All you need is love פרק 3

מנקודת המבט של ג׳יין
״שייייייט!! אני מאחרת״ הסתכלתי שוב על השעון לראות שאני לא מדמיינת. לא אני לא מדמיינת כבר תשע בבוקר אני מאחרת!!!
התארגנתי מהר התלבשתי התאפרתי קצת כי אני לא אוהבת הרבה, נעלתי נעליים במהירות ויצאתי לכיוון הבית ספר..
התחלתי לרוץ מהר פתחתי את הדלת ועליתי למחלקה שלי פתחתי את הדלת במהירות ואמרתי מתנשפת ״ אני כאן אני כאן, סליחה על האיחור״
הסתכלתי קודם על הילדים שישבו בצורה מאורגנת מול הבמה הקטנה הסתכלתי על הבמה במבט חטוף … רגע! זה היה הארי? הסתכלתי שוב על הבמה ושמתי לב שכל הבנים היו שם, הארי הסתכל עליי ואני עליו, היה לו את אותו הניצוץ בעניים כמו אתמול, הוא היה קצת מבולבל ראיתי את זה עליו…
הרגשתי מובכת כל הבנים היו שם וכולם הסתכלו עליי בפרצוף של מה עבר עלייה ומה היא עושה פה…
״ סליחה, אממ… תמשיכו בבקשה״ אמרתי שוברת את השתיקה המביכה ביותר עם אפשר לומר.. הלכתי במהירות לחדר שלי במחלקה התיישבתי על כיסא ופלטתי את האנחה הכי גדולה שהייתה לי בחיים!
״ וואו זה היה מביייייייך״ לידיה אמרה לי
״כן, אני יודעת! אל תזכרי לי את זה״ אמרתי תוך כדי שגירדתי את העניים מהעייפות ששרה בי מהבוקר.
״ תגידי ג׳יין..״ לידיה אמרה במסתוריות
״כן…?״
״ מה הקטע עם אחד הזמרים? שם ראית איך הוא הסתכל עלייך ?!?!״ לידיה אמרה במהירות. קפאתי, לא ידעתי מה לומר אני בעצמי לא יודעת את התשובות..

מנקודת המבט של הארי:
חזרנו לחדר שלנו במלון במהירות כדי שמעריצות לא יתחילו להתנפל עלינו, הרי לא יודעים שאנחנו באים היום בסוף..
כל הדרך חשבתי עלייה, על העניים, על השפתיים, על השיער והגוף היא הייתה מושלמת!!!
נכנסתי לחדר שלי במלון הייתי כל כך עייף כל מה שקרה עם האוטובוס עייף אותי מאוד ומחר אנחנו גם הולכים לבית ספר של הילדים עם הבעיות..
התלבשתי והלכתי לישון.
……….
״הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי הארי״
״ ממממממממממממהההההההההההה!?!?!?!״
קמתי מרעשים באוזן. נחשו מי זה היה ״ מה אתה רוצה לואי??!״
״צריך לקום״
לואי התחיל לבעוט בי כרגיל ״אני קם אני קם רק תפסיק כבר!״ אמרתי ללואי
התחלתי להתארגן וקיבלתי הודעה מליאם ״עוד חמש דקות ניפגשים בלובי״
שלחתי לו״ עוד עשר דקות ו תאשים את לואיי ששבר לי את הרגל, אז לוקח לי זמן להתארגן!!!״
ירדתי ללובי צולע מהבוקר תודות ללואי … נכנסנו למכונית ונסענו.
כל הנסיעה ישנתי הייתי עייף נירדמתי על נייל ונייל עליי
………..
״קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו קומו״
״אעאעאעאעאע לואי לא!!״ אמרתי בצרחה כמעט הרגשתי את הרגל של לואי בועטת בי שוב
״ תרגע לא התכוונתי לבעוט בך ליאם לא מרשה לי בגלל הבוקר״
״ נייל נייל נייל נייל !!!!״
״ מה מה מה לא לא נירדמתי רק נמנמתי״
״ תקום כבר אתה יושן עליי!״ אמרתי מעוצבן
״ אני קם!״
נכנסנו לבית ספר דרך הדלת הראשית עלינו למחלקה שבה אנחנו מופעים פתחנו את הדלת וישבנו על הבמה שסידרו לנו שם..
התחלנו לענות על שאלות ככה עברה חצי שעה ואז שמענו דלת נפתחת וזאת היתה…. ג׳יין! איזה כיף זה ליראות אותה שוב אבל, אבל מה היא עושה פה..?
מבטינו הצטלבו, העניים שלה כרגיל הפנטו אותי מחדש. היא אמרה כמה דברים לא הקשבתי לה אפילו, היופי שלה משך אותי עלייה, יכולתי להסתכל עלייה כל היום ולא היה נמאס לי אף פעם… היא לפתע נכנסה לאיזה חדר במהירות, אולי היא התבאסה לראות אותי, אולי היא לא רצתה לראות אותי והיא לא נהנתה אתמול..
פתאום היא יצאה מסודרת יותר היא נשענה על הקיר והסתכלה עלינו. סימנו לשיר והתפננו מהבמה והחלטתי ללכת אליה התקדמתי אליה ואמרתי לה ….