AFTER~ פרק 9…

"תודיעי לי אם את צריכה משהו", נייל אמר לי. הוא באמת בחור טוב וחמוד, למה הוא מסתובב עם הארי כלכך הרבה?

"אתה יכול לעזור לי למצוא את סטף?" שאלתי אותו והוא התחיל לצחוק, ידו נעה באוויר והצביעה לכיוון החדר הסמוך. הוא שמע את הנשימה המופתעת שלי כאשר ראיתי אותה, היא הייתה ביחד עם שתי בנות אחרות רוקדות על השולחן בסלון, בחור שיכור אחד מטפס ומצטרף אליהן, ידיו החזיקו את המותניים של סטף, אני ציפיתי שהיא תסטור אותן אבל לא, היא רק מחייכת דוחפת את ישבנה על איבר מינו.

"היא רק רוקדת טסה" נייל חייך ונתן צחקוק מהיר על הבעת פניי המופתעות. הם לא רק רוקדים הם נוגעים וממששים אחד את השני.

"כן…אני יודעת". אמרתי למרות שאני לא חושבת שזה נורמלי, אף פעם לא רקתי ככה, אפילו לא עם נוח ואנחנו ביחד כבר שנתיים. נח! הרגשתי כלכך אשמה שהוא לא היה במחשבות שלי כל הערב הזה. משכתי את הטלפון שלי החוצה וראיתי על הצג שלוש הודעות ממנו.

*את שם טס?*

*הלו? את בסדר?*

טסה אני צריך להתקשר לאמא שלך? אני מאוד מודאג!*

חייגתי את המספר שלו מהר ככל שהאצבעות שלי יאפשרו לי, מתפללת שהוא לא התקשר לאמא שלי עדיין. הוא לא עונה, אבל סימסתי לו שהכול בסדר ושלא יתקשר לאמא שלי. היא תהרוג אותי אם היא תגלה שאני במסיבת אחווה בסוף שבוע הראשון שלי בקולג'.

"הייייייי…טסהה" סטף אמרה בשיכרות, בזמן שהיא צועדת אל תוך המטבח. זרועותיה עוטפות אותי וראשה מונח על כתפיי, "את נהנית במסיבה הזאת?" היא מצחקקת. היא ללא ספר כבר מחוקה. "אני חושבת אני הולכת.. החדר מתחיל לטס… אני מתכוונת להסתובב" היא צוחקת וגופה רכן קדימה.

"היא הולכת להקיא" אמרתי לנייל. הוא הנהן והרים אותה על זרועותיו, כורך את גופה על כתפיו.

"בואי אחרי" הוא אמר לי והרים את ראשו למעלה. הלכנו לאיזה חדר בקומה העליונה, הוא פתח את הדלת, וכמובן חדר האמבטיה, החדר שלא הצלחתי למצוא, הוא הניח אותה על הרצפה ליד האסלה והיא ישר התחילה להקיא. לא הסתכלתי עליה מקיאה אבל החזקתי לה את השיער האדום שלה והרחקתי אותו מהאסלה. אחרי יותר קיא ממה שיכולתי לדמיין, היא עצרה ונייל הושיט לי מגבת.

תיקחי אותה לחדר שממול לאמבטיה ותשכיבי אותה על המיטה, היא הולכת לישון, היא צריכה את זה". הוא אמר והנהנתי. אני לא יכולה להשאיר אותה כאן לבד, נשפתי החוצה, "את יכולה להישאר לישון שם גם" הוא אמר, כאילו קרא את מחשבותיי.

"תודה" אמרתי לו והוא חייך ועזב את חדר האמבטיה. הצלחתי להרים אותה מהרצפה ולחצות את המסדרון הגדול, ופתחתי את הדלת לחדר השינה. העיניים שלי מיד נתקעו על מדפי הספרים המכסים את אחד הקירות. הנחתי בעדינות את סטף על המיטה והלכתי לספרים. סרקתי אותם דרך הכותרות ונורא התרשמתי, יש שם קלסיקות רבות כולל את הספרים המועדפים עליי. תפסתי את הספר" רוח הגבהים" ושלפתי אותו מן המדף. הספר היה במצב רע, והדפים היה משופשפים, רואים שהספר הזה נמצא פה כבר הרבה זמן.

"למה לעזאזל את בחדר שלי?" שמעתי קול כועס פונה אליי, אני כבר מזהה את המבטא הזה. זה הארי.