All you need is love פרק 9

עדיין נקודת המבט של ג׳יין:
״ ג׳יין!״ קול קרא לי, הסתכלתי מסביבי הייתי בתוך בור שחור ונפלתי, נפלתי ולא הגעתי לקרקע! המשכתי ליפול ואני שומעת קול! קול שקורא בשמי! ״ ג׳יין! אל תעזבי אותי,ג׳יין!! אל תעזבי, בבקשה אל תתני לי לעזוב, בבקשה תשמרי עליי!״
הקול הזה הוא.. הוא היה מוכר מידי לא שמעתי אותו כבר שלוש שנים!

ג׳ו!

״ ג׳ו איפה אתה? ג׳ו?!?״
״ ג׳יין תעזרי לי בבקשה!״
״ אני לא יכולה ג׳ו! אני לא יכולה…״ התחלתי לבכות במילותי האחרונות
״ ג׳יין אני אוהב אותך בבקשה תזכרי את זה!״
״ אני מבטיח לך! אני לא אשכח! אני אוהבת אותך גם! כל כך…״
בכיתי בכיתי כל כך הרבה. הקול של ג׳ו נעלם והמשכתי ליפול הסתכלתי על בגדיי הייתי עם שימלה שחורה ונעליים שחורות וקשת שחורה..
נפלתי הרגשתי ריצפה. הכל היה חשוך התחלתי למשש דברים הרגשתי אדמה התחלתי לצעוד לאט לאט ממשיכה לנסות למשש דברים פתאום הופיע אור גדול כזה על אבן התקרבתי לאבן הזו.. זה היה קבר! שלושה קברים! התקרבתי יותר היה רשום על הקברים את השמות של ההורים שלי בצדדים ובאמצע את השם של אחי ג׳ו!
נפלתי על הרצפה והכל נהיה שוב חשוך התחלתי לבכות שוב.
הרגשתי לבד כל כך! לא יכולתי לשאת את זה יותר! הרגשתי לידי סכין לקחתי אותה ואחזתי אותה בשתי ידי, פתאום הופיע אור חזק שוב היה שם קבר פתוח, מבלי לבדוק של מי הקבר הבנתי שהוא מיועד לי.
התחלתי לקרב את הסכין לליבי ושנייה ליפני שהיא נכנסה לעורי היה עוד אור חזק ופתאום הארי הופיע מולי לוח את הסכין מידי וזורק אותה רחוק. הוא חיבק אותי ואמר״ את לא לבד! את בחיים לא תהיי לבד שוב! אני מבטיח לך.. אני פה..״
הדמעות ירדו מבלי להפסיק
…
״ ג׳יין קומי, ג׳יין קומי את חולמת חלום! זה רק חלום!״ התעוררתי בידיו על הארי אשר מנקות את הזיעה ממצחי כל שנייה.
״ זה היה חלום!״ אמרתי בקול חלש ורועד..
״ את בסדר ג׳יין? את לא הפסקת למלמל איזה שם כל הלילה ג׳ו אחד.. את בסדר את רוצה מים?״
לא עניתי, רק החלום חזר במוחי שוב ושוב..
״ אני אביא לך מים…״ הארי אמר והתחיל לקום מהמיטה, תפסתי בידו במהירות ומשכתי אותו אליי ״ רק..רק תישאר פה לידי.. ותחבק אותי הארי..״
״ בטח!..בטח! אני פה אני לא עוזב!״ הארי אמר לי תוך כדי שהוא מחבק אותי בשתיי זרועותיו הגדולות, מחמם אותי ומרגיע,
החלום הזה הוא לא סתם אני בטוחה! יש לו משמעות! אבל הארי היה שם והוא החזיק אותי וחיבק אותי חזק בידיוק כמו עכשיו. אבל היו כמה דברים שהטרידו את מחשבותיי יותר, כמו זה שהקברים של ההורים שלי היו שם.. ושל ג׳ו…
למה הוא ביקש עזרה!? א..אני לא יכולתי לעזור לו. הוא..הו…הוא כבר מ….מת..
הארי כבר נירדם שוב, כל כך לא היה לי נעים ממנו שהערתי אותו.
הבנתי שאני אחרי החלום הזה כבר לא ארדם. ניסיתי לקום אבל הארי רק חיזק את אחיזתו בי. כל כך לא היה לי נעים להעיר אותו שוב אז נשארתי בידיו החמימות..
התחלתי לחשוב מה יקרה עם ההורים שלי ימותו?, איך אני אסתדר? זה לא שגרתי איתם או משהו אבל אני לא הייתי ביחסים רעם איתם. אני אהבתי אותם!
אני עדיין אוהבת אותם!!! אסור לי לאבד את התקווה שלי! הם יחיו אני בטוחה בזה!
עם כל המחשבות שהיו בראשי עניי התחילו להיעצם שוב ונסחפתי ללילה מלא מלא מחשבות..

״ ג׳יין לאב, קומי אנחנו צריכים ללכת לשדה תעופה.״ הארי העיר אותי, קמתי מבלי רצון והתקדמתי לשירותים התקלחתי צחצחתי שניים התלבשתי והסתרקתי .
יצאתי מהמקלחת בצעדים קטנים ראיתי את הארי יושב קצה המיטה מתעסק בטלפון שלו כשהוא שם לב אליי הוא סימן לי להתיישב עליו.
ישבתי עליו והנחתי את ראשי על כתפו, הוא שיחק בשערי בנתיים. היינו ככה חמש דקות בשקט רק שקט, שקט כזה שמסביר הכל מבלי להסביר, שקט שמרגיע אותך..
התרוממתי מכתפיו והסתכלתי על פניו רכנתי אליו לאט ונישקתי אותו נשיקה מלאת רגשות. אחת שמוציאה את כל הרגשות שבי ואת כל האהבה שהייתי צריכה.
שפתיו הרכות התחברו לשלי והנשיקה הייתה מושלמת. הייתי צריכה את הנשיקה הזו כל כך. היא הרגיעה אותי והזכירה לי שיש איתי מישהו ואני לא לבד.
הנשיקה נהייתה סוערת יותר והייתי צריכה להתנתק כדי שלא נאחר.
״ הארי אנחנו צריכים לצאת עוד מעט..״ אמרתי כשהנחתי את ידי על לחיו נישקתי אותו עוד נשיקה קטנה ואז משכתי אותו מתחתי בכדי שיעמוד.
״ טוב אני נכנס להתארגן בשירותים ואז נצא בסדר..?״
הנהנתי בעדינות בראשי הוא נשק לי על הראש ונכנס לשירותים.
הוא יצא אחרי חצי שעה ואני בנתיים ראיתי טלוויזיה .
״ אז מה את רואה?״
״ אהה הה סתם שום דבר מעניין..״
״כן אולי כי הטלוויזיה בכלל מכובת.״
הוא אמר לי תוך כדי שהוא לקח את שלט הטלוויזיה מידיי
חייכתי חיוך קטן ״אני אוהב את החיוך הזה תשמרי עליו״ הוא אמר לי תוך כדי שוא לוקח את ידיו ומותח את השפתיים שלי לצורת חיוך גדול. צחקקתי ״ יופי ככה אני רוצה אותך! אל תדאגי הכל היה בסדר לא אמרו לנו אפילו עד כמה החומרה של התאונה..״ הארי אמר לי את המילים הללו מצד אחד הם שיפרו לי קצת את המצב רוח ומצד אחר ביאסו אותי, אחרי שהצלחתי לשכוח מכל הסיפור הזה לרגע..

נכנסנו למכונית והתחלנו לסוע לשדה תעופה . כשהגענו הארי הלך להזמין את הכרטיסים שהוא הזמין בטלפון אתמול בלילה..
אני בנתיים נזכרתי שבכלל לא הודעתי לעבודה שלי מה קרה ולמה אני לא יוכל לבוא בזמן הקרוב..
במהירות שלחתי לילדיה הודעה על כל מה שקרה מאתמול בערב היא שלחה לי שזה בסדר ושהיא תחליף אותי במשמרת בנתיים.
הארי בדיוק חזר עם הכרטיסים נישק אותי ואז חיבק אותי חזק, ״ את מוכנה?״ הוא שאל ״ כן״ אמרתי לו בשקט אבל בביטחון.
״ טיסה 12365LA ללוס אנג׳לס יוצאת עוד חמש דקות״ הכריזה הודיעה
אני והארי הסתכלנו אחד על השני והוא אמר לי״ זו הטיסה שלנו!״ הנהנתי ובמהירות התקדמנו לכניסת המטוס הבאנו לכרטיסנית את הכרטיסים והיא עשתה להארי עניים משכתי בידו מהר ולתוך המטוס הרגשתי את החיוך שלו מאחורה, חייכתי גם חיוך קטן.
התיישבנו בכיסאות שלנו במטוס, הארי הסתכל עליי בזמן שהסתכלתי בחלון מסתכלת על כל האנשים שעוברים.. ראיתי משפחות שהולכות ללוס אנג׳לס בטח למטרת חופשה או גיבוש משפחתי ואני רק יכולתי לחשוב על זה שיכול להיות שלי כבר לא היו את הרגעים האלו, ומבלי לשם לב דמעה אחת נפלה מפניי הארי שם לב אליה מיד וניגב אותה עם אגודליו.
הארי משך אותי לחיבוק חזק והרגשתי את פעימות ליבו ולאט לאט נסחפתי לשינה עמוקה..

״ המטוס עומד לנחות, נא לשבת במקומות ולהדק חגורות״ שמעתי את הטייס אומר התעוררתי ממנו, הסתכלתי לצד ושמתי לב שאני עדיין בידיו של הארי, הוא ישן גם אבל הייתי חייבת להעיר אותו ״ הארי לאב אנחנו נוחתים תקום״ אמרתי בקול עדין ונערתי בעדינות את הארי. הוא קם והסתכל מסביבו הוא הסתכל עליי חיבק אותי חיבוק ונישק אותי בראשי ואמר לי שוב ״ אני פה אל תדאגי..״
חייכתי למילותיו הדואגות כל כך אהבתי שהוא דאג לי ככה.
המטוס נחת ויצאנו לכיוון המוניות.
״ לבית החולים NYU Langone בבקשה״ הארי אמר ( נ.ב זה בית חולים אמיתי בלוס אנג׳לס חיבקתי בגוגל;)) התחלנו לסוע והסתכלתי בחלון כל הנסיעה, ראיתי את הבית חולים ככל שהתקרבנו פעימות ליבי התגברו והתחזקו. אני לא יודעת כלום על מצבם של ההורים שלי מאז השיחה עם הרופא אתמול בערב.
הארי כנראה שם לב לאמך שאני לחוצה ומפוחדת הוא חיבק אותי וכנראה שהוא גם שם לב לפעימות ליבי החזקות ולנשמותיי הכבדות הוא פתח קצת עניים במבט של בהלה מהלחץ ששרר עליי. הוא רק חיבק אותי חזק יותר וקירב אותי אליו יותר הוא נישק אותי על המצח ואז הרים לי את הסנטר בכדי שאסתכל בעניו ואמר לי ״הכל היה בסדר אני פה!״ נרגעתי קצת יותר אחרי מילותיו המרגיעות.
מבלי לשים לב כבר היינו בפתח בית החולים הארי החזיק בידי ופתח את הדלת. הכול חזר אליי איך שאחרי שאמרו לי שאחי עבר תאונת דרכים איך פתחתי את הדלת ואיך הריח של הבית חולים השטלת על אפי והחזיר אותי לפעם.
הלכנו לקבלה והתחלתי לומר ״ איפה החדר של ג׳ורג בריאן ואליזבת בראין בבקשה ?״
הלחץ והפחד רק גברו והרגשתי את ידיו של הארי אוחזת בידי בחוזקה.
הבחורה מהקבלה הסתכלה על המחשב שלה ואמרה ״ חדר 546״
״ תודה״ הארי אמר כשהוא עוקב אחרי במהירות. עלינו במעלית קומה ועוד קומה ועוד קומה זה הרגיש כמו נצח כל פעם שהייתי מתחילה לפחד יותר הרגשתי את אחיזתו של הארי ידי מתחזקת ואז הייתי נרגעת קצת.
המעלית נפתחה לאט יצאנו ביחד והתקדמנו לחדר עמדנו שנינו בפתח הדלת הסתכלתי על הארי בפעם האחרונה ליפני שאכנס למציאות האכזרית הוא חייך אליי חיוך תומך, לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי בעדינות את הדלת…….