girl on fire פרק 2

~נקודת מבט הארי~

**** פלאשבק ****
"שוב הפפרצי האלה!” התלוננתי לבנים.
"אל תדאג נעבור את זה ביחד!” לואי אמר ושם את ידו סביב הכתפיים שלי.
זה לא היה נכון. הם עברו את זה ביחד, אני עברתי את זה לבד, הבנים ואני ניסינו להתחמק מהפפרצי, בסופו של דבר, הבנים התחמקו ואני, נשארתי לבד, הם רמסו אותי שם, הפפרצי והמעריצים, התיק שלי נקרע וכל הדברים שהיו בתוכו נעלמו לי, הטלפון שלי ונעליים, הדברים היחידים ששרדו ממה שהיה עליי, כל שאר הבגדים שלי- חוץ מהנעליים) שרדו בקושי.
**** חזרה ****
"אוי ווי תראו את התמונות האלה!” אמרתי והראתי להם את התמונות שלנו בשדה התעופה שבלונדון מאתמול.
"אני נראה כמו קוף" לואי אמר.
"אתה באמת קוף!” נייל אמר ולואי רדף אחריו.
"אתם עושים לנו פאדיחות!” זאין קרא.
"אז בוא גם אתה תעשה לנו פאדיחות" לואי אמר.
"לא תחזרו לפה!”
"מישהו במצב רוח לא טוב" נייל אמר.
"אני לא, פשוט לא רצים בשדה תעופה! טוב בואו נגמור עם זה" זאין אמר וחיכה בקוצר רוח להגיע לאיסוף מזוודות.
"אתם יודעים למה זאין עצבני נכון? כי…” לואי אמר לנו.
"אני לא עצבני!” זאין קרא מבלי להסתובב אלינו.
"אוקיי, אתה לא עצבני" לואי נכנע לבסוף.
גמרנו את כל השלבים שהינו אמורים לעבור בכדי לצאת סוף סוף משדה התעופה, הייתי כל כך מותש, זה היה יום ארוך, לא הניחו לנו לרגע.
הגענו למלון, הבנים פרקו את המזוודות ואני, התרסקתי על המיטה שלי. החדרים שלנו היו מסודרים בזוגות, אני הייתי עם סיימון…
"אולי כדי שתפרוק את המזוודה שלך הארי" סיימון אמר.
"לא תודה, אני רוצה לישון" אמרתי, כמעט נרדם.
"זאת לא הייתה שאלה" סיימון אמר בכעס, הבנאדם מתנהג כמו אמא! שיניח לי.
"נכון, זאת הייתה עצה ידידותית"
"אולי, אבל עכשיו זאת פקודה, תפרוק את המזוודה שלך!”
"בסדר, בסדר, הנה אני פורק את המזוודה שלי" אמרתי באיטיות, מוציא דברים מהמזוודה ושם בארון.
"מרוצה?!” אמרתי כשאני שם דגש על כל הבהרה.

‎‎