give your heart a break ~פרק 25~ ♥

~נקודת מבט אנג'ל מלינסון.~
"זאין קדימה! אנחנו צריכים עוד 20 דקות לצאת!" התעוררתי לקול של ליאם מהמטבח. עברתי למצב ישיבה. שמתי לב שנרדמתי על הספה הלילה. אני עומדת לסבול כאבי גב נוראיים היום.
"אני מגיע!" זאין ירד במדרגות תוך כדי שלבש את החולצה שלו. "אז כאן היית הלילה," הוא חייך כשראה אותי.
"כן, כנראה נרדמתי תוך כדי שראיתי טלוויזיה.
"כדאי שתלכי להתארגן. ההסעה שלך יוצאת בקרוב." ליאם הפציר בי. קמתי מהספה ועליתי למעלה.
צחצחתי שיניים, שטפתי פנים. רציתי להיראות הכי רעננה שאפשר.
היום אני הולכת לחפש לי עבודה וזה ידוע שאין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. התאפרתי קצת. זרקתי על עצמי חולצה ומכנס פשוטים וירדתי חזרה ללמטה.
ליאם הכין משהו לאכול, אז לקחתי קצת ממה שנשאר. לקחתי מפתחות לבית שלהם, את הארנק שלי ויצאתי.
בדרך החוצה לואי ניסה להילחם כרגיל על זה שהוא נוהג, אך ליאם חטף את המפתחות של האוטו לפניו.
"היום, אני נוהג."
***
"תעדכני אותי מה קורה איתך ואם את צריכה עזרה. בסדר?" זאין שאל תוך כדי שנישק אותי על שפתיי נשיקה קצרצרה.
"אוקיי," אמרתי והלכתי להסתובב קצת במרכז המסחרי.
חשבתי לעשות קניות לבית. עכשיו שהכפלנו את כמות האנשים בבית, מה שיש להם בבית לא הולך להספיק לכולנו. עברתי על יד חנות כלי נגינה. נעצרתי להביט בכלים.
הידע שלי בכלי נגינה דיי רחב. תמיד הכלים עניינו אותי.
תמיד סם אומרת שהיא שונאת ללכת איתי להופעות בגלל שבמקום לרקוד, לשיר את השירים וליהנות- אני יושבת כמו פסל ועוקבת אחר הנגנים.
לפתע ראיתי שלט על הדלת-'דרושים.' מושלם.
החלטתי לנסות את מזלי פה.
נכנסתי אל תוך החנות. חנות יחסית קטנה אבל מרשימה. היה בה מבחר ענק. הרגשתי מהופנטת מהיופי של הכלי נגינה. היה בי איזה רצון לשבת ולנגן על כולם עכשיו.
"צריכה עזרה?" לפתע שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי בבהלה. נעמד מולי בחור בסביבות גיל ה-20. הוא תפס אותי בשתי ידיו על מנת שלא אפול.
הוא חייך אליי חיוך קטן. בפה שלו היה עגיל חישוק בצבע שחור. דבר שהוסיף לו מאוד.
מסיבה לא ברורה העיניים שלי נתקעו בתוך העיניים בצבע דבש שלו. המוח שלי מצווה עליי להסיט את המבט, אבל פשוט לא יכולתי.
"היי,אממ כן. ראיתי שיש לכם שלט בחוץ שאתם מחפשים עובדים?" ידי מצביעה על השלט בחוץ. השתדלתי כל כך לא לגמגם.
"אז את רוצה לעבוד כאן?" הוא שאל ונשען על הפסנתר. החיוך לא ירד עדיין מפניו.
"אממ כן. כלומר, אני מקווה שכן." אמרתי.
"מייק!" הוא צעק וסימן למישהו עם היד להגיע. "אני הולך לעזור ללקוחה. מקווה שאני אראה אותך כשאחזור." הוא אמר והלך.
"כן? איך אפשר לעזור? " הוא שאל ושילב את ידיו.
"האמת שבמקרה ראיתי את השלט בחוץ וחשבתי שכדאי שאנסה את מזלי." חייכתי. זה הזמן להפעיל את הרושם.
"יש לך ידע כל שהוא בתחום?" הוא שאל.
"האמת שלא ממש למדתי לנגן על כלי מסוים, אבל השמיעה המוזיקלית שלי מאוד מפותחת, ומוזיקה זה דבר שגדלתי עליו בגיל אפס,אז.." אמרתי.
"נהדר." הוא אמר. "אני יודע שזה לא הכי שיווקי, אבל העבודה הזו זמנית ביותר. החנות עוברת מקום בהתראה קצרה אז אנחנו פשוט זקוקים בדחיפות לעוד כוח אנוש. אז אם זה בסדר מבחינתך, תוכלי לעבוד כבר מחר." הוא אמר.
"האמת שזה בדיוק מה שאני מחפשת!" אמרתי. "תודה רבה."
"אז בואי רק למשרד שלי נסגור פרטים אחרונים."
***
"אז באיזה שעה אני מתחילה מחר?" שאלתי את מייק.
"8 בבוקר פתיחה." הוא אמר וחייך אליי.
"תודה," אמרתי.
התקדמתי אל היציאה בצעדים קטנים. ראיתי את הבחור שדיבר איתי קודם.
הוא ישב בחוץ על חומה נמוכה ועישן.
"אני מבין שהחיוך אומר שהתקבלת?" הוא שאל והנהנתי בחיוך.
"סוף סוף תהיה כאן מישהי נורמלית." הוא אמר ושאף עוד מהסיגריה.
"מאיפה אתה יודע שאני נורמלית?" שאלתי בחיוך ערמומי.
"אני יודע איך הייתה הקודמת," הוא אמר. הבטתי לשנייה בפלאפון שלי וראיתי הודעה מזאין להתכונן כי הם בדרך.
"אני צריכה כבר ללכת," אמרתי וחיזקתי את אחיזתי בתיק צד. משהו בי היה קצת מבואס מהעניין.
"רגע, לא אמרת לי איך קוראים לך," הוא אמר ושיחק עם העגיל בשפה שלו עם הלשון.
"אנג'ל." אמרתי והחלטתי להישאר עוד כמה דקות לידו.
"מקס."הוא חייך. "רוצה?" הוא הגיש לי את חפיסת הסיגריות. הנדתי בראשי לשלילה.
"בטח לא נעים לך שאני מעשן על ידך," הוא אמר ובא לכבות את הסיגריה.
"לא.. זה ממש בסדר."
לפתע הפלאפון שלי צלצל. זה היה זאין.
"עכשיו אני כבר ממש חייבת ללכת. ניפגש מחר." חייכתי והלכתי לכיוון האוטו.
פתחתי את הדלת האחורית והתיישבתי.
"נוו מצאת עבודה?"ליאם שאל אותי תוך כדי שחגרתי.
"כן. בחנות כלי נגינה קטנה. יש לי הרגשה שהולך להיות לי שם מעולה."אמרתי.
“אז איך הייתה החזרה?” חגרתי והתחלנו לנסוע.
“היה ממש מושלם. זאין מצונן והארי צרוד יותר מהרגיל. חטפנו שם צרחות של החיים.” לואי אמר “אז אם המצב שלהם ישתפר עד מחר- נחזור שוב לחזרה.” הוא אמר.
“אתם חייבים להבריא! אני צריכה טרמפ לעבודה מחר.” אמרתי.
“הם חייבים להבריא כי אני לא הולך לחטוף עוד צעקות גם מחר.” לואי תיקן אותי. לקח להם ממש כמה דקות להירדם. הם בטח ממש עייפים. מהזמן הקצר הזה שאני מכירה אותם אני יודעת כמה קשה להם לקום מוקדם בבוקר או לקום בבוקר בכללי.
***
“נו עזרת להארי?” ליאם שאל ופתח את המקרר מחפש משהו לשתות. הכנתי להארי משקה שעוזר לכאבי גרון וצרידות. אמא שלי האמינה ברפואה טבעית ולכן כל פעם שהיה לי כאב גרון, היא הייתה נותנת לי לשתות את זה.
“תשאל את הארי ששר במקלחת כבר 8 שעות!” סם צעקה על מנת שהארי ישמע ויצא מהמקלחת. סם חייבת את המקלחת בוקר שלה. אם זה לא קורה- היא לא מצליחה לתפקד.
"לא הייתה אמורה להיות לכם חזרה?”סם שאלה.
"הלכנו,"ליאם אמר והוציא קנקן של מיץ תפוזים ומזג לכוס שהוציא מלכתחילה.
"אז למה אתם כאן? אמרתם שתחזרו לקראת הצהריים,” היא אמרה כשהביטה בשעון שעל פרק כף ידה.
“כן, אבל הארי וזאין לא הרגישו טוב אז שלחו אותנו הביתה.” ליאם השיב.

"עכשיו אני יכולה להסביר לך מה קרה?"שאלתי והוא הנהן "אתה רואה את זה?"אמרתי והצבעתי על החבורה שבראשי "נייל נגח בי בטעות ואחרי זה הוא התנצל ופשוט סתם נישק לי את הראש לא יותר מזה נכון נייל?"אמרתי כי ידעתי שהוא מקשיב לנו "איך את יודעת לעזאזל?!"שמעתי אותו אומר ראיתי את זאיין צוחק "ככה אני אוהבת לראות אותך"אמרתי "רגע אבל מה את עשית ערה בשעה כזאת ולמה לא היית בחדר?"הוא שאל "אני לא הצלחתי לישון"אמרתי "למה סיוטים?"הוא שאל "לא אתה נחרת קצת"אמרתי "את לא מבינה כשהוא מצונן הוא נוחר כזה חזק "נייל אמר מחוץ לדלת "סימנתי לזאיין להיות בשקט הלכתי על קצות האצבעות ופתחתי את הדלת במהירות ונייל נפל בגלל שהוא נשען "אייה"הוא אמר "תפסיק לצותת"אמרתי ותפסתי את רגליו וגררתי אותו מחוץ לדלת

**פרק תשיעי**
"היי זאיין אנחנו מאחרים"נדמה לי שהארי צרח "טוב אני צריך ללכת נדבר אחר כך"הוא אמר לי ונתן לי נשיקה על הראש יצאתי איתו מהחדר "רגע אפשר לבוא איתכם?אני רוצה ללכת לקניות זה ליד אולפן ההקלטות" כן תוכלי לבוא"ליאם אמר "יש יש יש"אמרתי "כן אבל תזרדרזי עוד עשרים דקות אנחנו יוצאים"לואי אמר "יאאפ"אמרתי ועליתי למעלה לקחתי את הבגדים מהארון ונכנסתי להתקלח לאחר עשר דקות יצאתי מהמקלחת התלבשתי לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר "יאאלה זזים?"שאלתי "כן רק רגע"נייל אמר ודחף עוד פנקייק לפה ויצא "אתה יודע זה תופעה מוזרה שקיימת אצל נייל איך הוא אוכל כול כך הרבה בוא נגיד בשביל חמש אנשים ומעולם לא משמין זה מטריף!"אמרתי כשסגרתי את הדלת"רק אלוהים יודע ולא רק אותך זה מטריף"זאיין אמר לי "ראיתי את לואי כבר רץ לאוטו כדי להיות הנהג וזאיין גם התחיל לרוץ "הא הא לא היום אני נוהג"ליאם אמר וחסם אותם התיישבתי מקדימה ליד ליאם כדי שהם ידחסו מאחורה הנסיעה ערכה כשעה וחצי "ביי תהנו"אמרתי ונתתי לזאיין נשיקה קצרה בפה הסתובבתי בין החנויות קניתי דבריםמ לבית מצרכים וכאלה נכנסתי לחנות בגדים הכי חשוב לי עכשיו זה עבודה אני חייבת לחפש פתאום נשלחה לי SMS מזאיין
*היי מתוקה איך הולך בקניות מסתדרת?*
*כן אני הולכת לחפש עבודה :)*
*איזה יופי בהצלחה3>*
*תודה:)מתי אתם גומרים עם החזרות?*
*עוד שעה ככה נבוא לקחת אותך משם..*
*טוב ביי3>*
*ביי*
היי יש פה בחנות מוזיקה קטנה שדרוש מישהי, ישש!!
"שלום באתי בקשר לשלט בחוץ שדרוש מוכרת פה בחנות"אמרתי
"אהה כן אוקיי יש לנו שכר מינימום של 35ש"ח לשעה יש משמורות אם את תצטרפי זה יהיה מ11-4 כול סוף חודש תקבלתי את המשכורת בצ'ק ליד עכשיו אני יעשה לך סיור פה זה התופים וטרבוקות כמובן שהם יוכלו לבדוק את הכלי לפני הקנייה כדי לראות את מצבה וכמה חזק וכאלה יש פה מגבר בכול אגף של כלים פה זה הגיטרות יש פה אקוסטית,קלאסית וחשמלית יש פה חצוצרות מכול הסוגים וכך גם פסנתר וכאלה אם תרצי תמלאי את הטופס ותתחילי עבודת ניסיון כבר מחר יהיה לך מישהו צמוד שיעזור לך "הוא אמר "הנה אני יראה לך אותו ,מקס!"הוא אמר וקרא בשמו
**סטופ**
שם:מקס
גיל:19
תיאור חיצוי:בלונדיני עם פוני בקטנה כזה עיינים כחולות ירוקות גבוהה עגיל באוזן ואליקס
אופי:חצוף קצת ,נחמד,מצחיק
**המשך**
"היי ,מקס"הוא אמר והושיט את ידו ללחיצה "אנג'ל"אמרתי והשבתי ללחיצתו "מקס אתה תיהיה עוזר צמוד של אנג'ל כול טעות היא עושה אתה מתקן אותה"הוא אמר "אוקיי אהה וצריך להגיע בעוד חמש דקות ככה משאית עם הגיטרות החדשות אז ביקשו מישהו שיחתום אז בוא"מקס אמר "אוקי תיכנס למשרד שלי תתילי לחתום את הטופס הוא על השולחן דקה אני בא "הוא אמר והלך עם מקס הלכתי למשרדו ופתאום שוב קיבלתי SMS
*היי עוד חצי שעה אנחנו באים איך הולך עם החיפושים?*
*מצאתי בחנות מוזיקה אני עכשיו חותמת על הטופס ויכול להיות שאני עובדת כבר מחר!!!*
*מעולה!!:) אני ידבר איתך עוד כמה דקות לואי צריך עזרה יאאלה ביי*
*ביי*
כשסיימתי לחתום על הטופס הגשתי אותו לאחראי שם הוא התבונן כמה פעמים בדף "יקירתי את התקבלת"הוא אמר עם חיוך "תודה תודה תודה תודה"אמרתי מאושרת ויצאתי מהחנות ראיתי אותו בחוץ יושב ומעשן "אתה יודע שעישון מזיק לגוף"אמרתי והתיישבתי לידו "אני לא יכול להפסיק עדיף שאת לא תתחילי"הוא אמר לי ותקע את הסיגריה במאפרה "נוו אז התקבלת?"הוא שאל "כןן"אמרתי וחיבקתי אותו "איזה יופי ואת מתחילה מחר?"הוא שאל "כן:) קח זה הטלפון שלי למקרה שתצטרך או משהו !@$#$%" אמרתי "אוקיי שמרתי ושלי זה זה W$%@#" ראיתי את האוטו של הבנים "טוב ביי "אמרתי וחיבקתי אותו והתקדמתי לאוטו הפעם נתקעתי מאחורה כשכולם דחוסים "נו אז איזה עבודה מצאת?"ליאם שאל "מצאתי עבודה בחנות מוזיקה אני מתחילה מחר"השבתי "איזה יופי אהה ותגידי מי זה האיש הזה שחיבקת ?" לואי אמר "תגיד לי אתה רוצה לסכסך?סתם עובד שם"אמרתי "רק עובד?"הוא שאל בחשדנות "לואי אתה תקבל כאפה"אמרתי והרמתי את היד לאיום
“לא אני מסתדר לבד”הוא אמר “איך היית החזרה?” שאלתי תוך כדי שחגרתי “את יודעת איזה יופי הארי צרוד” לואי אמר אז אם הארי יבריא עד מחר נחזור מחר לחזרה “הארי יש לי שיטות להחזיר לך את הקול בשתי שניות לאחר רבע שעה לואי נרדם והתחיל לנחור “תגיד לי הנחירות פה מדבקות?”שאלתי “לא גם הוא מצונן” ליאם אמר “שאלה אחרת הצינון פה מדבק?”שאלתי “זה אולי” ליאם השיב לאחר כמה דקות גם אני נרדמתי ולאחר שעה בערך הגענו פתאום שמעתי צפירות חזקות קמנו כולנו בבהלה “מה קרה?!”צעקתי “אני רואה את זאיין ונייל צוחקים “נכון הכאפה שאמרתי שאני יביא ללואי היא תעבור אליכם!!”אמרתי להם ונתתי לכול אחד מהם כאפה על הראש “לואי קם פתאום ברוב טובו לאחר שעה של נחירות “טוב שקמת דחפור” ליאם אמר ויצא מהאוטו “כן תודה לאל שתעוררת בחיים שלי לא הרגשתי כול כך טוב לאחר שמישהו מתעורר!!”אמרתי וגם אני יצאתי מהאוטו “עכשיו שלושתיכם באים איתי!” אמרתי והצבעתי על זאיין לואי והארי ומשכתי אותם לבית נכנסנו למטבח( השיטות שאני כותבת עכשיו באמת עובדות מניסיון שלי !!) הדלקתי את הקומקום והרתחתי מים לקחתי מהמקרר לימון ודבש וערבבתי בינייהים “קח תשתה”אמרתי והגשתי להארי “תנסה עכשיו לדבר”אמרתי לו “היי היי”הוא אמר בקול צרוד “עדיין לא טוב?”שאלתי אותו “משתפר”הוא אמר בקולו צרוד “אוקיי עכשיו אתם”אמרתי ולקחתי את הקומקום עם המים החמים שמתי אותם בסיר לואי תנשום מהאף רק מהאף” אמרתי “האדים ממיסים את הנזלת ופותחים את האף”אמרתי ועשיתי בדיוק אותו דבר לזאיין נתתי להארי מים עם מלח הוא לגם קצת “ועכשיו?”שאלתי אותו “זה עובד!” הוא אמר “אין אני גאון אנג’ל את גאון!”אמרתי לעצמי “ואתם?”שאלתי את לואי וזאיין “זה עובד”הם אמרו “סוף סוף שינה נורמאלית” אמרתי וכולם צחקו “נוו הצלחת?”ליאם שאל ופתח את המקרר “אלא מה? מי אם לא אני יצליח להבריא אותם?”אמרתי וראיתי את סם ואביה יורדות במדרגות ומפהקות “לא הלכתם לחזרה?”סם שאלה “הלכנו” ליאם אמר “אז למה אתם כאן ?הייתם אמורים להיות 4 שעות ועכשיו רק 10 ויצאתם ב8” אביה שאלה “כן אבל הארי היה צרוד אז היינו רק שעתיים” ליאם אמר