(Dance (1D- פרק 3

למה זה מגיעה לי מה עשיתי?! אני ענייה ואני זאת שמפרנסת את משפחתי מה רע בזה?! אני לא הילדה הכי יפה אז?! הייתי כבר עייפה ובכיתי כל האיפור שאביגיל שמה לי נמרח על לחיי ואני מנגבת את הדמעות אבל הן פשוט יורדות ללא הפסקה…
התיישב לידי מישהו
"מה קרה?" הוא שאל בקול כל כך רך ודואג
~נקודת מבט של הילדה הכי מקובלת~
"נו איפה וואן דיירקשן?" אמרתי וציחקקתי ואז כל השאר אחרי
"אני לא יודעת" היא אמרה בגמגום והסתכלה על הוריה
"הם מאחרים" הם אמרו וליוו אותנו לחצר
"נו תחסכי מאיתנו את אותה ילדה שלא שווה כלום!" אמרתי כשההורים הלכו
"לא הם יגיעו" היא אמרה לי שוב פעם מגמגמת
"חסר לך שלא!" אמרתי והלכתי לקחת שתייה
~נקודת מבט רגילה~
קמתי ממנו מה אכפת לו והתחלתי ללכת משם
"ליאם עזוב בוא יש לנו הופעה" נישהו אמר והסתובבתי ראיתי את להקת וואן דיירקשן הולכים לכיוון הבית של שירה
היה פתק על הספסל לקחתי והיה שם מספר הטלפון שלו שמתי את זה בשקית של הבגדים שלי ורצתי הביתה כמה שיותר מהר שאפשר עם העקבים האלה
הורדתי את הבגדים ושמתי אותם במכונת כביסה, כיבסתי ותליתי את זה התיישבתי על הספא ולא ראיתי את הוריי… הסתכלתי על הרצפה ועל המנורה, רצפה, מנורה במרחק גדול יחסית
דפיקה בדלת הוציאה אותי מהריכוז
"מי זה?" צעקתי
"הורייך" צעקו לי חזרה הסתכלתי בעינית הזאת ואלא היו הם פתחתי וכבר לא התאמצתי לשאול אותם
"מזה השמלה הזאת?" אמא שאלה אותי
"שמלה" אמרתי
"אפשר למכור אותה" היא אמרה והתכוננה לקחת אותה
"לא! תפסיקו לקחת דברים שלי" צעקתי עליה
"על תצעקי עליי!" היא צעקה עליי גם וסטרה לי
לקחתי את הדברים הכי חשובים לי ושמתי בתיק, כל הספרים שלי בלוקר בבית ספר אז היה לי הרבה מקום, לקחתי את הכל ויצאתי מהבית לא שחכתי מהשמלה והעקבים
"ביי" אמרתי להם והלכתי
הלכתי והגעתי לספסל התיישבתי עליו ובכיתי