(Dance (1D- פרק 2

הסתכלתי עוד קצת על עצמי ויצאתי נכנסתי לחדר של הוריי והם לא היו שם, הם לא ענו לטלפון ודאגתי, יצאתי החוצה והרחוב היה שקט התקדמתי לעבר הבית הוא היה מקושט בהרבה אורות, היה ממש יפה השעה הייתה 17:30 ונכנסתי לביתה של אותה ילדה שירה קראו לה, היא מאוד נחמדה והיא לא בין הצבועות להפך גם בה התעללו אבל היא שמה פס ולא התייחסה וככה הגיעה שהיא העשירה ובין המכובדות בכיתה, לחברה הכי טובה שלה אני יודעת שקוראים אביגיל הייתי רוצה שתהיה לי חברה טובה או בכלל חברה… היא פתחה לי את הדלת וחייכה
הסתכלתי עליה וירדו לי כמה דמעות, כי ככה גם אני הייתי רוצה לחגוג את יום ההולדת ה-16 שלי עם כל החברים, הבית הענק ההורים שתומכים, היא ניגבה לי את הגמעות ונתנה לי להיכנס הסתכלתי על הבית כמו ילדה שאין לה בית הכל היה כל כך גדול ויקר…
"אוהבת?" היא שאלה אותי
הנהנתי, אביגיל ירדה ובחנה אותי
"לא, את לא לבושה ככה!" היא אמרה
"נראלי שכן" אמרתי מסתכלת על הבגדים שלי
"זה בסדר?" היא שאלה את שירה והנהנה
"מה בסדר?" שאלתי בפליאה
"בואי" אביגיל אמרה ומשכה אותי היא הביאה לי שמלת מיני ורודה עם שרוול חצי שקוף ועשתה לי מחליק
הסתכלתי על עצמי והייתי שונה, שמלה ראשונה שלבשתי חוץ מהשמלה השחורה שלבשתי כשאחותי נפטרה משתיית יתר או משהו כזה…
נעלי עקב ורודות שנפלתי בהן חייכתי חיוך קטן וכולם הגיעו
כל הבנים צחקו והבנות לגלגו
"נו אז סוף סוף שמלה טום בוי" אמרה הילדה הכי מקובלת וכולם צחקו התחלתי לבכות ורצתי החוצה
למה זה מגיעה לי מה עשיתי?! אני ענייה ואני זאת שמפרנסת את משפחתי מה רע בזה?! אני לא הילדה הכי יפה אז?! הייתי כבר עייפה ובכיתי כל האיפור שאביגיל שמה לי נמרח על לחיי ואני מנגבת את הדמעות אבל הן פשוט יורדות ללא הפסקה…