Dark – פאנפיק מתורגם -פרק 1-

החלטתי אחרי התלבטויות רבות אחר איזה פאנפיק לתרגם בחרתי ב-DARK הפאנפיק המפורסם שכל הפאנדום מדבר עליו…
לפני שתתחילו לקרא תיהיו מודעים שהסיפור מכיל תוכן מיני…
קריאה מהנה

-פרק 1-
מיד זיהיתי את קבוצת החברות שלי בחדר, שהיה מלא באנשים. המסיבה נהייתה עמוסה יותר ככל שהלילה נמשך, הבית בקושי מכיל את הכמות העצומה של הנערים הנרגשים. בדיוק אז, הבחנתי בבחור דיי מושך שהסתכל עליי מדלת המטבח עם עיניו החומות, שנצצו לעברי.
שפתיי התעקמו לחיוך ביישני כשהוא התחיל להתקדם לעברי, אך מיד התאכזבתי כשהוא עצר בפתאומיות, מסתכל על נקודה מאחורי כתפיי. הסתובבתי על מנת לראות על מה הוא מסתכל ונתקלתי בבחור גבוה עם שיער מתולתל שהסתכל עליו במבט נוקשה ועצבני. לא זיהיתי אותו בהתחלה, אך סיפור מפחיד שחברתי סיפרה לי צץ בראשי לפתע. הבחור הזה איבד את העשתונות ערב אחד והרביץ לבחור אחר. יש לו היסטוריה אלימה ומפחידה ולכן לא הפתיע אותי מדוע הבחור החמוד נרתע ממנו לפתע. הוא חזר ישירות לכיוון המטבח מבלי לומר מילה או אפילו לזרוק מבט.
ליבי פעם במהירות ופי נעשה יבש. קפאתי במקום כשהבחור הגבוה נעמד מולי, קרוב מאוד. הרמתי את עיניי המתוחות לאורך גופו ואחזתי עם אצבעותיי בכוס שהחזקתי חזק יותר. הג׳ינס שלבש ישב בצורה מושלמת על גופו, מצטרף לחולצה לבנה שעיטרה את חלקו העליון. מיד לאחר מכן הבנתי שאני עומדת להתמודד עם המבט המאיים של הבחור, שללא ספק, היה נעוץ בי.
״תרקדי איתי״, הוא אמר בקולו המחוספס.
לא הספקתי להגיב לפני שהוא משך אותי אליו בחוזקה, הכוס נופלת מידי ונשברת לרסיסים על הרצפה. כף יד גדולה תפסה בחלק התחתון של גבי כדי לקרב אותי אליו וזרועותיי התעופפו לבטנו בשביל למנוע ממנו להתקרב אף יותר. פעולותיו הקשוחות השאירו אותי חסרת מילים – מעולם, אף אחד, לא התנהג אליי ככה. אצבעותיי נסגרו כשהבחור ללא השם שלח אותן אל עורפו. הסתכלתי למעלה במהירות, מופתעת לגלות זוג עיניים נוצצות שבוהות בי. הן היו ירוקות, כמעט מושלמות, מעוטרות בריסים ארוכים ושחורים. לקח לי כמה שניות להתעשת ולראות את זוג שפתיו הורודות והמפוסלות מתעקמות לחיוך.

״איך קוראים לך, יפהפייה?״

״ב-בו״, מלמלתי.

הוא חייך אליי, נוכחותו עדיין מאיימת עליי.

״אני הארי״, הוא לחש באוזני.

לפני שהוא הרפה, הוא נישק את הנקודה מתחת לאוזני. עיניי נסגרו ואחזתי בעורפו חזק יותר. צעקה חלשה נפלטה מפי כאשר הוא הצמיד את המותניים שלי צמוד יותר לשלו בכוח. שריר רעד בפניו, ללא ספק מכיוון שהוא נהנה מהתגובה שהפעולה שלו הוציאה ממני. מעולם לפני כן לא חוויתי דבר כזה ואני מניחה שהוא הבין את זה מהר.

״אני מחבב אותך״, הוא חייך, ״את כל-כך… תמימה.״

המבט האפל שלו נפל ישר על החזה שלי, מנצל את העובדה שהוא היה גבוה ממני בהרבה. הרפיתי את אחיזתי ממני והשתדלתי להירגע – הרצון להכניס לו אגרוף, אגרופי בלחייו המפוסלות, בער בי יותר ויותר מרגע לרגע. פחדתי מידי. שלחתי את ידיי על מנת להרחיק אותו ממני אך הוא הצליח לתפוס את זרועותיי.

״רגע, רגע״, הוא דיבר במהירות.

באחיזתו החזקה הוא תפס את ידיי והניח אותן בשני צידי גופי. גופי רעד כשהרגשתי את אצבעותיו מטיילות במורד גבי, נכנסות לכיס של הג׳ינס שלי. הבנתי שהוא מחפש את הטלפון שלי. גופי הוצמד מעט לשלו כשהוא מצא אותו, מה שגרם לי לשחרר ״אאוץ׳״ קטן שהעלה חיוך לפניו.
עמדתי בשקט כשהארי הקליד את מספרו בטלפון שלי. כשנשמע צלצול קצר הבנתי שהוא סימס לעצמו מהטלפון שלי. עכשיו יש לו את המספר שלי. מה לעזאזל הולך פה? נפרדתי מחבריי לפחות מחמש דקות וכבר מצאתי את עצמי בנוכחות של בחור שללא ספק היה לו רק דבר אחד בראש. נשימתו החמה דיגדגה אותי כשהוא החזיר את הטלפון בחזרה למקומו הקודם, והופתעתי מאוד כשהוא הצמיד שוב את גופו לשלי. האנחה המחוספסת שבקעה מפיו הפתיעה אותי אף יותר – הוא ללא ספק נהנה מהקרבה של החזה שלי לגופו.
״בבקשה תפסיק״, לחשתי בשקט.
הרגשתי את החזה שלו עולה ויורד כשהוא נשם והתרומם לעברי, שוב מתכופף לאוזני.
״אני לא חושב, בייבי. אנחנו הולכים לעשות קצת כיף.״

מילותיו גרמו לי לרעוד. פחדתי מהארי, אך הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר. לפני שהבנתי מה אני עושה, ידי מצאה את לחיו. מבטו נעשה עצבני מאוד בעוד לחיו נעשתה ורודה יותר ויותר, פועמת מהסטירה שהרגע חטפה. לפני שהספקתי להתרחק, הוא תפס את ידיי באגרסיביות.

״אני רואה שאת הולכת להיות אתגר״, הוא כמעט לחש, ״ואני אוהב את זה״, הוא חייך.

הוא קירב את ראשו והזיז את שלי ומיד הרגשתי את שפתיו נוגעות לי בצוואר. שיערו המתולתל דיגדג לי את הצוואר. הוא שיחרר את אחת מידיי על מנת לתפוס במאחורה של ראשי על מנת שלא אברח. מיד הנחתי את ידי על חזהו בניסיון כושל להרחיק אותו ממני, כשהרגשתי אותו מתחיל למצוץ.

״הארי״, התחננתי.

תפסתי באגרופי את חולצתו, מתמודדת עם הכאב של שיניו הנעוצות בצווארי. הוא פלט צחוק מתנשף קטן כשלא הצלחתי להרחיק אותו ממני, וחזר להוציא ממני דם. אמנם הכאב נרגע מעט עם התחושה של שפתיו הרכות אך מיד שב כאשר הוא נעץ את שיניו שוב בצווארי. תחושה מוזרה עברה בגופי כשהוא הפסיק את פעולתו והתחיל לתת נשיקות קטנות באיזור הפצוע. הוא נשף בעדינות על האיזור. הוא נרתע, מחייך, בעוד ידי נשלפת מתוך ידו ועולה ישר למשש את צווארי. ליטפתי את האיזור הפצוע בכאב ונבהלתי כשהוא החל שוב להתקרב אליי.

״את שלי עכשיו״, הוא אמר בקולו הנמוך.

כעס פשט בגופי כשהוא החל להסתובב וללכת, אך עדיין נשארתי לעמוד במקום, מתקשה להפנים מה שהרגע קרה. ״שיט״, קיללתי.

דחפתי את עצמי בין המוני האנשים, מחפשת נואשות את חברותיי. כשמצאתי אותן, הן היו שקועות בשיחה, צוחקות, לגמרי לא מודעות למה שהתרחש לפני שניות אחדות. ניסיתי לפתוח את פי ולספר, אך עדיין הייתי משותקת מידי.

״מה קרה?״ זואי שאלה בקול מודאג.

״אני… אני…״

לוסי הסיטה את שיערי המתולתל והארוך ומבטיהן התרחבו למראה הפצע.

״וואו.״. שרלוט נראתה המומה.

״מי לעזאזל עשה לך את זה?״

מיד התחרטתי על מעשיי כשהרמתי את ידי לפצע. ידי נשארה אך מבטי המפוחד נתקע על נקודה רחוקה בחדר. חברותיי מיד הסתובבו בסקרנות על מנת לראות על מי אני מסתכלת. הארי הסתכל בחזרה וחייך. ראינו אותו נפרד מחבריו, שעימם שוחח, ועושה את דרכו לכיוון היציאה, לא לפני שמבטו השאיר אותי שבויה. הקריצה שהוא שלח לי החזירה אותי להיות חסרת מילים כשצפיתי בו נעלם.

הסתובבתי לחברותיי וראיתי את שרלוט פותחת את פיה בתדהמה, מנסה לדבר, אך סוגרת אותו מיד ללא הצלחה. לבסוף, לוסי שברה את השתיקה. ״הולי שיט.״