die young- פרק 2

פתחתי את דלת המקלחת הצבועה לבן.
מישהו כבר התקלח שם לפניי ולכן החימום מודלק, בדרך כלל אני שונאת את החימום אבל היום בגלל הקור העז אני משאירה אותו דלוק.
טיילור וקרול כבר התפזרו כל אחת לבתיהם, ארין נרדמה על הספה בסלון, בוני הלכה לקייטלין, כמו תמיד, אני חושבת שהיא פשוט מתנגדת לישון בבית, אמא ואבא הלכו לחדרם וניקי הסתגרה בחדרינו.
אני מחליטה שאני מתקלחת מהר, היום ג'ייסון אמור להתקשר ואני מתכוונת להספיק לענות.
אז אני פושטת את כל בגדיי עד שאני ערומה כביום היוולדתי, אוספת את שיערי השטני החלק לגולגול, מצמידה את הפוני שלי למעלה בעזרת סיכה כדי שלא יירטב ונכנסת למקלחת החרסינה הלבנה.
מכיוון שרצפת המקלחת מעט רטובה, כל לכלוכי הרגליים שדבקו לכפות רגליי צובעים בשחור את רצפת המקלחת.
אני פותחת את זרם המים ושוטפת את הרצפה, ואז- מרימה את טוש המקלחת, מכוונת אל חזי, ועוצמת עיניים.
המקלחת זה החלק האהוב עליי ביום, סוף סוף אפשר לעצום את העיניים ולהירגע, זרם המים שוטף את גופי ואני נהנית מההרגשה של החמימות המתפשטת בגופך.
אני מכבה את זרם המים, מסתבנת, שוטפת במהירות את הסבון מגופי, יוצאת ומתנגבת.
חדר האמבטיה מלא אדי חום, בעזרת המגבת אני מנגבת עיגול במראה.
אני מורידה את הגולגול שלי ומסדרת את הפוני השטני החלק, וככה נגמר מקור הנחמה שלי היום.

"כן ג'ייסון, הכל בסדר איתי, גם אני מתגעגעת אלייך" אני אומרת לטלפון בשעה שאני מהלכת במסדרון, אני מכוסה בחלוק מגבת שסרט, גם ממגבת, מושחל בו וקשור היטב סביב מותניי.
ג'ייסון נשמע כמו תמיד, גוון הקול המיוחד שלו עדיין נמצא, אבל עייפות נוספה לו ומשווה לו קול מעט מפחיד.
אני פותחת את דלת החדר ומוצאת את ניקי קוראת ספר על המיטה.
"אפשר לדבר עם ניקול?" שואל ג'ייסון מבעד לקו.
"בטח" אני עונה לו.
"ניקי, ג'יי" אני מלמלת ודוחפת את הטלפון הנייח אל תוך ידיה.
"היי ג'יי" אומרת ניקי.
כמו שאני מכירה את ניקי מאז ומתמיד, היא פותחת ברצף של דיבורים עם ג'ייסון בזמן שאני מספיקה כבר,
ללבוש פיג'מה, להיכנס למיטה ולנסות להירדם.
אבל זה קשה, במיוחד כשהפטפוטים של ניקי ליד האוזן שלי.
"כן ג'ייסון, היחסים שלי ושל – מ-י–י-ג-ן – בסדר" אומרת ניקי ומגלגלת עיניים.
לג'ייסון יש תכונה שהוא קורה לכולנו בשמותינו במלאים, לי- מייגן, לניקי- ניקול, לבוני- בוניטה, לארין- נו, טוב..ארין.

אנחנו מסתפקים בג'יי.
תמיד חיבבתי את ג'ייסון, בתור אח גדול שכמעט לא נמצא בבית וכשהוא כן נמצא זה כיף חיים.
אני מוצאת את עצמי מצוטטת כל הלילה לחפירות של ניקי ולדברים שמצליח להשחיל ג'ייסון.
בערך בשבע וחצי בבוקר מתנקת השיחה, ואז אני נרדמת, חבל שרק לחצי שעה.
ובבוקר, אני עייפה, עייפה מדיי.