(1D) האהבה הכי גדולה ואמיתית במקום הכי שחור פרק 15

מנקודת המבט של לואי:
אחרי שראיתי את הארי מפרכס ופותח עיניים הייתי בטוח שהוא מת,
ראיתי הכל שחור,התעלפתי,כשהתעוררתי ראיתי את הארי שוכב עדיין באותה תנוחה אבל העניים היו סגורות הפעם,
חי או מת?
פחדתי לבדוק את זה בסוף אחרי כמה דקות של קיפאון התחלתי לזוז לכיוונו לאט לאט…
נגעתי בו…הוא חם!! נושם? בקושי..
אבל חיי!!!!!!!!! חיי לא מת!
ואז התחלתי לבכות מרוב הקלה הארי חי! שום דבר לא משנה לי יותר..
רק שנצא מפה ושכולם יהיו חיים..
ואז שמעתי צרחה.
נייל! בטוח! זה הקול שלו!
ניסיתי להקשיב אבל לא שמעתי כלום אחרי כמה שניות הדלת נפתחה ושניים מהחוטפים נכנסו
בידיים של אחד מהם היה זאין.
זאין?! מה קרה לו?!
הוא היה בל הכרה וכולו היה מלא בדם ובחבלות מה הם עשו לו?
הם שמו אותו במיטה ליד הארי
" תשמור על שניהם אם אתה לא רוצה להיות באותו מצב מנסה להעיר אותם אחרת.."
הם אמרו האיום ויצאו.
ניגשתי לזאין ניסיתי להעיר אותו
שפכתי עליו מים ,זאין…זאין.."ניענעתי אותו
הוא התחיל להתעורר
נתתי לו לשתות מים והוא ישר התיישב.
"לואי?!" הוא הסתכל עליי בהלם.
"איפה אני?בגיהינום?"הוא שאל בבלבול.
" לא ממש לא אפילו שהמקום הזה יותר גרוע מהגיהינום אתה עדיין בעולם הזה" עניתי
"לואי? אתה חי? אתה חיי!!!"הוא התחיל להתלהב.
"לפי הפעם האחרונה שבדקתי כן" לא הבנתי אותו.
"כשלקחו אותך שמענו ירייה חשבנו שאתה מת!"הסביר לי.
בבת אחת נזכרתי בכולם
הם בטוחים שאני מת ואני פה חיי ואפילו לא חשבתי עליהם.
"רגע מה אתה עושה פה?"שאל אותי זאין בקול חלש.
"לא יודע הביאו אותי לפה להיות עם הארי" אמרתי לו והצבעתי על הארי.
ישר שהוא ראה את הארי הוא קפץ וצרח מרוב המהירות שהוא התרומם הוא הסתחרר ונפל על הרצפה
"היי זאין אתה בסדר?" שאלתי אותו
"מה בסדר איזה בסדר תראה אותו הוא מת!"
"הוא חיי יש לו דופק הוא יהיה בסדר" ניסיתי לקוות.
עזרתי לו לקום והוא ניגש להארי כולו רועד וניסה לגרום לו להתעורר.
סיפרתי לו את מה שהרופא אמר אני יודע שלא הייתי צריך לעשות לו את זה אבל לא יכולתי להכיל את זה לבד…
הוא עוד יותר נלחץ וניסה לשפוך עליו מים או לתת לו לשתות
אבל כלום…אותו מצב אותה תנוחה אותו פחד שזה ישאר כך.
"אולי כואב לו" הוא אמר כשהסתכל על הבטן שלו שהייתה ניראת פשוט מזעזע.
"הרופא לא אמר לך לעשות משו במצב כזה?"
רגע הוא נתן זריקה…
הבאתי אותה לזאין והוא הזריק להארי.
חיכנו בדממה ובמתח יתעורר או לא?
אחרי כמה דקות שנדמו לי כמו נצח הארי התחיל לזוז
חייכתי…יש תקווה הוא יחיה הוא יהיה בסדר…
ואז הוא פתח את העיניים וניסה להגיד משו אבל שום קול לא נשמע
השפתיים זזו בקושי ניסיתי לקרוא אותם
כמה זמן ישנתי
נראלי שזה מה שהוא אמר…"אמממ בערך יומיים אני חושב" עניתי לו
הוא הנהן "מים" שמעתי אותו אומר וזאין נתן לו
"מה אתה עושה פה?" עכשיו הארי נשמע יותר טוב ממקודם
"בדיוק מה שאתה ולואי עושים פה" זאין ענה לו מחייך
הוא שמח שהארי בסדר וגם אני…
הארי התיישב "יואו הבטן שלי" נאנח.
"יותר כואס ממה שהיה?" שאלתי אותו
"לא ממש לא הרבה יותר טוב מה עשיתם?" הוא שאל
"אממ כלום" שיקר זאין
למה?
אין לי מושג טוב אני ישתוק..
ואז שמענו צעדים והדלת נפתחה
לחדר נכנסו שלושה מהחוטפים
הם היו ממש ענקיים ושריריים עם מבט רצחני בעיניים
שמעתי את זאין רועד לידי.
אחד מהם התקרב לזאין וקשר לו את הידיים בגסות מפחידה ובמהירות באזיקים למאחורה
השני עשה לי אותו דבר
הרגשתי את המגע הקר של האזיקים על פרקי הידיים שלי.
זה כאב האזיקים היו יותר מידי הדוקים ליד..
ראיתי שעוד אחד מהם ניגש להארי וגם לו קשר את הידיים
כאילו שהוא יוכל לברוח הרהרתי
ואז מי שקשר אותי דחף אותי ללכת הלכתי איתו אל הלא נודע…
ראיתי שזאין לידי ושמעתי את הארי צווח מכאב כשניסה להתרומם לעמידה.
רק שלא יקרה לו כלום ביקשתי בבקשה אלוהים לא שוב
בבקשה
"אני לא יכול" שמעתי את הארי אומר בקושי.
"תרים אותו" אמר לו "השומר" שלי
כנראה זה מה שקרה לא יכולתי להסתובב ולראות כי הוא החזיק אותי מהצוואר ולא נתן לי להזיז את הראש
הסתכלתי על המסדרון החשוך שהלכנו בו
מלא דלתות ברזל ענקיות ומלא שומרים מפטרלים כל הזמן
אין סיכוי לברוח מכאן בקיצור…
הגענו לדלת אחת אחרי בערך 10 דקות הליכה וואו המקום הזה ענק פשוט…
נכנסנו וראיתי את…

מנקודת המבט של שירן:
הסתכלנו על הבחור הזה
מי הוא מאיפה הוא בא
"מה זה איפה אני?" הוא שאל בבלבול
"אין לנו מושג" ענה לו ליאם
"אני ליאם" הוא אמר
"נייל"
"דניאל"
"דנה"
אוראל"
"סתיו"
"אושרית"
אני אחרונה
"שירן" אמרתי בקול צרוד
מה קרה לי?
הוא חתיך עברה בי מחשבה חתיך מאוד…
ששש… שירן לא מתאים עכשיו השתקתי את עצמי
"אני רועי" הוא אמר
מה אתם עושים פה?" הוא שאל
"כנראה שבדיוק מה שאתה…" ענה לו נייל
"לא יודע הייתי לבד ברכב בלילה בדרך לדרום ואז פתאום ראיתי באמצע הדרך אנשים מולי
הם קפצו עליי וזהו התעוררתי פה הייתי פה לבד המון זמן ואז הם נכנסו והרביצו לי והתעלפתי
ועכשיו אני כאן לא יודע…"הוא סיפר
"כולנו באותו מצב וכמעט אותו סיפור" דנה אמרה לו
אל תדאג יהיה בסדר" אמרתי לו והתיישבתי לידו
"תודה" הוא אמר והחזיק לי את היד
היא היתה חמה ותומכת כ"כ
נתנה לי כוח..
אחרי כמה דקות הדלת נפתחה ובפתח היו
זאין
הארי
לואי
הם בסדר יואו איזו הקלה!!!!!!!!!!
הארי ולואי חיים!!!!!
לואי וזאין נזרקו על הרצפה הארי שהיה האחרון הונח בעדינות הם דואגים לו כנראה…
הם יצאו והדלת נסגרה
דניאל ישר קפצה על לואי ונישקה אותו בפה
בהתחלה הוא היה המום אבל אח"כ החזיר לה נשיקה
איזה כיף היה לראות אותם ככה
שובל וזאין היו באותו מצב
ואז סתיו הלכה להארי כלא מאמינה
"הארי הארי אתה בסדר?!" היא שאלה עם דמעות בעיניים
"בערך נראלי שכן" הוא ענה לה בקול חלש
ואז היא נישקה אותו גם
גם נייל ודנה התנשקו
מה הרגשתי?
צביטה
של קינאה
למה? כי גם אני רוצה
מאוד…
ואז רועי אמר לי
"את בסדר נכון?"
הנהנתי
"שירן,את יודעת שממש מצאת חן בעיני?" הוא שאל
ישיר חתיך עדין ומתוק
מכאן בהשפעת הזוגות המתנשקים דרכינו היתה קצרה ו..
התנשקנו
הרגשתי נפלא
הוא מקסים ואני מכירה אותו רק 5 דקות
ואני מ א ו ה ב ת בטירוף…
ממש משונה
אבל הוא כובש
ראיתי מהצד שאושרית מנשקת את ליאם..
אושרית?
וואווו
הכי ביישנית
עם הכי הרבה תשוקה.
שמתי לב שאוראל מגניבה אליהם מבטים
מקנאים בטירוף…
אוראל…עם הביטחון המופרז והגאווה הבלתי מוגלת.
עמדה עכשיו עם דמעות בעיניים,אוראל…
רציתי להתנתק מהנשיקה אבל לא יכולתי
רציתי ללכת להיות עם אוראל,
אבל הנשיקה היתה מתוקה מזה,
הרגשתי אכזרית לגמרי.
פתאום אוראל נפלה על הרצפה משתוללת
ישר התנתקתי מהנשיקה וראיתי שכולם רצים אליה
רגע היא לא משתוללת
היא מפרכסת
עוד פעם…זה קורה לה כשהיא בלחץ או כועסת או משו כזה
התקף של אפילפסיה….
ידענו שהיא חולה בזה וראינו גם כמה התקפים של זה
אבל עכשיו זה היה נראה מפחיד יותר מכולם…
לא ידענו מה לעשות…