Dark – (מתורגם) -פרק 3-

יום למחרת.

"את בטוח צוחקת עליי," זואי אמרה, לא מאמינה.

"הלוואי שהייתי צוחקת."

ראשי נפל אל בין ידיי, אנחה כבדה נפלטת מפי. כשהרמתי את ראשי חזרה, מצאתי את שתיהן מסתכלות עליי. לוסי הסתובבה בכיסא שלי ונראתה כאילו היא שקועה במחשבות.
"טוב, מה את הולכת לעשות?" זואי שאלה.
היא שכבה לידי במיטה כשגבינו נצמד אל הקיר.
"אין יותר מידי מה לעשות. הוא יודע איפה אני גרה."
דלת חדרי נפתחה וחשפה את שרלוט שעמדה בפתחה. היא רכנה לשרוכיה והורידה את נעליה. היא משכה את שיערה המתולתל מפניה.
"סליחה שאיחרתי, מה פספסתי?"
היא הניחה את התיק שלה על הרצפה והתיישבה על המיטה בשילוב רגליים. היא הסתכלה עליי בסקרנות אבל לוסי התערבה.
"את בו מטריד בחור חתיך אבל לגמרי מפחיד שעקב אחריה הביתה, ראה אותה בתחתונים ואז הופיע במטבח שלה בבוקר למחרת ונהיה החבר הכי טוב של אמא שלה." לוסי אמרה בשטף והשתתקה.
עיניה של שרלוט נפערו והיא העבירה את מבטה מאחת לשנייה.
"אה, והיא יוצאת איתו לדייט הערב." לוסי סיימה.
"מ-מה?"
היא ניענעה את ראשה בניסיון להבין. הייתה שתיקה בחדר למשך כמה שניות.
"הארי עקב אחרייך הביתה? ידעתי שהיינו צריכות להישאר איתך בלילה ההוא!" שרלוט זרקה את ידיה באוויר.
"את לא יכולה פשוט להגיד לו לא?" זואי שאלה.
"אבל הוא יודע איפה אני גרה ואמא שלי חושבת שהוא הדבר הכי טוב בעולם. היית צריכה לשמוע אותה אתמול, היא הייתה כל-כך שמחה. וחוץ מזה, כולנו שמענו את הסיפורים עליו. אני לא רוצה שאף אחד בסביבתי יפגע."
לוסי הטילה את רגלייה על הרצפה והפסיקה להסתובב בכיסא למשמע דבריי.
"ומה עם העובדה שזו את שיכולה להיפגע?" היא אמרה בשקט.
הנחתי את ידיי על עיניי, מקללת את הרגע בו הכרתי את הארי. זה לא יכל להיות גרוע יותר. מוחי הסתובב. עדיין לא ידעתי אפילו לאן הוא לוקח אותי ב"דייט" שלנו. השתמשתי במונח "דייט" רק כי לא הייתה לי ברירה אחרת; זה לא שהתחשק לי להסתובב לי עם הארי להנאתי וידעתי שזו רק הזדמנות בשבילו למשש אותי. נפלתי לכתפיה של זואי כשהיא עטפה את זרועותייה מסביבי.
״זה הולך להיות בסדר גמור״, היא ניסתה להרגיע אותי.

משהו בקול שלה אמר לי שאפילו היא בקושי האמינה לעצמה.

***

הייתי בטאמבלר בלפטופ, שכובה על בטני על המיטה, רגליי מצולבות באוויר. גל של חשש עבר בי כשהסתכלתי בשעון שבשולחן שליד מיטתי. אין עוד הרבה זמן עד שהסבל בלראות את הארי יתחיל. אצבעותיי עברו בשיערי, שעדיין היה רטוב מהמקלחת.

״בו?״ אמא קראה לי מעבר לדלת.

היא נכנסה בדלת, חיוכה נמחק כשראתה אותי שכובה על המיטה בפיזור.

״למה את לא לבושה? הארי עומד להגיע בקרוב.״

גילגלתי את עיניי. אם היא רק הייתה יודעת איך הוא באמת… היא החלה ללכת לכיוון הארון שלי, אך עצרתי אותה. מעדתי מהמיטה ונעמדתי לפניה.

״אמא, אני יכולה לעשות את זה״, מילמלתי.

״תמהרי.״

כשהיא סגרה את הדלת מאחוריה, נפלתי למיטה בכבדות. קיללתי בשקט. ראשי הסתובב במהירות כששמעתי את הרטט. הרמתי אותו ופתחתי את ההודעה.

מ: הארי

״אני לוקח אותך לארוחת ערב. תלבשי משהו סקסי. H"

לא עניתי וזרקתי את הטלפון לשידה בעודי פותחת את הארון. הוצאתי חולצה, יותר יפה מאשר סקסית, ושלחתי את ידיי להוריד את החולצה שעליי, אך לפני שעשיתי זאת הפניתי את ראשי לכיוון החלון. סגרתי את הוילונות והמשכתי להתלבש. הפלתי את בגדיי לרצפה ומשכתי מעליי את הג׳ינס הצמוד. שיערי הארוך התנפנף מאחוריי כשהתאפרתי. ריסיי נראו עבים וכהים יותר. מרחתי מעט ליפגלוס על שפתיי ומעט סומק על לחיי. נשמתי עמוקות ונשפתי בחוזקה.

״שיט.״

נחרדתי כששמעתי עוד רטט מהפלאפון ובלעתי את גוש הפחד הכבד שעלה בגרוני. אחזתי בפלאפון חזק ופתחתי את ההודעה בשביל לגלות, למרבה המזל, שהיא מלוסי.

מ: לוסי

״תהיי זהירה, הבנות ואני חושבות עלייך.״

חיוך קל התפשט על פניי בידיעה שהן איתי בזה. הכנסתי את הפלאפון לתיק ביחד עם המפתחות ועוד כמה דברים הכרחיים. הסטתי את עיניי לשעון. הארי אמור להיות כאן עוד עשר דקות. הרגשתי כאילו אני בולעת את הלב שלי. שנאתי את זה. תיעבתי את זה. זה הרגיש כמו לשבת ולחכות שמבחן חשוב יתחיל או לשבת בתור אצל הרופא בידיעה שעליי לקבל זריקה.

אוזניי נחרדו למשמע רכב גדול עוצר וחונה מתחת לביתי. הצצתי מאחורי הוילונות וראיתי את הארי יוצא מן הרכב ומתקדם לכיוון ביתי. הרמתי את הג׳קט שלי, לבשתי את נעליי ומיד יצאתי מן החדר. ככל שזה ייגמר מהר יותר, ככה זה יהיה טוב יותר.

״בו! הארי כאן.״

״בסדר!״ צעקתי.

לא התכוונתי להישמע כה עצבנית, אבל כל הסיטואציה פשוט חדרה אליי. ירדתי במדרגות ומצאתי את אמא שלי בתחתיתן מחכה לי.

״את נראית נהדר.״ היא חייכה.

״תודה אמא.״

הראשים של שתינו הסתובבו למשמע הדפיקה על הדלת. היא נשקה בלחיי ודחפה אותי בעדינות לכיוון הדלת. סובבתי את הראש בדיוק כשהיא נעלמה, משאירה אותי לבד מול הדלת. נשמתי נשימה עמוקה בניסיון להכין את עצמי, למרות שידעתי שזה לא מה שיעזור. אני לא חושבת ששום הכנה אי פעם יכלה לעזור לי. ידי הרועדת ניגשה לידית ופתחה את הדלת, חושפת בחור גבוה עם חיוך רחב וגומות גדולות.

״שלום, יפהפייה.״