dont stop me now/ wha doesnt kill you make you stronger- פרק 12

~בבוקר למחרת~

באותו הבוקר הרגשתי שלא יהיו לי פשלות ושיהיה לי יום מושלם,
טוב אנשים טועים!

השעה הייתה 7:15 ורק התעוררתי וזאת אומרת, איחור בטוח…
כששמתי לב לשעה שמתי במהירות את חולצת החנות וג'ינס משופשף.
נעלתי כפכפים שחורים ורצתי הכי מהר שיכולתי במורד המדרגות.
'היי גרג, היי נייל' אמרתי מהר.
'מה הסטרס?' שאל גרג והוציא את מבטו מן העיתון, הוא האדם היחיד שראיתי שקורא עיתון מודפס והוא לא זקן.
'עבודה… אוכל…. זמן…' אמרתי במהירות וקיוויתי שהם יבינו על מה לעזאזל אני מדברת.
לקחתי חופן של צ'יריוס מהקופא ודחפתי לפי, לעסתי במהירות והאחים הסתכלו עלי בגועל.
'אבל שרון…' אמר נייל ואני קטעתי אותו
'אחר כך! אני חייבת לרוץ!' ובדרך לעבודה באמת רצתי, זה לא היה מחזה נעים עם הכפכפים המתפרקות שלי.
אחרי כ-15 לא כולל תיקון הכפכפים הגעתי לעבודה והחנות הייתה… סגורה.
'מה לעזאזל?' מלמלתי לעצמי
פתחתי את הטלפון כדי ליראות איזה יום היום וזה היה… שבת.
'אני מפגרת' מלמלתי
רצתי הביתה מעוצבנת ועם כאב רגליים נוראי וכשהגעתי טרקתי את הדלת אחרי בפראות.
'אנשים!' צרחתי ונייל וגרג היו באותו מקום מלפני שיצאתי
'למה לא אמתם לי שהיו שבת?!' שאלתי מעוצבנת
'ניסיתי' אמר נייל בארסיות
הייתה שתיקה מביכה
'אופסי?' אמרתי במבוכה
'אל תידאגי זה קורה' אמר גרג בטון מזלזל
'חה חה חה מצחיק מאוד, קבלו את הקומיקאי הדגול גרג' אמרתי בלעג
'למה שלא תיפגשי עם חברה' שאל אותי נייל כאילו אני ילדה בת 3
'ת'אמת, יש משהו בדבריך' אמרתי כלא מבחינה בטון ההמזלזל ולועג שבו הם מדברים איתי
'אני אתקשר לידיד שלי'
עליתי לחדרי ופתחתי את הטלפון שלי.
ראיתי שאיתן כבר חשב על להיפגש איתי לפני שפתחתי את הטלפון והוא כתב לי.
-'יש היום סרט מגניב רוצה לבוא?'
ראיתי שהוא עדיין מחובר אז כתבתי לו במהירות.
-'בטח, איזה סרט זה?'
-'רוחות חג המולד'
-'מגניב, מתי זה?'
– אני האסוף אותך בעוד שעה וחצי'
-טוב, בי'
-'בי :)'

~אחרי המתנה ארוכה מאוד בשבילי כי אין לי סבלנות אף פעם :)~

אחרי ההמתנה הממושכת שמעתי ציפצוף של מכונית ,הסתכלתי מהחלון וראיתי את איתן עומד על הבאגז' המרווח של הג'יפ.
'מגניב!' מלמלתי וירדתי
יצאתי ואיתן ניפנף לי , עליתי על הבאגז' .
'אחלה הסעה' אמרתי מתלהבת
'אני הייתי מעדיף מכונית ספורט אבל גם זה נחמד ' הוא אמר בצחוק
הג'יפ התחיל לנסוע, הרגשתי את הרוח המצליפה בפני ואת שיערי שהתבלגן.

אחרי דקות ספורות הגענו לקולנוע.
רצנו לקנות את הכרטיסים ואיתן שילם עליהם.
'פופקורן?' שאל איתן
'אוקי, אבל הפעם אני משלמת! זה לא פייר שרק הבנים משלמים' אמרתי ואייתן הסכים
קניתי פופקורן ענק ושתי כוסות שנקיות של קולה.
ניכנסנו במהירות לאולם ואחרי הפרסומת האחרונה .

הסרט… התחיל