Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 9

פרק 9 – סיבוב הופעות

-נקודת המבט של קלסי-

"היי אני צריך לדבר איתך." אני רואה את הארי נשען על הדלת ומניחה את הספר שלי בצד.

"בטח, מה קורה?" אני שואלת והוא נכנס לחדר.

הוא מתיישב על המיטה, מסתכל עליי ונאנח. " אני והבנים עוזבים לסיבוב הופעות. וזה קורה עוד יומיים."

אני נאנחת. עוד יומיים? דווקא שהתחלנו להסתדר? "זה מעולה." אני אומרת.

הארי נאנח. "אני יודע מה את חושבת קלסי." הוא אומר, וגורם לי להסתכל עליו. "אבל אל תדאגי אוקיי? את לא תהיי פה לבד."

"אני לא?" אני שואלת.

הוא צוחק ומניד את ראשו. "לא" הוא מחייך, "כי את באה איתנו."

העיניים שלי נפתחות לרווחה ואני כמעט נחנקת מהרוק שלי. "מה?" אני שואלת.

הארי מחייך. "כן" הוא אומר. "דיברתי עם ההנהלה והם הסכימו שתבואי איתנו לחלק של אנגליה בסיבוב הופעות. כשנטוס לאמריקה את תחזרי הביתה."

אני לא יכולה שלא לחייך. אני אזכה לטייל ברחבי אנגליה ולראות את הבנים מופיעים. זו הייתה הצעה מדהימה ואני אהיה סתומה אם אני אגיד לא. "כן" אני צוחקת. "נשמע מדהים."

הארי מחייך חיוך עוד יותר גדול. "מעולה, אני אודיע לפול." הוא אומר וקם. "ודרך אגב יש לך חבילה בסלון."

אני הולכת לסלון ורואה קופסא על הרצפה. אני מתקרבת ורואה שיש על הקופסא מדבקה שבה כתוב שזה מלוגן. אני מניחה שאלה החפצים של אמא שלי שהוא הבטיח לשלוח. אני מתיישבת ליד הקופסא, פותחת אותה ומוציאה את הנייר המיותר.

כשאני פותחת את הקופסא, נשמתי נעצרת כשאני רואה את הדבר הראשון בה. זו הייתה מסגרת עם תמונה ישנה שלא ראיתי מזמן. זו הייתה תמונה של אמא שלי ושלי כשהייתי בערך בת עשר. היינו בפיקניק ושתינו חייכנו למצלמה. אני מניחה את התמונה בזהירות בצד ועוברת לחפצים הבאים.

היו שם עוד תמונות של אמא שלי ושלי וכמה מהתכשיטים שלה. לא שמתי לב שאני בוכה עד שהארי נכנס לחדר והסתכל עליי בשוק. "קלסי את בסדר?" הוא שאל בטון מודאג.

אני מהנהנת. "כן." אני אומרת ומוחה את הדמעות. "אלו חפצים ישנים של אמא שלי."

הארי נושך את שפתו ומסתכל על הקופסא. הוא לוקח את התמונה הראשונה שהסתכלתי עליה ומעביר את ידו על המסגרת. "אמא שלך הייתה יפיפיה קלסי." הוא אומר וגורם לי להסתכל עליו. "היא הייתה מאד חברותית. אמא שלי סיפרה לי תמיד שהיא הייתה חברה ממש טובה."

זה רק גרם לי לבכות עוד יותר. "אני יודעת." אמרתי.

"בואי לפה." הארי מחייך אליי ועוטף אותי בחיבוק. אני נרגעת בחיבוק שלו אבל הרגשות עדיין לא עוזבים אותי. הלחי שלי הייתה מונחת על החזה שלו ובכיתי בזמן שהוא עטף אותי בזרועותיו. "יהיה בסדר קלסי. הכל יהיה בסדר."

-נקודת המבט של הארי-

היום הוא היום שבו אנחנו עוזבים לסיבוב הופעות. היו בין שלושה לארבעה אוטובוסים לסיבוב. אחד בשבילנו, הלהקה, אחד לצוות ההפקה ואחד ללהקת החימום שלנו. כולם ידעו שקלסי תצטרף אלינו לחלק הראשון של הסיבוב הופעות וכולם שמחו לגבי זה. הם חשבו שזה עדיף מאשר להשאיר אותה לבד בבית. והם בהחלט צודקים.

המטוס הפרטי שלנו כבר חיכה לנו כדי לקחת אותנו לסקוטלנד, שם אנחנו מופיעים מחר. כולנו היינו במטוס מחכים להמראה. קלסי דיברה עם נייל שישב מולי, צוחקת ממשהו שהבחור האירי אמר. חייכתי, היה נעים לראות אותה נהנית כשרק לפני יומיים היא בכתה בגלל החפצים של אמא שלה.

"עדיין כואב לה." לואי אמר לי כשסיפרתי לו מה היה. "אולי הסיבוב הופעות יעשה לה טוב. היא תראה דברים חדשים וזה יכול לעזור לה."

כשהגיע הזמן להמריא כולם התיישבו במקומות שלהם ואני התיישבתי ליד קלסי והיא חייכה אליי. "את מוכנה לסקוטלנד?" שאלתי אותה.

היא חייכה והנהנה בזמן שהידקנו את חגורות הבטיחות. "כן" קלסי ענתה. "תמיד רציתי לטייל בבריטניה." היא מודה.

צחקתי. "טוב עכשיו זאת ההזדמנות שלך." אני אומר לה כשהמטוס ממריא.

קלסי חייכה והסתכלה עליי. "תודה לך" היא אמרה בשקט. "תודה שלקחת אותי איתך."

אני לוקח את ידה בידי ומחייך אליה. "זה בסדר."