give your heart a break ~פרק 30~♥

~נקודת מבט אנג'ל~
נכנסתי הביתה כשאני עטופה בזרועותיו של נייל. הרגשתי שאם הוא לא יסחב אותי- הרגליים שלי יבגדו בי ולא אוכל לעמוד.
למזלי הבית כבר היה שקט וכולם ישנו. זה חסך לי המון התמודדות נפשית
עליתי ללמעלה. הפעם ישנתי בחדר שלי. לא יכולתי לחזור לסיטואציה אינטימית כמו שינה במיטה עם גבר כרגע. חלצתי את נעליי והחלפתי בגדים לפיג'מה.
נייל חיכה בחדר שלי לאישור ללכת. לא יכולתי לתת לו ללכת. הייתי מלאה בפחדים. הגוף שלי היה מלא בצמרמורות.
נשכבתי על המיטה ונייל התיישב על ידי. היה לו ברור שהוא לא הולך עד שאני לא נרדמת. הוא ישב וליטף את שיערי. המשיך את מה שעשה כבר במשך שעה קודם לכן.
כל מה שייחלתי זה שיעבור הלילה הזה ואתחיל יום חדש.
***
קמתי יחסית מאוחר. במזל אתמול זה היה היום האחרון שלי בעבודה. הרגשתי הרבה יותר טוב מאתמול. אני כל כך מודה על זה שיש לי חוסן נפשי, שאני מסוגלת להדחיק סיטואציות ולא לתת להן להשפיע עליי. אני מפרשת אותן בצורה שכלית ונטולת רגש וככה זה עוזר לי להתמודד. יש כאלו שיגידו שזה לא בריא. אני חושבת שזה הכי נכון עבורי.
אני נמצאת בשני מצבים- או נשברת לחלוטין או אדישה.
הנפש שלי ידעה יותר מדיי תהפוכות. לפעמים עדיף לי להישאר אדישה.
אני מודה שהרוב בזכות נייל. הוא לא עשה יותר מדיי, אבל מה שעשה זה היה פשוט נכון ובמקום.
נייל היה בחדרו. הוא ישן. הוא היה נראה גמור. מי לא יהיה גמור אחרי לילה כזה?
היחס שלי אל נייל השתנה. הרגשתי אחרת.
יצאתי מחדרו. הבית יחסית היה שקט כמפתיע לבוקר. וודאי הם בחזרות.
נכנסתי למטבח.
אמרתי לעצמי שכדאי שאבשל. חלק מהתהליך של לשכוח את מה שקרה- זה להעסיק את עצמך כדי שלמחשבות לא יהיה פנאי להיכנס.
"היה כל כך שקט פה כמה ימים בלעדייך. תחזרי לעבוד!" לואי אמר מתוך הסלון. יש מצב שעשית קצת רעש עם הסירים.
"בוקר טוב גם לך, " התחלתי לחתוך ירקות. הוא התקרב אליי למטבח. "מסכן שלי אתה מותש," אמרתי בציניות וצבטתי את לחייו.
אני מופתעת מעצמי איך אני יודעת לכבות ככה את הרגשות. את המחשבות.
"מותש בעיקר ממך."
"אני בבית!!" לפתע נשמע קולו של הארי.
בדיוק כמו לואי, רציתי לדחוף לו משהו לפה שישתיק אותו.
לואי בא לקרוא לו, אך סתמתי את פיו.
"שלא יגיע לפה." הזהרתי אותו. הבנתי שאני לא יכולה להתחמק ממנו כי אנחנו באותו בית אבל אני כן אנסה להתחמק כמה שאוכל. אני לא מסוגלת לספר להם את מה שקרה ושהם יביטו בי במבט של 'אמרנו לך' גם אם הם הכי יתאמצו שלא.
"גם איתו רבת?" הוא שאל.
"לא, אבל בוקר. אני עוד לא בשלה לאנרגיות." אמרתי.
"מה הסיפור שלך?" שאלתי "אתה בדרך כלל טיפוס שמח יותר בבוקר." התחלתי לחתוך את הבצל.
"אני קצת מתוח," הוא אמר "זה הכול."
"מתוח ממה?" שאלתי.
"אני לא ממש יכול לספר לך כרגע."

-הגרסא הישנה-
~נקודת מבט אמנדה~
ראיתי את אנג'ל ונייל ביחד הם כול כך מתאים "נכון שנייל ואנג'ל כול כך מתאימים?"שאלתי את ליאם התיישבתי עליו והעברתי את ידי מאחורי גבו"כן כמונו"הוא אמר "אויי אני אוהבת אותך"אמרתי ונישקתי אותו נשיקה שקטנה אבל הוא האריך אותה "היי מה עיינינים אני לא מפריע נכון?ידעתי שאני לא מפריע אפשר את אמנדה ?אוקיי תודה"לואי אמר את הכול ביחד ולא נתן לי לענות "אני מיואש"הוא אמר "מה קרה?"שאלתי אותו "כבר כמה חודשים שלא עשיתי מתיחה אני מתפרק פה"הוא אמר היה בא לי להחטיף לו כאפה רק בגלל זה הוא הפריע לי עם ליאם "לואי היד שלי ממש רוצה להכיר את הפנים שלך מקרוב"אמרתי "טוב זה רגיל כולם נמשכות אליי אני מבינה את הרצון שלה"הוא אמר "מי נמשכת אלייך?"אביה שאלה והתקרבה אלינו "היד שלי"אמרתי "תלוי לאיפה כי למטה את יודעת לאיפה.. אביה תכעס"הוא אמר וחייך חיוך ערמומי "אוקי עכשיו זה מגיע לך"אמרתי והעפתי לו כאפה "אווו'ץ אביה אני צריך ניחום"הוא אמר והיא התחילה לנשק אותו בלחי במקום של הסטירה "טוב נו מה אתה רוצה?"אמרתי "אוקי חשבתי על מתיחה לנייל ואנג'ל שניהם כאלה פתים יאמינו לכול דבר שנעשה "הוא אמר "נו בסדר אבל למה קראת לי?"שאלתי "כי את הרי מלכת המתיחות"הוא אמר "טוב נוו אל תגזים"אמרתי בהתחנפות "יש לי רעיון לואי אתה גרום לנייל להכנס לשירותים תגיד לו שיתקן איזה שהוא משהו או משהו כזה אמנדה את תגידי שאת ראשונה במקלחת או משהו כזה היא על בטוח תרצה להיות ראשונהואז נתקע את שניהם ביחד נפעיל מזגן על 30 או 40 מעלות יורידו בגדים ואנג'ל יש חולשה לקוביות נייל לא יצליח להחזיק מעמד יותר וינשק אותה סוף סיפור."היא אמרה "בואנה תיראי את הגאון שצמח לנו כאן"הוא אמר ונשק לראשה "כן ואם זה לא יצליח?"שאלתי "אין סיבה שזה לא יצליח הרי הם מתים אחד על השני"לואי אמר "יאאלה מתחילים"אביה אמרה
~נקודת מבט לואי~
הלכתי לנייל הכול כבר מתוכנן אין סיבה שזה ישתבש הוא בהה באנג'ל שהיא הולכת לאמנדה סם ואביה קרצתי לאמנדה והיא הבינה שהיא עוד מעט צריכה להתחיל לפעול "נייל"אמרתי הוא לא ענה הוא המשיך לבהות "נייל" אמרתי שוב הוא עדיין לא ענה "ניייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייל"צרחתי כול הבית הסתכל עליי"מה אתם רוצים ?! תחזרו לעיסוקים שלכם כולם"אמרתי "אני שומע אותך טמבל למה אתה צריך לצרוח?!"נייל אמר "כן אז מה אמרתי?"שאלתי "לא יודע לא שמעתי.."הוא אמר "אתה טמבל אתה יודע?! בוא בוא איתי רגע"אמרתי לו ומשכתי אותו לשירותים "לואי אני יודע שאני דורש אונס אבל אני לא רוצה איתך אני רוצה עם אנג'ל"הוא אמר "חחחחחחחחחח… לא מצחיק"אמרתי "תעלה רגע לעליית הגג תוריד לי את כול הגיטרות משם"אמרתי "טוב"הוא אמר ועלה למעלה ירדתי למעלה וסימנתי לאמנדה עם האצבע להתחיל
~נקודת מבט אנג'ל~
"אווי תודה נייל אתה ממש חמוד"אמרתי ונשקתי ללחיו הוא התחיל להסמיק ראיתי שהוא הסמיק הלכתי לסם והארי ניסיתי לרפא את הרגל שלה היא נאנקה מכאבים "סם אני לא יכולה לראות אותך ככה אל תבכי כי אני לא יצליח לרפא אותך"אמרתי לה "ליאם לך תביא מהמטבח משהו מעץ כדי שהיא תנשך אותו"אמרתי שוב הארי לא עזב אותה לשנייה "אוומיגד יש לה כדור שם"אמרתי כשראיתי כדור כזה לאחר שניקיתי לה את הדם מהרגל "ירו בך?"זאיין שאל היא הנהנה "הנה זה"אמר "סם תנשכי את זה"אמרתי ותקעתי לה את זה בפה "אביה תביאי פינצטה"אמרתי והיא רצה להביא ידיי היו מלאות בדם "תגידי את מטורפת?! תביאי אותה לבית חולים!"הארי אמר והתחיל לבכות "אין זמן היא תאבד דם"אמרתי החזקתי ברגלה "זאיין קח את הפינצטה ותוציא לה מהרגל זה לא יכאב לך סם"אמרתי לה "למה דווקא אני?!?!"הוא אמר ונאנח "בספירה שלי 1,2,3"אמרתי והוא הוציא את הכדור תוך שניה "זהו"אמרתי "אנג'ל אני חייבת לך"היא אמרה וחיבקה אותי "שמעי….. סתם סתם את לא חייבת לי כלום באמת"אמרתי וקרצתי לה היא חייכה לי הארי נשם לרווחה הוא לא הפסיק לנשק אותה "ראשונה במקלחת"אמנדה אמרה "טוב…"אמרתי ולאחר כמה שניות "נראלך?!"אמרתי ורצתי למקלחת והיא גם כן התחילה לרוץ אחרי הגעתי לשירותים (זה שירותים פלוס מקלחת כזה) חסמתי את הדלת כי לא מצאתי את המפתח "תאכלי תחת"אמרתי לה הסתובבתי לאחור "אעאעאעאע אומייגד נייל!"צרחתי וקפצתי מבהלה