AFTER~ פרק 4…
"אממ..איפה סטף?" שאלתי, הקול שלי יצא ממש כמו ציוץ, ממש לא התכוונתי לזה. הידיים שלי היו הדוקות באופן עדין מסביב למגבת הרכה. העיניים שלי זינקו במהירות למטה לכיוון המגבת כדי לוודא שהמגבת באמת מכסה את גופי העירום.
הוא הסתכל עליי, הזווית של הפה שלו עלתה קצת למעלה אבל הוא לא אמר מילה.
"אתה שומע אותי? שאלתי אותך איפה סטף", חזרתי, מנסה להיות קצת יותר מנומסת מהפעם הקודמת.
הבעת פניו השתנתה בהגזמה והוא סוף סוף מלמל "אני לא יודע", והדליק את מסך הטלויזיה השטוח הקטן שהיה על השולחן של סטף. מה לעזאזאל הוא בכלל עושה פה אם הוא אפילו לא יודע איפה היא. אין לו חדר משלו?
נשכתי את הלשון שלי, מנסה לשמור את התגובה הגסה שלי לעצמי.
"אוקיי? טוב אז אתה יכול…לעזוב או משהו כדי שאני יוכל להתלבש?" הבנתי שהוא אפילו לא הבחין שאני במגבת, טוב אולי הוא כן אבל זה לא עניין אותו.
"אל תחמיאי לעצמך, זה לא כאילו שאני הולך להסתכל עלייך", הוא בז לי והסתובב, מכסה את עיניו בידיו. היה לו בשפה האנגלית מבטא כבד שלא הבחנתי בו לפני. בטח בגלל שהוא היה חסר נימוסים ולא דיבר איתי. אני לא בטוחה איך אני אמורה להגיב להערה החצופה שלו, נשפתי בחוזקה והלכתי לארון הבגדים שלי. אולי הוא לא התכוון להיות ישיר כלכך, "זה לא כאילו אני הולך להסתכל", או שהוא התכוון וחושב שאני מכוערת. בפזיזות שמתי את החזייה ואת התחתונים שלי, ואחרי זה שמתי חולצה לבנה פשוטה ושורט חאקי.
"סיימת כבר?" הוא שאל, מנפץ את קמצוץ הסבלנות האחרונה שנשארה לי.
"אתה יכול להיות יותר גס רוח?, אני רצינית, אתה נמצא בחדר שלי בזמן שאני מתלבשת ויש לך את החוצפה להיות גס כלפי? לא עשיתי לך כלום, מה הבעיה שלך?" צעקתי, הקול שלי יצא הרבה יותר חזק ממה שתכננתי אבל עם ההפתעה שהופיע על הפנים שלו, המילים שלי השפיעו על הבחור עם הקעקועים.
הוא בהה בי בשקט בזמן שחיכיתי להתנצלות שלו, ואז התפוצץ בצחוק. הוא הסתכל עליי ופשוט צחק. הצחוק שלו עמוק ויפה. זה היה יכול להיות יותר מהנה אם הוא לא היה כלכך מצטיין בלהיות אדיוט. גומות חן צצו על הלחיים שלו, בזמן שהוא המשיך לצחוק, ואני הרגשתי אידיוטית מוחלטת, לא בטוחה מה להגיד או לעשות.
אני בדרך כלל לא אוהבת ויכוחים, והבחור הזה נראה כמו הבן אדם האחרון שאני צריכה לריב איתו. הדלת נפתחה וסטף נכנסה.
"סליחה שאיחרתי, שאני בהנגאובר זה גיהנום", היא אמרה בדרמטיות והעיניים שלה זינקו בחזרה אליי ואל הארי.
"סליחה טס, שכחתי להגיד לך שהארי צריך לבוא", היא משכה את כתפה כהתנצלות, לוקחת חלק בסצנה שלפנייה.
אני רוצה להאמין שאני וסטף נעשה עבודה מעולה בשותפות בניינו, ואולי אפילו לבנות חברות קטנה, אבל עם בחירת הידידים שלה, אני כבר לא בטוחה.
"החבר שלך גס רוח!", המילים האלו החליקו החוצה מפי לפני שיכולתי לעצור אותם.
שניהם נסחפו לתוך צחוק, למה אנשים ממשכים לצחוק עליי? זה מתחיל להיות ממש מעצבן.
"הארי הוא לא החבר שלי!!" היא צחקה, מדגישה את המילה לא!!
"מה בדיוק אמרת לה?" היא הסתובבה אליו והזעיפה את פנייה.
"להארי יש דרך מוזרה לנהל שיחות" היא הסבירה, הסתכלה עליי בחזרה.
נפלא, בסופו של דבר מה שהיא אומרת זה שהארי, פשוט בן אדם חצוף. הבחור האנגלי משך בכתפיו והחליף את הערוץ בעזרת השלט הרחוק שהחזיק בידו.
"יש מסיבה הערב, את צריכה לבוא איתנו טסה", היא הציעה. עכשיו זה תורי לצחוק לה בפנים!.
"מסיבות זה לא כל כך הקטע שלי. וחוץ מזה אני חייבת לקנות כמה דברים לחלק שלי בחדר", הסתכלתי על הארי, מי שברור משחק אותה כאילו שאנחנו לא איתו בחדר.
"נו באמת…זאת רק מסיבה אחת! את בקולג' עכשיו, מסיבה אחת לא תזיק" היא התחננה,"וחוץ מזה איך את הולכת להגיע לחנות, חשבתי שאין לך מכונית?" היא שאלה. אני לא יכולה ללכת למסיבה!!!
"אממ אני עדיין לא ממש הספקתי להכיר אף אחד, חוץ מזה הבטחתי לנוח שאני ידבר איתו כל ערב בסקייפ" אמרתי לה, והארי שוב צחק, מודה שהוא שם לב אלינו למרות הכול,"ואני הולכת לנסוע באוטובוס לחנות".
"תאמיני לי, את לא רוצה לנסוע באוטובוס ביום שבת! הוא יותר מידי צפוף, הארי יכול להסיע אותך בדרך למקום שלו… נכון הארי? ואת תיהי איתי במסיבה. רק תבואי… בבקשה?" היא שילבה את ידייה ביחד בתחנונה דרמטית.
אני מכירה אותה רק יום אחד, אני צריכה לבטוח בה? אני יודעת שלמרות המראה המטעה שלה, היא דיי חמודה. אבל מסיבה?
"אני לא יודעת… ולא אני לא רוצה שהארי יסיע אותי לחנות", אמרתי.
הארי התגלגל מהמיטה של סטף עם מבט משועשע.
"אוי לא! אני כל כך ציפיתי לבלות איתך יותר זמן". הוא אמר בציניות, הקול שלו היה מלא בלעג מר, רציתי לזרוק ספר על הראש השחצני שלו.
"נו באמת סטף, את יודעת שהבחורה הזאת לא הולכת להראות את עצמה במסיבה", הוא צחק, המבטא שלו כלכך עבה.
הצד המעצבן שבי, זה שאני מנסה להדחיק, משתוקק לשאול אותו מאיפה הוא בא. החיוך הרחב הלעגני שלו זחוח על הפנים שלו, דחף אותי להוכיח לו הפוך ממה שרציתי.
"יודעת מה, אני באה!", אמרתי עם חיוך שיכול לחרפן. הארי צחק שוב וסטף צרחה לפני שמחצה אותי עם הזרועות שלה לחיבוק הדוק.
"ייאי, הולך להיות לנו כלכך כיף!!!" היא אמרה בהתלהבות.
אני באמת מקווה שהיא צודקת.
תגובות (7)
אני מתה על זה!
זה מושלם! !!
את מתרגמת מושלם!!
תמשיכי :-)
תודה <3
אוי היא כלכך הולכת להיפרד מנוח ולצאת עם האריייי תמשיכיי
אני צריכה לומר לך את זה עוד פעם את מתרגמת מושלם
חחחח תודה רבה <3 :)
מושלם תמשיכי!