Angel- One Direction fanfic – פרק שבע עשרה
מנקודת מבט של אנג'ל :
ירדתי למטה וניגשתי לשולחן ששם ישבו ליאם ונייל.
אחרי כמה שניות ירדו לואי וזאיין ואז הארי ירד ולקח קצת אוכל ועלה למעלה בלי להסתקל או לומר משהוא לבנים.
לא הבנתי מה קרה פה הרגע אז שאלתי " מה קרה עם הארי ?"
אף אחד לא ענה עד שנייל שבר את השתיקה בכך שאמר " אמממ… פשוט רבנו עם הארי לגבי שהוא חוו…תך ועכשיו הוא לא מתייחס אלינו"
הבנתי מה קרה פה ופשוט החלטתי לקום ולגשת לדבר עם הארי.
ליאם צעק לי " לאן את הולכת?" אבל התעלמתי מהשאלה שלו ועליתי למעלה לכיוון החדר של הארי.
דפקתי כמה פעמיים על הדלת עד שהדלת ניפתחה ובארי עמד שם עם עיניים נפוחות ואדומות כיאילו הוא בכה , השיער שלו היה מבולגן והוא היה רק עם בוקסר כאשר עיניי נתפסו על הקוביות שלו והופנטו.
נשכתי את שפתיי למראה שלו שגם לי לרצות אותו כאן ועכשיו אבל מחשבותיי ניקתעו כאשר הארי אמר " היי אנג' אני פה " והצביע על פניו כאשר הוסחף גיחוך.
הסתקלתי למעלה לפניו וישר יצאתי מהיפנוט שלי וחזרתי למציאות .
" הארי למה אתה בוכה ?"
הוא הוריד את ראשו כלפי מטה ואמר " לא בכיתי "
הרמתי את ראשו כאשר אנחנו מסתקלים אחד לשני בעיניים ואמרתי " הארי אתה יכול לסמוך עליי " עם חצי חיוך .
עמדנו כמה דקות בשקט , אחד מול השני ממש קרוב שכמה סנטימטרים מפרידים אותנו עד שהארי לקח את ידי והכניס אותי מהר לחדרו ונעל את הדלת.
התיישבנו על המיטה שלו והוא התחיל לדבר בכך שאמר " אנג' תקשיבי אני-אני ממש -" ופה הוא נישבר והתחיל לבכות עליי.
חיבקתי אותו , ליטפתי את שערו בעדינות ואמרתי לו משפטי הרגעה.
עבר כבר רבע שעה והארי עדיין בכה עליי אבל נירגע טיפה.
בסוף אחרי חצי שעה הוא נירגע ואמר " אנג' אני ממש עייף אז יש סיכוי שאני הולך לישון , ותשארי פה איתי ?"
חשבתי שנייה וישר אמרתי " בטח "
הארי לא זז מהחיבוק שלי ופשוט נירדם עליי .
אחרי כמה דקות אמרתי בשקט למרות שהארי ישן ואני יודעת שהוא לא שמוע אותי " לילה טוב אהובי "
ונירדמתי ביחד איתו.
בוקר , מנקודת מבט של הארי :
התעוררתי מרעשים של מוכניות .
פקחתי את עיניי והרגשתי ששתי ידיים מחבקות אותי חיבוק חם .
הסתובבתי וראיתי את אנג'ל ישנה מחבקת אותי.
חייכתי והזזתי בזהירות ובעדינות את הידיים שלה ממני כדי שלא תתעורר.
קמתי מהמיטה וניגשתי לכיוון השירותים.
יצאתי מהשירותים אחרי ששתפתי את פניי וצחצחתי את שיניי וירדתי למטה לכיוון המיטבח.
ניכנסתי למיטבח והבנים ישבונ שם ואכלו.
שהם ראו שנכנסתי הם ישר הפסיקו לדבר בכוונב וחיכו שאני ילך.
אבל רציתי להשלים איתם אז התיישבתי ללידם שמצעד אחד יושב ליאם ומהצד השני לואי.
התחלתי לאכול את קערת הדגנים שהכנתי לעצמי בזמן שהבנים הסתקלו עליי בשוק .
בסוף נימאס לי שהם המשיכו להסתקל עליי ואמרתי " תקשיבו בנים אני מצטער"
הייתה שתיקה לכמה שניות עד שהרגשתי מלא ידיים מחבקות אותי ומוחצות אותי.
צחקתי בזמן שאני ניחנק מהחיבוק של הבנים ואמרתי " בנים אני לא נושם "
הם שחררו אותי מהחיבוק שלהם ואמרו ביחד " הארי התגעגענו אלייך "
חייכתי ועניתי " גם אני אליכם " רק שהפעם אני זה שקפץ על כולם בחיבוקים מוחצים.
בדיוק שהיינו בחיבוק אה לא יודע איזה שלנו אנג'ל ירדה למטה כאשר לבשה שימלה ורודה קצרה
,נעליי עקב ורודות שמתאימות לשימלה ושהשיער שלה היה פזור מתנופף .
הייתי בשוק מאיך שהיא ניראתה כל כך סקסית שבאלי לקפוץ עליה בנשיקות ולומר לה כמה אני אוהב אותה עם היא רק הייתה יודעת.
מחשבותיי נקתעו כאשר ליאם אמר בדאגה " לאן זה ?"
היא חייכה מהשאלה של ליאם כי הוא דאג לה הריי הוא אח שלה " אני יוצאת אם חברים ואני יחזור מאוחר אז אל תחכו לי וליאם אפשר מפתח של הבית ?"
ליאם חייך וניגש למגירה להביא לה מפתח.
הוא הגיש לה את המפתח ואמר " תיזהרי ותהני "
היא חייכה בזמן שיוצאת מהבית וצועקת " תודה ".
תגובות (8)
תמשיכייי ותעשי אורךךך
תמשיכיי בלי 10 תגובות אני חייבבבבתתת
מהממם
ממש אהבתי תמשיכי
תמשיכייייייייי
תמשיכי!!!!
תמשיכי פליז לא נראלי היו 10 תגובותת !!
תמשיכיייייייייי