AFTER~פרק 2 חלק ב'…

"היכנסו!" השותפה החדשה שלי צעקה, הדלת נפתחה ושני בנים נכנסו פנימה לפני שהיא סיימה את הברכה שלה.

בנים בתוך המגורים של הבנות של היום הראשון?
אולי אוניברסיטת וושינגטון הייתה החלטה גרוע. הנחתי מהפרצוף הכאוב של אמא לי, שהיא חושבת את אותו הדבר. האישה המסכנה נראית כאילו היא עשויה להתעלף כל רגע.
אני לא מאשימה אותה.

"היי, את השותפה של סטף?" הבחור הבלונדיני שאל. אין לו הרבה קעקועים כמו לשאר, אבל יש לו כמה.

"אממ..כן..קוראים לי טסה", הצלחתי להגיד.

"אני נייל. אל תיראי כלכך לחוצה אני לא הולך להרוג אותך". הוא אמר עם חיוך וניסה לגעת בכתפיים שלי. "את הולכת לאהוב את המקום".
החיוך שלו חמים ומזמין למרות המראה הקשוח שלו.

"אני מוכנה בנים" סטף אמרה, ולקחה את תיקה, תיק שחור שהיה על המיטה.
העיניים שלי זזו לכיוון של בחור גבוה עם שיער חום, הוא נשען על הקיר. השיער שלו נראה כמו גלים, הוא דחוף למאחורי המצח ויש לו עגיל בגבה ובשפתו. העיניים שלי טיילו לכיוון החולצה השחורה שלו, לכיוון הזרועות שלו שגם כן היו מכוסות בקעקועים, אין אפילו סנטימטר של עור ללא פגע. קיוויתי שהוא יציג את עצמו אבל הוא לא עשה זאת, במקום זה הוא מגלגל את עיניו בעצבנות ומושך את הטלפון שלו מכיס מכנסיו, מכנסיים שחורות. הוא בטח לא ידידותי כמו החבר הבלונדיני שלו.

"נתראה טסה", נייל אמר, ושלושתם יצאו מהחדר. פלטתי נשימה ארוכה. אפשר לומר שזה לא הולך להיות נוח, בלשון המעטה.

"את מחליפה חדר!" אמא שלי צעקה ברגע שהדלת נסגרה.

"לא, אני לא יכולה" נאנחתי "זה בסדר אמא!" עשיתי כמיטב יכולתי להסתיר את הלחץ שלי.
אני לא יודעת כמה טוב זה הולך לעבוד אבל הדבר האחרון שאני רוצה הוא שהאמא השתלטנית שלי תעשה פה סצנה ביום הראשון לי בקולג'.
"אני בטוחה שהיא לא תיהיה בסביבה בכל מקרה", ניסיתי להרגיע אותה, וגם את עצמי.

"אין סיכוי, אנחנו הולכים להחליף חדר עכשיו!", השיער הבלונדיני שלה התגלגל מכתף אחת,
"את לא תיהי ביחד בחדר עם מי שמכניסה גברים לחדר שלה, אלה פרחחים!!" היא צרחה.

"אמא..בבקשה", הסתכלתי ישר אלת תוך העיניים הכחולות שלה ואז על נוח,
"בואו פשוט נראה איך זה הולך, בבקשה", התחננתי.
היא הסתכלה על החדר שוב, לקחה את תיקה המעוצב לצד של סטף והתנשפה בדרמטיות.

"בסדר", היא ירקה להפתעתי.