give your heart a break ~פרק 35~ ♥

*יום למחרת*
~נקודת מבט אמנדה ברוק~
"אוף איזה חום!"אמרתי והנמכתי את המעלות של המזגן.
"גם חם וגם משעמם."זאין אמר.
"בואו נעשה משהו." סם קמה מהספה בפתאומיות.
"רוצים לברכה?"שאלתי.
"זורם."ליאם אמר. כולם הנהנו. עליתי ללמעלה בריצה.
לקחתי את הבגד ים בצבע אפרסק שלי.
נכנסתי לשירותים שמתי את החלק התחתון ומעליו שמתי שורט קצר. שמתי גם את החלק העליון.
ניסיתי לקשור אבל זה לא ממש הלך לי. זה מסובך מדיי.
"אמנדה את באה?"ליאם שאל.
" כן רק שנייה." נאבקתי שוב עם החוטים.
" אוקיי. אני יורד בינתיים" הוא אמר.
"ליאם," קראתי לו.
"כן לאב?"הוא שאל. פתחתי את הדלת והוא נכנס.
"אתה יכול לעזור לי לקשור את זה?"שאלתי.
"וודאי." הוא אמר וקשר לי. "מהי מילת הקסם?"הוא שאל.
"בבקשה?"שאלתי. הוא הניד את ראשו לשלילה.
הבנתי את הראש שלו ולאן הוא חותר. נשקתי לו על שפתיו נשיקה קצרה אך הוא האריך אותה.
"מר פיין יש לך 3 שניות להוציא את הפרצוף שלך מהפרצוף של אמנדה. "אנג'ל אמרה כשהיא נשענה על משקוף הדלת. "ויש לכם עוד 5 שניות להתייצב בחוץ." היא אמרה. צחקקנו ירדנו יחד איתה.
סם התיישבה על אחד הכיסאות והארי התיישבה על ידה בניסיונות לשכנע אותה להיכנס איתו למים.
זאין התיישב על שפת הברכה עם הרגליים בתוך המים ושתה בירה.
לואי ואנג'ל התיישבו על הערסלים . נייל ואני הלכנו למטבח להביא קצת שתייה וחטיפים.
~נקודת מבט אנג'ל מלינסון~
"אז על מה רצית לדבר?" שאלתי והתיישבתי על ידו עם בירה והצעתי לו אחת. הוא לקח אותה ושתה.
"על מה שקרה בפריז." הוא אמר. "הלך לי כל כך חרא. הכל נדפק." הוא השפיל את מבטו.
" מה קרה?" נלחצתי קצת.
"אירגנתי הכל! הכל היה מוכן לפי התוכנית. היא הייתה אמורה להיכנס מבעד לדלת ואני יכולתי להיות האדם הכי מאושר בגלקסיה." הוא אמר. "ואז האקס הפסיכופתי שלה הופיע." הוא אמר ודפק אגרוף בשולחן. תפסתי את ידו וקירבתי אותו אליי שירגע.
"מה עוד קרה?" שאלתי בקול שליו.
" יצא שהיא כמעט נאנסה שם בגללו. הוא גרם לי להתעלף והוא הכריח אותה להתפשט." הוא אמר. שמעתי את האשמה שהוא מרגיש בקולו.
" לואי- זו לא אשמתך." קבעתי עבורו. הוא צריך לדעת את זה.
" אני יודע אבל אני מרגיש מועקה עצומה בחזה בכל פעם שאני נוגע בה." הוא אמר. "אני מרגיש הדבר הכי מפגר בעולם שלא נלחמתי ובאתי להגן עליה."
"אז תתעודד. זה רק מראה עד כמה אכפת לך ממנה, עד כמה אתה דואג לה וזה גבר אמיתי." אמרתי והעברתי את ידי על פניו בעדינות. " בלי הפרחים והנרות. גם שזה לא מתבטא במעשים. אם אתה מרגיש מועקה בגלל שלא יכולת לעשות משהו שלא היית יכול לעשות באותה שנייה- זה מראה שאתה גבר אמיתי." אמרתי.

~נקודת מבט הארי סטיילס ~
" אני חושב שאני לא מקבל את היחס המגיע לי מחברה שלי." אמרתי לזאין והתיישבתי על ידו. "היא מעדיפה להשתזף ולקרוא מגזינים על פניי!" אמרתי.
"הארי אתה כזה פתטי שזה מכאיב."ליאם התיישב על ידנו ונאנח.
" שניכם כאלו פתטים שזה מכאיב. אם זה לא עובד במוח זה עובד רק בכוח." זאין לפתע אמר וקם.
"זה לא אמור להיות הפוך?" ליאם שאל וקם אחריו במבט מבולבל.
" כן," הוא אמר ומבט ערמומי בעיניו. "אבל עם נשים הכל עובד הפוך." הוא צחקק והתקרב אל הכיסאות שלהן. קמתי אחריהם והתקרבתי גם אני.
הוא שם את ידיו מתחת לכיסא של סם ועזרתי לו גם אני.
"1..2..3 ו-" הוא לחש והרמנו את הכיסא והעפנו את סם לבריכה. אמנדה התעוררה מהצרחה שלה ועשינו את אותו הדבר גם לה וקפצנו אחריהן.
***
~נקודת מבט אנג'ל מלינסון ~
"היי בנים!" אמנדה אמרה לפתע כשעטפה את גופה במגבת. " הזמינו אתכם למסיבה ענקית עם מלא מפורסמים אתם רוצים לבוא?"היא שאלה.
"אני תמיד בעד מסיבות!"הארי אמר וכולם הנהנו.
"אין לי חשק." לואי מלמל ונכנס פנימה.
"אז תתארגנו ונצא."אמנדה אמרה. רצתי אחרי לואי.
"לואי תקשיב," אמרתי אך הוא הפנה את ראשו והשפיל את מבטו. הוא מזכיר לי אותי. ידעתי שצריך לעורר אותו כי אם לא הוא יהיה בדיכאון. נתתי לו סטירה קלה על הלחי." תקשיב לי ותקשיב לי טוב. אתה עכשיו קם, שוכח מכל מה שקרה ואתה הולך למסיבה. ונחש מה? אתה גם הולך ליהנות בה. ברור?!" שאלתי.
" את שרוטה על כל הראש." הוא צחקק ועלינו במדרגות.
נכנסתי לחדר, פתחתי את הארון והתחלתי לחפש משהו ללבוש אך לא מצאתי שום דבר.
סם כבר הייתה מוכנה אז היא יעצה לי מה ללבוש.
"אוף אני לא יודעת מה ללבוש!"אמרתי וזרקתי את עצמי על המיטה.
"תיקחי את זה וגמרנו,"היא אמרה, הצביעה על חולצה לבנה עם כל מיני כתוביות שהייתה תלויה על הכיסא. היא נשכבה על המיטה.
"לא סיפרת לי איך העניינים התקדמו עם הסרט שלך, נייל וזאין.
"אני ונייל כרגע ביחסים לא ברורים. אנחנו לא רשמית ביחד- בגלל זאין. אבל אני עכשיו יודעת מה אני רוצה בדיוק."
"זזים?"הארי התפרץ לחדר.
"זזים."אישרנו.
~נקודת מבט לואי טומלינסון~
הגענו לשם לאחר חצי שעה.
היו שם כל כך הרבה צלמים ופפרצי.
בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה. למזלי הסימנים הכחולים על לחיי קצת נעלמו אז לא הייתי צריך להתעמת איתם על שאלות מיותרות.
נכנסנו פנימה. עיניי סקרו את המקום.
במקום לא היו רק מפורסמים גם היו סתם אנשים.
הארי רק כשהוא נכנס הוא ישר ניגש לבר. הוא שתה כוסית אחר כוסית בלי הרף. סם ניסתה לשכנע אותו להפסיק.
וכך גם נייל.
אנג'ל ישבה על הספות ולידה זאין. הם דיברו כי זאין לא כל כך רצה לרקוד. אני מניח שהם מסדרים ביניהם את העניינים כרגע. אני מאמין שייקח לה ולנייל פחות מיממה להכריז על עצמם כזוג.
התיישבתי על הבר והזמנתי לי ג'ק דניאלס.
זאין התקרב לעברי ולעבר אביה.
"אני צריך מישהי."הוא קבע ודפק בחוזקה על הבר. "מישהי ומשהו חזק לשתות."
"יש לי תחושה שאני לא כדאי שאני אצפה בזה. "אביה מלמלה "אני הולכת לסם ואמנדה." היא אמרה והלכה.
"טוב לאב." אמרתי ונשקתי לפיה. הסתובבנו בכל המועדון בחיפוש אחר הבנות 'שמתמסרות מהר יותר'
"אתה עושה טעות. אכפת לך מאנג'ל. היא תתאכזב." הבהרתי לו את המצב והסברתי לו מה הוא הולך לעשות.
" מה אכפת לה? היא עכשיו עם נייל." הוא גלגל את עיניו בזלזול.
" אכפת לה מאוד. היא עדיין אוהבת אותך ואתה עדיין יקר לה," אמרתי. הוא היה שיכור כבר ממש שכמעט ולא הקשיב לי.
"שתוק." הוא סתם את פי עם ידו ומשך בחולצתי לעברם.
"פה אני עוזב אותך. תזכור מה אמרתי. " טפחתי על כתפו. הותרתי אותו לשבת עם מישהי. חזרתי במהירות לבר לפני שאני אתחיל להיגעל לגמרי.
אני לא מצליח להבין את האימפולסיביות של החבורה הזו. למה כל פעם שחווים איזה משבר צריך ישר להשתכר ולהימרח על אנשים בבר? למה היא אפשר להתמודד עם הבעיות?
התיישבתי על הבר.
ראיתי את אנג'ל מתקרבת לכיווני. סימנתי לה לשבת לידי וכך היא עשתה.
"לואה למה אתה לא רוקד?"היא שאלה ושמה את ידה על ירכי כדי לעלות ולשבת על כיסא הבר הגבוה.
"סתם אין לי כוח."אמרתי.
"אתה צריך שוב סטירה?" היא שאלה וצחקקה.
"תודה, אני מסתדר." אמרתי וצחקתי גם אני. "את יודעת? אני אוהב להתייעץ איתך. הכנות והישירות שלך. זה בדיוק מה שאני צריך. שהתייעצתי איתך. אני חושב שאת יכולת להיות הכי אמיתית וכנה איתי ובאמת רציתי-" אמרתי אך בחור אחד בסביבות גיל ה-20 קטע את דבריי. הוא נמרח על הבר על ידינו. ניסיתי להתרחק ממנו ככל האפשר.
הוא צנח על הרצפה. לואי ניסה להרים אותו אך ללא כל הצלחה.
הוא נתן לו סטירות קלות על הלחי. הוא התעורר. הוא ניסה לדבר, אבל כל מה ששמענו ממנו היה מלמולים.
הבטתי בלואי. לא הייתי צריכה להוציא מילה מהפה. הוא הבין. הוא הרים אותו ויצאנו אל הרכב יחד.
נסענו אל בית החולים.
***
נכנסנו פנימה. ישבנו בטיפול נמרץ. הבחור לא הפסיק להקיא על רצפת בית החולים. לרגע התחרטתי שהגענו איתו. אנחנו אפילו לא מכירים אותו.
"אולי נשאיר אותו כאן ונלך?" לואי אמר וניסה להרחיק את פניו מהקיא.
"לא. לואי. הוא יהיה לבד כאן. הוא ילך עוד לפני שיקבל טיפול." קבעתי.
אחרי שעה של המתנה בתור נכנסנו.
הסברנו לרופא את הסיטואציה.
הרופא אבחן אותו עם הרעלת אלכוהול ושאל אם אנחנו מוכנים לתרום דם כדי לזרז את תהליך הריפוי שלו. ,שוב הבטתי בלואי והוא בי. ידענו בלי לדבר.
התיישבנו על המיטה. נתנו לי כדור לחץ כדי לזרז את זרימת הדם שלי בזמן שמלואי כבר מילאו את השקית.
"אני לא סובלת מחטים." אמרתי כשהאחות התקרבה אליי.
"אל תדאגי, זה מהיר מאוד." היא אמרה והכניסה תוך כדי את המחט לתוכי.
אחרי שישבנו שם קרוב לשעה, ווידאנו ללכת הרופא התקרב אלינו.
"מה שעשיתם היום זה מעשה אצילי ביותר. תודה רבה לכם." חייכנו. כל כך חיכינו כבר לחזור הביתה. היינו גמורים מעייפות. הוא הביא לנו מעטפה עם התוצאות של בדיקות הדם שיוכיחו שאנחנו תקינים לתרום לאדם במצבו. "אתם יודעים? אנחנו מחפשים כבר הרבה זמן שני קרובי משפחה עם רמת חלבון טובה כמו שלכם לטובת מחקר חדש שאנחנו מפתחים." הוא אמר.
אני ולואי צחקקנו. "אנחנו לא.. אנחנו לא אחים."
הרופא הסתכל על הביפר שלו. הוא קיבל קריאה לעוד אירוע.
"הבדיקות טוענות אחרת," הוא הנחית עלינו.

הודעה קצרה:
ביקשו מימני לעשות וואנשוטים אני ישתדל לעשות כמה שיותר מהר :)

~נקודת מבט לואי~
(אני מדלגת על הקטע של החתונה כי הוא לא מעניין כול כך זה סתם הייתה סיבה שהם יטוסו עכשיו הם יומיים אחרי החתונה)
"בייב?"שאלתי אותה אני קצת חושש לא יודע למה אבל טיפה חושש מכול העיניין הזה באמת אני מפחד לאכזב אותה "כן לאב"היא אמרה והסתובבה מהטלויזיה "אממ….אמא שלי..אז היא הזמינה אותך אליהם הביתה את רוצה ללכת?"שאלתי אותה "אממ כן אני ישמח יאאלה בוא"היא אמרה וכיבת את הטלויזיה "לא אני לא בא"אמרתי מנסה לחשוב על שקר שלא יעלה חשד "למה?"היא שאלה "כי יש לי….יש לי ראיון"אמרתי איזה דפוק אני ! אני לא יודע לשקר בשיט! "אוקי אז אני יבוא עוד שעה ככה"היא אמרה נישקתי אותה נשיקה קטנה בפה והיא הלכה "אוקי לואי יש לך שעהלסדר את הכול"אמרתי לעצמי פתחתי לאט את הדלת ראיתי אותה יוצאת מהמלון "ג'וני?איפה המשלוח של הפרחים והנרות?הכול מסודר?מתי הם באים לארגן פה?"שאלתי הייתי לחוץ מכול רגע "לואי תנשום!הכול בסדר הנה הם באים לארגן פה"הוא אמר הלכתי לסדר קצת את החדר
~כעבור 45 דקות~
"הכול מוכן"אמרתי ונשכבתי על המיטה "חבל שזה לא יהיה אתה!"קול אמר לי והופיע מהחשכה ראיתי את האקדח שלו "מי אתה?"שאלתי בקול חנוק "אני?אתה תכף תדע כשאביה תגיע"הוא אמר "אל תעז לגעת ב…."אמרתי ובדיוק חטפתי כדור לרגל הרגשתי איך גופי נחלש וראיתי הכול שחור
~נקודת מבט אביה~
"אמנדה אמרתי לך הוא ביקש מימני לעשות את זה איתו אני שיא הלחוצה"אמרתי "איך אני שמחה בישבילכם!"היא אמרה "אני לא יודעת גם מתי הוא….."אמרתי לא האמנתי למה שאני רואה מול עייני! "אביה??את כאן??"היא שאלה "כן כן אני יחזור אלייך"אמרתי הלכתי בכיוון השביל חשבתי בישבילי או לא אבל כשנכנסתי מישהו נעמד ליד הדלת וסימן לי להכנס הוא הוביל אותי לאורך השביל והשאיר אותי לבד זה הוביל חדר שלנו כול החדר היה עם נרות הרגשתי דמות מאחורי מחבקת אותי בנעימות ומנשקת את צווארי בעדינות "לואי"אמרתי כשהוא מתקדם איתי קדימה הסתובבתי ונישקתי אותו זה לא הנישקה של לואי אני מכירה את הנשיקות שלו "אוף מימני סוטה"אמרתי ודחפתי אותו הדלקתי את האור שיטט רק לא הוא!!