל,"
אמרתי, מנסה למנוע ממנו להגיב בפזיזות למה ששמע.
ניסיתי להסביר לו שהוא לא הבין את הדברים כמו שצריך ושזו טעות, אבל לא יכולתי להמשיך לדבר כי היד שלו נשלחה אל הפנים שלי והוא הכניס בי אגרוף. כמעט נפלתי על הרצפה אבל הצלחתי לתפוס בשולחן ולא ליפול.
אחזתי את פניי בכאב. הכאב הלם בי. עוד כאב לי מקודם.
הייתי מותש מלהגן על עצמי.
"נייל, תן לי להסביר-" התחננתי וניסיתי להרחיק אותו ממני.
הוא דחף אותי ותוך שניות מצאתי את עצמי על הרצפה כשהוא מעליי והוא חובט בי ללא הפסקה.
הרגשתי את הפצע שבמותן שלי נפתח שוב וחוזר לדמם.
לא היו לי כוחות להיאבק בו. לא רציתי להיאבק בו. הוא אח שלי.
הרחתי מבגדיו ומפיו של נייל ריח חריף של אלכוהול. אני יודע שהתגובה המוגזמת שלו היא בהשפעת האלכוהול.
ליאם הגיע לעזרתי וניסה להרחיק אותו ממני. הרגשתי שאם אני אקבל עוד מכה אחת ואני אאבד את ההכרה.
"מה קורה כאן?!" לואי התפרץ פנימה וראה אותי שוכב על הרצפה באפיסת כוחות כשנייל מנסה להשתחרר מהאחיזה של ליאם בכל כוחו. "מה עובר עליכם?!" לואי עזר לי להתרומם והשעין אותי על הקיר. הוא הביא לי נייר כדי שאוכל לספוג את הדם שיצא מאפי.
"הוא שיכור," מלמלתי, מנסה להסביר מה קורה כאן.
"אתה שקרן! אתה שיקרת לי! איזה מין חבר אתה?!" נייל צרח בכל כוחו. הלחיים שלו נעשו אדומות והוא התקשה לנשום.
אני מכיר את נייל תקופה ארוכה מאוד ובחיים שלי לא ראיתי אותו רותח ככה. רציתי כל כך להרגיע את הרוחות אבל לא היו לי את הכוחות לדבר.
"מה כל הצעקות?" אנג'ל נכנסה אל המטבח במבט מבולבל.
היא ראתה אותי נשען על הקיר והתכופפה אליי במהירות.
ניסיתי להתרחק כמה שיכולתי ממנה.
"את לא רואה מה קורה פה?! את באמת כל כך עיוורת שאת לא רואה?!" הוא שאג. הלחיים שלה הפכו לסמוקות והפנים שלה קפאו מההלם. היא מצמצה מספר פעמים, בודקת שהיא נמצאת בסיטואציה שבה היא נמצאת.
"אל תצעק עליה. היא לא אשמה בזה." גנחתי בכאב. מנסה להזיז את גופי והפעם לכיוונה, כדי להגן עליה בגופי ממטח המילים.
"אתה האדם האחרון שיכול להגיד לי מה לעשות! אתה מבין?!" הוא צעק עוד יותר חזק. עד אלינו אפשר היה להריח את האלכוהול ששתה. "את לא רואה שכל מה שקורה כאן זה באשמתך? את באמת כל כך טיפשה ותמימה לראות את מה שקורה לנו בגללך?! מהרגע שהכרנו אותך הכול התחיל להסתבך! את לא רואה?!" העיניים האדומות שלו כמעט יצאו ממקומן כשצרח את נשמתו עליה. היא עמדה בשקט, המומה ורק העיניים שלה החלו לנצנץ. סכר הדמעות שלה נפתח ברגע זה.
אידיוט.
היא חטפה את התיק שלה ויצאה בריצה מהבית.

~נקודת מבט נייל הורן~
"אל תיגעו בי!" צעקתי להארי ולואי שתפסו בי חזק, מנסה להתנער בחוזקה מאחיזתם.
ליאם הוציא את זאין מהבית כדי שאני לא אהרוג אותו במו ידיי.
"מה הלך כאן עכשיו?" לואי שאל תוך כדי שאסף את שברי הכוס שנפלה לי.
"קח, תירגע קצת." הארי הגיש לי כוס עם מים.
"אני לא צריך להירגע. אני לא משוגע." רטנתי והעפתי את הכוס ממני. סידרתי את הנשימה שלי כשאני מביט ביד החבולה שלי, פותח וסוגר אותה, מוודא שהיא עוד עובדת כמו שצריך.
"קשה לי להאמין לך אחרי מה שראיתי פה." הארי נשען על הדלפק מולי. "מה הסיפור נייל?" הוא מנסה לקרוא בעיניי מה קרה.
"זאין הבן זונה הזה. הוא יודע בדיוק מה אני מרגיש כלפיה. הוא יודע את זה טוב מאוד. זה לא עוצר אותו מלרצות לזיין אותה בשנייה שאני מסובב את הגב שלי. " הרגשתי את הדם שלי חוזר לבעבע בעורקיי.
"תשמע, אתה הגזמת לגמרי!" לואי אמר.
"אני לא הגזמתי. זה מגיע לו."
"מה אנג'ל קשורה? למה התנפלת עליה כמו חיה?" הארי אמר. "אתה היית צריך לראות את עצמך! אני בחיים לא ראיתי אותך ככה. אתה היית צריך לראות את הפרצוף המבוהל שלה!" הארי כבר כעס עכשיו על ההתנהגות שלי.
הראש שלי משחזר את כל האירועים במוחי. נזכרתי במה שאמרתי, בפנים הקפואות של אנג'ל.
בגללי.
"אני כזה אידיוט! מה אני עושה?" שאלתי אותם, מביט בהם בחוסר אונים. כשההבנה הכתה בי זה היה הרבה יותר כואב משציפיתי.
"אתה תנסה לתקן את מה שעשית," לואי אמר. "כמה שאפשר לתקן עם הנזק שעשית כאן."
"איך לתקן בדיוק? היא לא תהיה מוכנה לדבר איתי." דחפתי את ראשי בין שתי ידיי. לא האמנתי שזו הסיטואציה שאני נמצא בה כרגע. זה כל כך לא אופייני לי.
"והיא כן תסלח לך בזמן שאתה יושב פה ומתבכיין? רוץ אחריה!" לואי הפציר בי ודחף אותי.
"אתה צודק." קמתי מהכיסא, תפסתי את המעיל שלי שהיה תלוי על המתלה בכניסה ופתחתי בריצה.
טיפות גשם נחתו על גופי והקשו מעט על הריצה שלי אבל זה לא מנע ממני לרוץ את חיי אל עבר אנג'ל. כל מה שרציתי זה להגיע אליה.
התחלתי להריץ את התסריט שלי בראש.
מה אני עומד להגיד, איך. אפילו אם אצטרך להתחנן לסליחתה.
ראיתי את דמותה בערפל, הולכת בהליכה מהירה ורגוזה.
"אנג'ל!" קראתי בשמה. היא לא טרחה להסתכל לאחור. היא המשיכה ללכת והגבירה את קצב ההליכה שלה.
"אנג'ל, בבקשה! חכי רגע!" השעה המאוחרת בחוץ לא מנעה ממני לצעוק לעברה.
הגברתי את קצב הריצה שלי והצלחתי להשיג אותה. תפסתי בידה.
"אל תיגע בי." הקול שלה רעד אך הטון היה ארסי במיוחד. היא שחררה בכוח את אחיזתי מידה והמשיכה ללכת במהירות, מצמידה בחוזקה את המעיל הסחוט שלה אל גופה.
"רגע אנג'ל," עכשיו נעמדתי מולה וחסמתי את דרכה.
"כדאי שתזוז נייל." הפנים שלה היו מושפלות לצד. היא ניסתה להסתיר את פניה הפגועות ואת עיניה הדומעות.
המחשבה שאני גרמתי לזה שברה אותי.
"אני לא אזוז עד שאני אסביר לך מה קרה." עמדתי על שלי מונע מגופה הקטן להמשיך ללכת.
"מה אתה רוצה להסביר לי? למה צרחת עליי כמו חיה? למה השפלת אותי מול כולם? למה הכול באשמתי מבלי שאני יודעת מה פאקינג עשיתי?! אם יש לך הסבר לזה, אני אשמח לשמוע!" היא צעקה את נשמתה.
הגוף שלה רעד כולו. ספק מהקור ספק מהסערה של הרגשות.
היא הייתה רטובה לגמרי. לחשוב שהיא נרטבה כולה מהדמעות של עצמה זו לא מחשבה מופרכת כל כך. זרם הדמעות שלה פשוט לא הפסיק מעיניה האדומות.
"אני יודע איך זה היה נשמע, אני יודע שהגזמתי-" התחלתי לגמגם אך היא קטעה אותי.
"אתה יודע מה נייל? אני לא רוצה לשמוע אותך. אני לא רוצה לשמוע את ההסברים שלך. אני לא רוצה יותר קשר אלייך." הקול שלה נעשה צרוד ועדין כל כך. " אני רוצה שתצא מהחיים שלי באותה מהירות כמו שנכנסת אליהם. כולכם. אני לא רוצה יותר קשר לאף אחד מכם." היא הסתובבה והמשיכה בדרכה.
ברגע הזה הרגשתי שהיא פשוט לוקחת את הלב שלי, מרסקת אותו על הרצפה ודורכת עליו, מוודאת שהוא נמחץ לרסיסים קטנטנים
בחיים שלי לא הרגשתי כאב כל כך גדול כזה באזור החזה. הכאב גדול יותר כשאני מבין שאני הוא זה שלוקח לעצמי את הלב ומרסק אותו.
הכאב גדול כל כך כשאתה אשם בו.
הדמעות שלי והתסכול יצאו יחד מבלי שיכולתי לשלוט בהם.
איבדתי אותה.

-הגרסא הישנה-

התקשרתי לאלה החברה הכי טובה שלי מאז כיתה ז'
**סטוופ**
אלה :שיער שחור חום לא מאוד ארוך עיניים חום ירוק קעקועים מפתח סול על פרק כף יד ימין ופרפר מאחורי אוזן ימין חורים בצד ימין באף וחור אחד באוזן ובצד שמאל הליקס ושני חורים מנגנת על גיטרה וסקסופון ותופים שרה מציירת ורוקדת בראיק דאנס טובת לב אמיצה וקצת קשוחה אוהבת לעזור לכולם ילדותית ויצירתית בת 18 גובה 1,70 אוהבת נעליים גבוהות ג׳נס כובעים מכל הסוגים לא אוהבת שמלות עקבים ולקים
חברותית ביישנית אוהבת גזר!!! אומנית ומפחדת מתגובה רעה
**המשך**
"הלו" נשמע קול מהצד השני
"אלה זה אני נייל אפשר שתגיעי אליי דחוף דחוף אני צריך לדבר איתך"אמרתי מנסה שלא להתחיל לבכות שוב
"בטח ,דקה אצלך "היא אמרה "ביי"אמרתי וניתקתי זה מה שעכשיו חסר לי לראות הזאיין הזה שבגללו אנג'ל לא רוצה לדבר איתי והתקדמתי לעבר הבית התחלתי לזרוק אבנים על השלוליות חלק גדול מאוד מהשלוליות הם של הבכי שלי הייתי סחוט מים ואנג'ל לא לקחה את המעיל שלה אז התכסתי בו אחחח אני מתגעגע לריח של הבושם הזה שלה הריח המתוק שיוצא ממנה אחרי דקה ראיתי את אלה מתקרבת נתתי לה חיבוק ונכנסנו הביתה "אלה תגידי את מכירה את האיש הזה?" שאלתי אותה והצבעתי על זאיין שהיה מולי "זה זאיין והוא בוגד הכי גדול שאני מכיר"אמרתי אלייו בפרצוף מלא כעס ושנאה ראיתי את הארי תופס את זאיין ומושיב אותו בחזרה "די נייל תעזוב בוא נלך לחדר שלך"היא אמרה מרגיעה אותי איך היא תמיד נמצאת פה בישבילי כשאני צריכה אותה
"נו אז מה קרה?"היא שאלה "זאיין אמר שהוא אוהב את אנג'ל זאתי שסיפרתי לך עלייה שאני מאוהב בה אז התחלתי להתעצבן מזה שברתי תמונות צלחות בעטתי בכיסאות ואז אנג'ל ירדה במדרגות ושאלה אותי מה קרה אז התחלתי לצרוח עליה סתם ככה בלי סיבה כיאלו היא אשמה בכול מה שקרה כיאלו היא אשמה שזאיין התאהב בה" אמרתי "רגע וממתי אתה בוכה בגלל בחורה" היא שאלה "היא לא סתם עוד בחורה היא מיוחדת היא לא כמו כול אחת מהפרחות האלו שיצאתי איתם היא שונה היא לא דופקת חשבון לאף אחד היא מצחיקה היא מדהימה כיף להיות איתה"אמרתי "יכול להיות שתה נמצא איתה מתוך רחמים?"היא שאלה "לא נו אלה ככה את מכירה אותי נמצא עם מישהי מתוך רחמים נו באמת ?" אמרתי לא מאמין על השאלה הזאתי "תשמע זה יכול לקרות לכול אחד אפילו בלי מודעת כשאתה מרחם על מישהו אז.. יודע מה ניקח לדוגמא מישהי קרובה לך לא אני כן ! שלא תחשוב …. אומרת לך שהיא מאוהבת בך אתה לא אוהב אותה אבל אתה מסכים כדי לא לפגוע בה ואז אתה אומר לעצמך עכול הזמן אני אוהב אותה אני אוהב אותה אבל בעצם אתה לא הבנת זה יכול להיות גם בלי מודעות הבנת בגלל זה שאלתי"היא אמרה "נו אז מה את חושבת לעשות?"שאלתי "פשוט לעשות הכול אבל הכול כדי שהיא תחזור אלייך אם אתה מאוהב בה ומרגיש שהיא ה-האחת שלך "היא אמרה "את יודעת שאת מקסימה כן ?!"אמרתי לה "כן אני גם מאוד חמודה ויפה צריך להוסיף!" היא אמרה "חחחח ברור "אמרתי וחיבקתי אותה "יאלה אני זזתי לפי איך שאני רואה אתה מרגיש יותר טוב ?"היא שאלה "אם את רואה שאני מרגיש יותר טוב אז את צריכה לשאול ?" אמרתי "חח טוב יאללה ביי" "ביי"אמרתי וליוותי אותה ליציאה
~נקודת מבט אנג'ל~
הלכתי משם סחוטה במיים ומלאה בדמעות הגעתי הביתה טרקתי את דלת הכניסה "הלו מה יש?"אמנדה אמרה "אולי תסתמי ?"אמרתי מלאה בדמעות ועליתי לחדר שלי טרקתי את הדלת ונעלתי אותה "מה קרה אנג'ל?"אביה צעקה "אנג'ל תפתחי מה קרה?"סם שאלה "עופו מפה אני רוצה להיות לבד"צעקתי ושמעתי את צעדיהם מתחלשים לאט לאט פתתי את הטלפון ראיתי 5 שיחות מלואי 7 מזאיין 11 מהארי לואי התקשר אליי עכשיו עוד פעם ניתקתי לו נכנסתי למיטהונירדמתי בתוך שניות **פרק רביעי**
בבוקר שמעתי קולות מאחורי הדלת "תגיד אתה אולי יודע מה יש לאנג'ל היא מתנהגת מוזר" "לא תאמת גם נייל ככה" "אנג'ל בבקשה תצאי מהחדר ובואי לאכול רק לאכול " אביה אמרה "טוב" אמרתי התלבשתי שמתי גופייה שחורה וגינס משופשף ירדתי למטה לאכול את הקורנפלקס וראיתי שם את לואי "תרחיקי אותו מהבית הזה עכשיו" אמרתי "מה יש לך זה חבר שלי אני יביא אותו לפה מתי שאני ירצה להפגש איתו" היא השיבה "אז תיפגשי איתו מחוץ לביית או בבית שלו " "סליחה את תקבעי לי איפה להיפגש עם חבר שלי כי זה הבית שלך יודעת מה תחזרי להורים שלך ולבית שלך "היא אמרה "תאמיני לי שהייתי חוזרת בשמחה אם רק ידעתי איפה זה "אמרתי והתחלתי לבכות יצאתי לבחוץ התיישבתי על הספסל ובכיתי על החיים המקוללים האלו מה עשיתי שזה מגיע לי מה חטאתי ? לאחר כמה דקות התיישב לידי נער הוא הרמתי את ראשי מברכיי כדי לראות מי התיישב לידי ראיתי את נייל "תעוף מפה חולה נפש "אמרתי והרמתי את המקל שהיה לידי והתחלתי לרוץ לכיוון הבית והוא המשיך לרוץ אחריי "אנג'ל נוו אל תיהיי כזאת בואי נדבר כמו אנשים גדולים " הוא אמר "איתך ועם שאר החברים החולי נפש והמשוגעים שלך אין לי מה לדבר" אמרתי ואז וראיתי מולי את לואי ואביה עומדים מולי ונייל מאחוריי "תפסייקו להציק לי!"צרחתי כמו שלא צרחתי אי פעם והתחלתי שוב לבכות והפעם בכי גדול מאוד התיישבתי על המדרכה אביה סימנה להם להתרחק היא התיישבה ליידי ושמה יד על כתפי "תשמעי אני יודעת שאת מצוברחת וממש לא באלך לראות אנשים עכשיו ולא לדבר או לשמוע אנשים אבל תקשיבי לנו אנחנו אוהבים אותך ודואגים לך " היא אמרה "אולי את אבל שני הדוחים האלו לא"אמרתי "טוב אולי שניהם לא אבל כשיו את מראה למי שפגע בך איך זה להתעסק עם אנג'ל אהה ?! תלכי עם ראש מורם ושאף אחד לא יוריד לך אותו כי מי שיוריד לך אותו אני יוריד אותו !"