give your heart a break ~פרק 22~♥

~נקודת מבט אמנדה ברוק~
"אני משועממת." סם אמרה והחליפה את תנוחת השכיבה שלה על הספה.
"גם אני." אמרתי וצנחתי על הספה על יד אביה. אביה שכבה כבר כמה שעות כמו גופה. היא הייתה כל כך מרוכזת בטלוויזיה שאני בטוחה שאפילו אם ימים היו מתחלפים היא לא הייתה שמה לב.
"זו הפעם השמינית שאנחנו רואות את הסדרה הזאת! המוח שלי על סף התפוצצות." אנג'ל אמרה וגלגלה את עיניה.
"הכרחתי את אחת מכן לראות איתי?" היא אפילו לא הביטה בה "תעשו שיעורי בית או משהו, תלמדו לשיעור הבא." היא ביטלה בהינף יד, מסרבת לשמוע עוד תלונות מאיתנו.
"תגידו, חם בחוץ?" שאלתי. כנראה שהיה לה רעיון.
"נראה שכן," סם אמרה והביטה בחלון.
"אז מה דעתכן על מסיבת בריכה?" היא שאלה כשחיוך משועשע מתנוסס על פניה.
"אני מניחה שנזרום עם כל דבר שיעביר את השעמום שלנו." סם אמרה."שנזמין את הבנים?" סם הציעה.
"לא נמאס לך קצת מהם? כלומר במשך שבוע שלם הם מסתובבים רק איתנו. אני מניחה שהם רוצים להיות קצת לבד." אמרתי.
"הם סבלו כשהם היו איתנו?" היא שואלת, לא מבינה למה היא אמרה את שאמרה.
"לא סבלו אב-" היא השיבה אך סם קטעה אותה.
"מעולה, אז נזמין אותם."היא אמרה וחיפשה את הפלאפון שלה. אנג'ל הביטה בי כדי שאנסה לעשות משהו, אבל בכנות שלא היה לי אכפת. משכתי בכתפיי.
"תעשו מה שבא לכן" היא מלמלה ועלתה לחדר שלה.
"אנג'ל, הבנים יהיה פה בעוד רבע שעה, תתארגני מהר ותבואי לעזור!" סם צעקה לה.
"טוב!" היא צעקה חזרה.
אביה נשארה בדיוק באותה תנוחה שהייתה קודם לכן, צופה באותה סדרה שנדמה לי שאני לא אצפה יותר במשך חודש טוב.
"אולי נזיז את הבחורה הזו מהספה?" סם אמרה והביטה בה.
"עזבי, שלא נעשה נזק בלתי הפיך." צחקתי.
פתחתי את הארון והוצאתי משם חטיפים. הנחתי את כולם על השולחן. סם בדיוק הוציאה מהמקרר בקבוקי שתייה ובקבוק שתייה חריפה אחד.
"ממתי יש לנו את כל החטיפים האלו?" אנג'ל אמרה ופתחה את החטיפים והחלה לשם אותם בקעריות.
"נדמה לי שזה יספיק לכל היום." סם אמרה וסקרה בעיניה את החטיפים והשתייה.
"לכל היום?" אנג'ל שאלה לא מבינה.
"סם לא אמרה לך?" שאלתי.
"אנחנו נעשה לילה לבן!" היא קראה בהתלהבות והרימה את הבקבוק אלכוהול באוויר.
"אתן פשוט חסרות חיים. אין לי מילים." היא אמרה ונאנחה.
"הם הציעו את הרעיון." אמרתי. "אולי אחרי הכל לא אנחנו החסרות חיים."צחקתי אנג'ל הרימה את גבותיה בהסכמה.
"לא חסרות חיים כמו חברה שלך שיושבת שם וצופה באותה תוכנית כבר במשך שעות!" סם צעקה לעבר אביה כדי להעיר אותה מהבטלה שלה. היא שוב, בלי להזיז עפעף קטעה אותה בהינף יד.
"נדמה לי שאנחנו מוכנים." סם אמרה.
"הבריכה נקייה?" שאלתי.
"כן. המכשיר סיים לנקות אותה." היא אמרה. "חשבתי שזה ייקח יותר אחרי החורף האחרון."
לפתע שמענו דפיקות על הדלת.
"זה בוודאי הם." אמרתי. אביה זינקה ממקומה ורצה אל הדלת לפתוח להם.
"תדעו לכם שמה שקורה עכשיו זה שיא." אנג'ל אמרה.
"גם זה שאנחנו נפגשים כבר בפעם העשירית להשבוע," היא אמרה. "וגם זה שאביה קמה מהספה." היא צחקה והלכה לכיוון זאין ונתנה לו נשיקה.
"אני רואה שהתארגנתן כבר על דברים, אבל אמרנו שלא נבוא בידיים ריקות." ליאם אמר והניח בקבוק שתייה חריפה על השולחן יחד עם כמה חטיפים.
"הכנת לי הפתעה להיום?" זאין עטף את אנג'ל בחיבוק ונישק אותה בצוואר.
"אני אשתדל לא לאכזב." היא אמרה מחויכת. חשבתי על העניין המוזר הזה שאני הרווקה היחידה מבין כל הבנות. כל אחת מצאה את שלי ואני לא קרובה לזה אפילו. כלומר, אני נמצאת במצב שאני מתחלקת בין ליאם ונייל ביחס כי הן כל הזמן איתם. לא שאני מתלוננת. אני נהנית איתם. במיוחד עם ליאם. הוא מצחיק כל כך. הוא גם הרבה יותר בוגר וחכם.
"טוב, מוכנים למסיבת בריכה?" שאלתי וחיברתי את הפלאפון שלי לרמקולים.
בלי להסס, תוך שניות אני, לואי, נייל, הארי וסם קפצנו למים.
~נקודת מבט אנג'ל מלינסון~
נשכבתי על הכיסא חוף אחרי שנכנסתי קצת לבריכה. זה הזמן לתפוס קצת צבע.
"תעשי קצת מקום," זאין נשכב לפתע על ידי. זזתי הצידה כדי שהוא ישכב כמו שצריך.
"רוצה?" הוא שאל והביא לי גלידה. הנהנתי ולקחתי. הוא העביר את ידו מאחוריי ונתן לי להישען אליה.
"עוד לא אמרת לי אם אתה מאוכזב או לא" הבטתי בו במבט משועשע.
"את ודעת שאת יפה. אני לא צריך להגיד לך." הוא לחש לי באוזן ונישק שם.
"גם אתה לא מאכזב בלי החולצה." חייכתי אליו.
“חבר'ה, אכפת לכם אם מישהי שאני יוצא איתה תבוא?” נייל שאל כשהוא מחזיק את הפלאפון שלו ביד, מחכה להחזיר תשובה.
משכנו בכתפינו. לא כל כך אכפת לנו שהיא תגיע. היא רק יכולה להוסיף. הוא דיבר איתה כמה שניות וניתק.
“לא ידענו שיש לך חברה ניילר,” הארי אמר וטפח על כתפו ושפשף את שיערו.
“באמת לא ידענו” מלמלתי והבטתי בזאין. המבט בפניו היה לא ברור במיוחד.
***
חברה של נייל הגיעה לאחר רבע שעה. ברגע שהיא נכנסה כולנו הבטנו בה וסקרנו אותה מכף רגל ועד ראש. היא הייתה יפה. יפה מדיי. הגוף שלה היה מושלם. מלאה במקומות הנכונים. השיער הגלי שלה הגיעה לגובה מותניים. היה נראה שהוא מצא אותה באיזה קטלוג אופנה.
לא אשקר שבשנייה שהיא הגיעה הרגשנו מאוימות.
“אני מזהה את המבט הזה.” זאין אמר. הבטתי בו במבט תמים. כנראה הבחין בכך שאני סוקרת כל פרט בגוף שלה. "את מרגישה מאוימת." הוא קבע וצחק.
"לא רק אני," אמרתי והצבעתי על שאר הבנות שהביטו בה באותו מבט בדיוק.
"יש לך מזל שאני לא בקטע של בלונדיניות." הוא חייך.
"מרגיע ממש." אמרתי בציניות. "רוצה שנלך אליה? נדבר איתה?" שאלתי
"אוקיי," הוא משך בכתפיו והלכנו אליה ואל נייל. התיישבנו בכיסא למולם.
“היי,” אמרתי והם הרימו את מבטם אלינו. ברגע הזה קלטתי שאני לא ממש יודעת מה להגיד לה. "אממ.. ברוכה הבאה.. איך קוראים לך?" שאלתי.
“אלכסיס,” היא אמרה.
"מגניב, אני אנג'ל, זה זאין." אמרתי ובלי ששמתי לב ידי עטפה אותו. הוא הביט בי בחיוך כשהבין שאני 'מסמנת טריטוריה' כאן. היא חייכה.
"אז מה את עושה בחיים?"
"האמת שהעבודה שלי לא כל כך קבועה. אני קובעת לפי איך שמתחשק לי. אני לא יודעת אם זה נקרא כל כך עבודה." היא צחקה. "אבל מרוויחים מזה די ויותר.” היא אמרה.
"מגניב.." חייכתי. לא התרשמתי כל כך ממנה. לא יודעת אם זה כרגיל בגלל השפיטה הקרה והראשונית שלי. "איפה הכרתם?" שאלתי.
"במועדון לא רחוק מפה." היא אמרה. מוזר. לא אופייני לנייל. "לקח לו זמן להבין מה הוא רוצה. הוא היה צריך קצת עזרה, אבל בסוף הוא עשה את הצעד הנכון.” היא חייכה ונישקה את נייל על שפתיו.
***
"חקרת אותה חקירה רצינית." זאין אמר. "חבל שלא ביקשת תלושי משכורת של ההורים שלה ואת חשבון החשמל שלה." הוא גיחך. הרצנתי את הבעתי.
“משהו לא מרגיש לך קצת מסריח כאן? לגביי העבודה שלה ואיך שהם הכירו?” שאלתי. הוא משך בכתפיו.
הוא לא יורד לסוף דעתי. "לא משנה," אמרתי והמשכתי ללכת.
~נקודת מבט נייל הורן~
“אני חייבת להגיד שאני מופתעת שהזמנת אותי הנה. אם מתייחסים לפגישה האחרונה שלנו." היא אמרה והתקרבה אליי. צחקקתי בלחץ וניסיתי להתרחק ממנה כמה שאפשר בלי לעורר חשד. להתחמק ממגע איתה נהפך כבר לממש קשה. בפעם הראשונה תירצתי בזה שאני צריך לשירותים. לאחר מכן שתיתי, נכנסתי לבריכה, הלכתי לדבר עם הארי. עשיתי הכל. עכשיו אני תקוע.
היא התקרבה אליי עוד. הסתכלתי מסביבי, מנסה למצוא פתרון.
"רוצה לשתות?” שאלתי במהירות והפרדתי בינינו באמצעות כוס השתייה.
"לא, תודה.” היא נאנחה והסיטה את מבטה ממני.
בזווית מבטי ראיתי שאנג’ל הסתכלה לכיווננו.
"אז איפה היינו?” שאלתי והסטתי את פניה לכיווני ונישקתי אותה. מדיי פעם פקחתי את עיניי נשארו פקוחות כדי לוודא שהיא ממשיכה להסתכל.
"אני תכף בא.” אמרתי ונכנסתי אל תוך הבית. לקחתי קצת קרח מהמקפיא.
"נייל?” שמעתי את קולה של אנג’ל מאחוריי.
"כן?" הלב שלי חייך מאושר. הרגשתי שהיא עומדת לדבר איתי על העניין.
"תשמע, אני לא כל כך יודעת איך להגיד לך את זה.. או יותר נכון לשאול אותך,” היא אמרה והתקרבה אליי. "זה בקשר לאלכסיס." היא לחשה.
"מה איתה?" שאלתי במבט לא מבין.
"משהו מרגיש לי לא טוב לגביה." היא אמרה והסתובבה לאחור כדי לוודא שהיא לא שם.
“מה זאת אומרת?" אני לא מאמין שהצלחתי. גרמתי לה לקנא. שיחקתי אותה הכי אדיש בעולם.
“אני עוד לא בדיוק חיברתי את כל הנתונים, אבל אני חושבת שהיא זונה." היא אמרה. "נייל, זה לא בסדר לצאת איתה רק כדי להשכיח את הכאב על אמא שלך." היא אמרה. הלב שלי זנח. היא פשוט הבינה הכל הפוך! לא מאמין שחשבתי שהיא תקלוט את זה.
“למען האמת, אני דוגמנית.” קולה של אלכסיס נשמע מאחורינו. היא נשמעה עצבנית. אנג’ל החווירו במהירות רבה ועיניה נפערו בהלם. "וזה נכון. אני יודעת להתנהג גם לפעמים כמו זונה." היא אמרה, התקרבה אליי ונתנה לי סטירה. אני מניח שזה הגיע לי. אנג'ל הייתה המומה.
היא לקחה את התיק שלה מהשולחן. "אני הבנתי מה אתה מנסה לעשות. אל תתקשר אליי יותר אף פעם." היא אמרה ויצאה בטריקת דלת.
לרגע לא היה אכפת לי ממנה. הייתי כל כך מאוכזב שזה לא עבד לי ושאנג'ל לא קלטה את הדברים נכון. אולי היא באמת לא מרגישה אליי כלום?
“נייל," היא אמרה והביטה בי המומה. "א..אני לא יודעת מה להגיד. אני כל כך מצטערת. אני לא התכוונתי שזה יצא ככה," לא הגבתי.
~נקודת מבט אביה ג'ונס~
"נדמה לי שמישהו מצלצל בדלת," סם אמרה מתוך הבריכה. הלכתי לכיוון הדלת.
"לאן את חושבת שאת בורחת בלי אישור שלי?" לואי לפת את זרועותיו במותניי, גרר אותי אחורה ונישק את צווארי.
"לפתוח את הדלת?" אמרתי וצחקקתי. עטפתי את גופי במגבת ולואי הלך אחריי.
"אין לי מילים עלייך." אמרתי כשלואי עשה לי פרצופים בדרך לדלת. פתחתי את הדלת תוך כדי שאני צוחקת.
הצחוק נמחק ברגע שראיתי את בעל הדירה שלנו מחוץ לדלת.
"היי מר ברוק," אמרתי מופתעת. זה היה מאוחר מדיי לבקש מלואי לשם חולצה מפניי שהוא ראה אותו.
"היי גברת ג'ונס," הוא אמר ובחן אותי ואת לואי. אני לא סובלת כשהוא קורא לי בשם המשפחה שלי ולא בשמי הפרטי. הוא עמד ממנו במרחק מה. הוא היה לבוש בחליפה והתיק שלו היה בין ידיו.
"את יודעת שאני-" הוא אמר אך קטע את עצמו כשהסתכל על לואי "זה בסדר שהוא פה מקשיב?" הוא שאל ומבטו מזלזל.
"כ..כן, זה בסדר." גמגמתי. לא הבנתי את פשר הביקור.
"אם כך, את יודעת שאני נתתי לכם הארכת זמן בתשלום שכר דירה אבל אתן כבר למעלה מחודשיים לא משלמות את השכר דירה. אם לא תשלמו, צר לי אבל אני אצטער להוציא אתכן מהדירה" הוא אמר ועיניי נפתחו לרווחה. הייתי בהלם.
"אבל מה עם הצ'קים שהעברתי לך לפני חודש?" שאלתי.
"הם חזרו." הוא אמר.
"ועד מתי נצטרך לשלם?"שאלתי.
"עד סוף השבוע הבא" הוא אמר.

-הגרסא הישנה-

הרופא הלך שמעתי את הדלת נטרקת הדבר היחיד שהצלחתי להזיז זה את היד "היא הזיזה את היד תיקראו לרופא שיתן לה את המכונת נשימה הזאת "שמעתי מישהו אומר "דוקטור היא הזיזה את היד"עוד קול אמר הדוקטור התיישב בימהירות מדד לי דופק וחיבר לי את המכונת הנשמה "היא מגיבה "הרופא אמר "מזה מה קורה פה?"אמרתי וניסיתי להתרומם ללא הצלחה "ששש לא קרה כלום תירגעי"סם אמרה לי "זאיין למה אתה בוכה ?"שאלתי אותו "כלום כלום"הוא אמר ונתן לי נשיקה במצח "אנג'ל הייתה לך תרדמת מיוחדת לא משהו שהמדע יכול להסביר הגוף שלך חלש את תיצטרכי להיות עם כיסא גלגלים יומיים אבל הכול בסדר"הוא אמר והלך אני רוצה לרדת לסלון יש לי משהו להגיד לכם חשוב מאוד "אמרתי זאיין בא ועזר לי לקום הוא שם אותי על הכיסא גלגלים והוריד אותי למטה "אוקיי תשבו מה שאני הולכת להגיד לכם הוא קצת מטורף ונשמע לא הגיוני אבל זה אמיתי ולא השתגעתי ..התרדמת הזאת היא לא שגרתית וזה לא קרה לאף אחד אחד בעולם כי זה לא היה כול כך תרדמת אי אפשר להסביר את זה זה לא חלום אבל זה גם לא תרדמת כשהייתי במעין תרדמת כזאת ראיתי דמות שהיא בעצם אמא שלי והיא אמרה לי שאני חצי מלאך חצי אדם"אמרתי "נדמה לי שהתרדמת טיפה השפיעה על המוח שלך"לואי אמר "מי שחכם יאמין לי אני לא מטורפת זה מה שאני גם כן אמרתי לה אבל היא צודקת "אמרתי "אבל מה זה אומר חצי אדם חצי מלאך?"סם שאלה "חצי מלאך זה אומר נשמה טהורה שאין בה תכונות רעות כמו מלאך וחצי אדם זה אומר הגוף נגיד אם תשרט אותי ירד לי דם אמא שלי לקחה אותי לכול מיני סיטואציות חלקם טובות וחלקם רעות ..היא אמרה שיש לה ולאבא שלי 2 משימות אחת זה לשמור עליי ולהגן עליי והשנייה היא של אמא שלי בלבד זה להוליד אותי ולטפל עד גיל שנתיים היא הראתה לי את אותי בתוך סלסלה ושזקנה באה לקחת אותי וכשגדלתי כשהייתי בת 10 היא שלחה אותי לגנוב בישבילה בגיל 12 שניסיתי להתאבד וסם ואמא שלה הצילו אותי שנייה לפני שניסיתי על התאונה שלי לפני חצי שנה כשראיתי אותה אז ראיתי שמישהו מניח אותי בעדינות על הרצפה ומונע מימני להפגע יותר חזק"אמרתי "אבל בכול זאת שברת את הרגל ואיבדת את ההכרה" אמנדה אמרה "זה נראה לך הגיוני שאני יוצאת בריאה ושלמה ואחד על סף מוות ? זה היה אבא שלי מי שהציל אותי אמא אמרה לי שיש לי משימה מישלי והמשימה היא לשמור עליכם "אמרתי "עלינו?ממה?"הארי שאל "יש ממש מעטים שהם חצי חצי ולכול אחד יש משימה שהוא צריך לעשות כדי שיהיה טוב בעולם שלנו והרוב מהמעטים הם לקחו את את המשימה לצד ההפוך לרע והם רוצים להרוג כול חצי חצי טוב ואם אני ישמור עליכם אתם תצילו אותי יש לי יחודיים מישלי אני יכולה לחזות את העתיד ברגעי סכנה שיהיו לדוגמה בתאונה התת מודע שלי ידע מה יקרה אבל לא הייתי מוכנה בשביל זה וקרתה התאונה אמא שלי אמרה שאני עכשיו מוכנה ואמא שלי אמרה לי שאני יכולה לרפאות אנשים נייל זוכר את המקרה שקרה בבר זה היה נראה לך רק סחרחורות אבל הייתה על סף התמוטטות פיזית ובגלל שנגעתי במקום שכאב לך הבראת .. ועוד משהו היא דיברה איתי על אח שלי היא אמרה שבקרוב המצא אותו ושהוא חתיך אז אני מחכה :)"אמרתי "אז עכשיו צריך יותר מתמיד לשמור אחד על השני"ליאם אמר "כן "אמרתי "וואו איך נצליח לישון אחרי לילה כזה?"אמנדה אמרה "מי אמר שנלך לישון?"אמרתי "מה?"ליאם אמר לא מבין ורק סם הבינה אותי "נעשה לילה לבן אצלנו"סם אמרה "טוב אז הארי סם וליאם אתם מביאים מיזרונים נייל ואמנדה ואביה מארגנים את האוכל ובעיקר אביה ואמנדה תשגיחו שנייל לא יאכל הכול" אמרתי "אני יתעלם מהמשפט האחרון ויכחיש שאת אמרת אתזה "נייל אמר "חחחחח ואתה זאיין עוזר לי לעלות"אמרתי וכולם התחילו לעשות את מה שאמרתי וזאיין עזר לי לעלות והושיב אותי על המיטה "איזה פיג'מה להוציא לך?"הוא שאל "את המכנס ואת החולצה ששם "אמרתי לו והוא הביא לי אותם "לעזור לך להתלבש?"הוא אמר ועשה פרצוף תחמן כזה "לא תודה אני יסתדר אמרתי ונשעתי על השולחן כדי להכנס לשירותים שבחדרי שמתי את הפיג'מה "זאיין זאיין אני מצליחה לקפל את הרגליים"אמרתי מאושרת "איזה יופי" הוא אמר וחיבק אותי ירדנו למטה ראיתי שהכול מאורגן "איזה משחק נתחיל?"אמנדה שאלה "אמת או חובה"ליאם אמר "טוב תתחיל אתה לסובב"אמרתי ללואי "אמנדה איזה יופי אמת או חובה?"הארי שאל "חובה"היא ענתה "טוב אז חובה עלייך להתנשק עם הבן שאת הכי אוהבת מכאן"הוא אמר וראיתי את סם נותנת מרפק להארי "טוב מה אכפת לי כולה נשיקה על הלחי" היא אמרה "לא חמודה ,צרפתית :)"הוא אמר היא תקרבה לאזור של נייל ושל ליאם ונישקה את ליאם ליאם הסתכל עליי ישר אחרי זה וחייך ואני רק קרצתי לו