Bound סיפור מתורגם על הארי סטיילס – פרק 11

פרק 11 – החברים הכי טובים

-נקודת המבט של קלסי-

אחרי סקוטלנד נסענו לווילס. כרגע היינו באולם ולבנים הייתה בדיקת סאונד. היה שם שטח פתוח גדול ובו האוטובוסים חנו. ראיתי את מיכאל ואשטון מ5SOS מחזיקים לפטופ ומדברים דרכו.

"מה אתם עושים?" אני שואלת ושמה את הפלאפון בכיס האחורי של הג'ינס שלי.

אשטון מסתכל עליי ומחייך. "אנחנו עושים שידור חי בטוויטר." הוא אומר במבטא אוסטרלי חזק.

"בואי תצטרפי אלינו." מיכאל אומר לי.

"לא אין מצב." אני אומרת.

אשטון רץ וגורר אותי ללפטופ. העיניים שלי נפתחות בהלם כשאני נמצאת מול שבעים אלף צופים בשידור חי. "תראו כולם." אשטון מחייך. "זאת קלסי."

אני מחייכת ורואה שאנשים כותבים לי שלום בצ'אט. "איך לכם בדיקת סאונד עוד מעט?" אני שואלת את אשטון ומיכאל.

"כן אנחנו רק מחכים שוואן דיירקשן יסיימו." מיכאל אומר.

"קלסי את מי את הכי אוהבת ב5SOS?" אשטון שואל אותי. אני מסתכלת עליו והוא מחייך. "אחד מהצופים שאל את זה."

אני מסתכלת על הלפטופ ושואלת את הצופים, "אתם רוצים שהם ישנאו אותי?"

"את חייבת לענות קלס." מיכאל מחייך ואני מנידה עם הראש.

"לא" אני אומרת. "אני מסרבת לענות."

"היא אומרת את זה רק כי אני המועדף עליה." אשטון אומר ומסדר את השיער.

"אין מצב." מיכאל אומר.

"יש מצב"

"לא!"

"כן!"

בזמן שהם רבו התחלתי להתרחק מהם. "גיטרה יותר טובה מתופים." מיכאל אמר.

המשכתי להתרחק מהם. "אני עם המתופף." צעקתי.

רק אחרי שהתרחקתי עוד כמה מטרים שמעתי את אשטון צועק, "ניצחתי אותך חמור." למיכאל וצחקתי.

חזרתי לאזור שבו וואן דיירקשן היו באמצע בדיקת סאונד. מלא מעריצים עמדו בכניסה, צרחו והניפו שלטים. עמדתי מאחורה כדי שלא יראו אותי והקשבתי לבנים שרים. המהמתי לפי המנגינה של השיר וחייכתי.

הפלאפון שלי התחיל לצלצל והוצאתי אותו מהכיס, רואה שזה לוגן. יצאתי מהאולם ועניתי לו, "היי."

"היי קלסי" לוגן אמר וידעתי שהוא מחייך. "מה את עושה?"

"אני בבדיקת סאונד." עניתי. "מקשיבה לבנים מופיעים."

"איפה אתם עכשיו?" הוא שואל.

"בווילס" אני עונה. "ממש מגניב פה."

"אני בטוח" הוא אמר. "מתי תבואי לבקר?"

נאנחתי. "אני מצטרפת לבנים בסיבוב ההופעות שלהם באירופה." אני אומרת. "זה ייקח ארבעה חודשים."

"ואז מה?" לוגן שואל. "את חוזרת ללונדון?"

"אני לא יודעת לוגן." אני אומרת. "אולי כן ואולי לא. אני לא יודעת אם אני יכולה לחזור."

"למה לא?" הוא שאל.

"זה יהיה קשה מידיי. אני יודעת שגדלתי שם אבל גם אמא שלי. זה יהיה יותר מידיי." עניתי.

"את חייבת לחזור מתישהו קלסי." לוגן אומר בטון עצבני. "כולם פה מתגעגעים אלייך."

"בכולם הכוונה היא לך ולהורים שלך?" אני נאנחת. "אתה יודע שאין לי שם אף אחד חוץ ממך. אבל אני פשוט לא יכולה לוגן. לא בזמן הקרוב לפחות."

"זה את מדברת או הבעל שלך?" לוגן שאל בטון עוקצני.

"מה הארי?" שאלתי. "אין לו שום קשר לזה. למה אתה חושב ככה?"

"קודם את לא ממש עונה לי לטלפונים ועכשיו את מטיילת איתו ועם הלהקה שלו בצד השני של העולם." לוגן כועס ואני נאנחת.

"לוגן אתה חייב להבין את הפרשי השעות." אני אומרת ומגלגלת עיניים. "ואני רוצה להישאר פה. זה לא קשור להארי, זאת החלטה שלי."

"מה שתגידי. אני צריך ללכת."

לפני שהספקתי להגיד משהו לוגן ניתק ובהיתי בפלאפון שלי. מה לעזאזל? למה הוא כועס עליי כל כך? לא עשיתי לו כלום.

"קלסי?" כל מוכר אמר לי והסתובבתי כדי לראות את הארי מסתכל עליי. "את בסדר?"

אני מחייכת אליו. "כן אני בסדר."

הארי צוחק ומתקרב אליי. "כל פעם שמישהו אומר שהוא בסדר הוא בעצם ממש לא בסדר." הוא אומר. "קדימה, מה לא בסדר?"

"זה רק לוגן." אני נאנחת. "הוא כועס עליי כי אני לא באה לבקר בקרוב."

"בגלל הסיבוב הופעות?" הוא שואל ומרים גבה.

"גם וגם כי אני עדיין לא מוכנה לחזור לשם." אני מודה. "אמא שלי גדלה שם, אני גדלתי שם. אם אני אחזור לשם אז כל הזכרונות האלה יחזרו. אני פשוט לא יכולה."

"אני מבין" הארי אומר ושם יד על הכתף שלי. "את לא חייבת לחזור אם את לא מוכנה. קחי את הזמן."

לא יכולתי שלא לחייך. הארי היה ממש מתוק. הוא הבין אותי יותר טוב מלוגן שהוא החבר הכי טוב שלי מהילדות. חשבתי שתוכן יבין אותי יותר טוב מהארי אבל זה הפוך.

"תודה" אני אומרת. "אז סיימתם עם הבדיקת סאונד?"

הארי מהנהן. "כן עכשיו תורם של ה'אמוס' ".

"האמוס?" אני שואלת עם גבה מורמת.

הארי צוחק. "ככה אני קורא ל 5SOS."

"ויש סיבה לזה?" אני צוחקת.

"רק כי זה מעצבן אותם." הארי עונה.

אני צוחקת שוב ואני והארי הולכים. בזמן שאנחנו הולכים אני מסתכלת על הארי.

הוא לא נראה רע בכלל. להפך הוא נראה ממש טוב. השיער הגלי שלו היה מוטה לצד וזה רק גרם לו להראות יותר טוב. העיניים הירוקות שלו נהיות כהות או בהירות יותר לפי המצב רוח שלו והוא שרירי.

ראיתי אותו בלי חולצה המון פעמים מאז שאני איתו בסיבוב הופעות. היה לו חזה מאד שרירי והקעקועים שלו גרמו לו להראות עוד יותר סקסי.

כשחזרנו למקום החנייה של האוטובוסים ראיתי את נייל רוכב על סאגויי, בלי חולצה והצחוק שלו נשמע בכל האזור. נייל יצא על הסאגויי וכולנו יצאנו אחריו לשמש החמה.

הכל היה מגודר כדי שמעריצים לא ייכנסו. שיחקתי בפלאפון ונייל עצר ממש לידי. צחקתי וצילמתי אותו. העלתי את התמונה לטוויטר וידעתי שהמעריצים ישתגעו.

@Kelesy_Ross: וככה נייל הורן משתזף חברים

אחרי שהלכנו קצת בשמש נהייתי ממש צמאה. ראיתי את הארי שותה מים ולקחתי ממנו את הבקבוק. "היי!" הוא אומר וצוחק.

"היי" אני מחייכת, שותה מהמים ומחזירה לו את הבקבוק. "תודה."

הארי צוחק. "אין בעיה."