2 תאומות וטיסה מבלבלת אחת …פרק 5 ^_^

`נקודת המבט של לואי`
נתתי לליאם לנשק את מי שהוא חושב שהכי חמודה,ליאם הצטרף,בו-יה (-,-),חובה כפולה בייבי!
הם הסתכלו אחד על השני,ואז התחילו להתקרב לתאומות,והם עשו את זה!,הארי וליאם נישקו את התאומות,את האמת…אני לא כל כך מופתע,הם היו ביחד כל הערב,ומין הסתם הארי נישק את נוי וליאם את יובל,אוף זה כזה קשה להבדיל,אני אפילו לא זוכר את הסימן אוח,טוב למי אכפת,הייתה לנו פה נשיקה!
"אווווו" כולם אמרו,כמובן שגם אני
התאומות ממש הסמיקו,אבל זה נראה שהן לא אהבו את זה,הן הסתכלו אחת על השנייה במבט מוזר ולא מובן במיוחד.
"טוב אני עייפה" שירה אמרה מפהקת
"כן…גם אני" אמרתי,למרות שלא הייתי ממש עייף
לא יודע מה גרם לי אפילו להגיד את זה,זה פשוט יצא משם-מפי.
"כן…גם אנחנו" יובל ונוי עלו בריצה למעלה,אניחושב שלחדר שלי,ומהר סגרו את הדלת.

`נקודת המבט של נוי`
הוא נישק אותי…אני אפילו לא יכולה להאמין לזה,זה כל כך מחמיא לי,אבל לא הרגשתי כלום,שום תזוזה בלב שלי לא הייתה,או שום צמרמורת קלה,פשוט כלום,כמו נשיקה רגילה,לא נשיקה מתוך אהבה או משהו כזה,יכולתי לראות על הפרצוף שלי יובל שגם היא לא הייתה מרוצה מזה,אולי הבנים לא כיוונו את זה נכון,אנחנו פחות מיום פה…לא ציפיתי שהוא יכוון את זה למקום כזה,הייתי דיי מופתעת,למרות שממש התחברתי אליו והכל,הוא ידיד מושלם!,אבל לא נראה לי שיותר מזה.
אני ויובל רצנו למעלה,לחדר של לואי,החדר שבמקרה כבר הכרנו,טרקנו את הדלת ונעלנו אותה,התיישבתי על המיטה והיא מיד אחרי עוברת למצב שכיבה שידיה מעל ראשה.
"אני מבינה שאת מרגישה כמוני…" אמרתי מסתכלת עלייה
"לגמרי…" היא אמרה בוהה בתיקרה
"אוף" נאנחתי
"אני לא מבינה למה הוא עשה את זה,אני גם לא הרגשתי כלום,אנחנו לא יותר מידידים,קשה לי עם המצב הזה נוי" היא אמרה קמה ממצב השכיבה ומסתכלת אל תוך עיניי
"גם לי,אני באמת לא מבינה אותם,איך הם יכולו להכניס לעצמם את זה לראש" אמרתי נאנחת
פתאום שמענו דפיקות בדלת,שתינו הסתכלנו אחת על השנייה,ותוך שניות כבר היינו ליד הדלת.
"מי זה?" היא שאלה
"אנחנו" שמעתי את קולו של הארי…
"מי זה אנחנו?" היא שאלה,למרות שידעה טוב מאוד
"ליאם והארי" ליאם אמר
"מה אתם רוצים?" שאלתי ביובש
"לדבר…" הארי אמר

`נקודת המבט של ליאם`
נוי ויובל עלו במהירות לחדר של לואי,אני והארי הסתכלנו אחד על השני,הבנו בדיוק למה הן עשו את זה.
הארי סימן לי עם ראשו לבוא למטבח,וזה מה שעשיתי.
-במטבח-
"תקשיב אנחנו חייבים לעשות משהו…" הוא אמר לי עוד לפני שהספקתי להוציא מילה
"צודק…אבל מה?" שאלתי,חסר רעיונות במוחי
"אולי נזמין אותן למסעדה?" הוא העלה רעיון
"עכשיו אפילו" הוא הוסיף
"מה אתה רציני?!,איך עכשיו?" אמרתי
"אני לא רואה שיש לך רעיון יותר טוב…" הוא אמר משנה תנוחתו
"צודק…" שיפשפתי צווארי עם ידי הימנית
"אז…נלך?" הוא שאל מתכונן ללכת
"נלך" אמרתי וזה מה שעשינו
דפקנו על הדלת,הייתי איפה לחוץ,אם היא לא תרצה לצאת איתי למסעדה?,אם היא לא אוהבת אותי?,אני ממש נהנתי איתה,אפילו בבריכה,ששיחקנו ביחד קרב תרנגולות,אני לא יודע אם זאת התאהבות,אבל אני דיי בטוח שזאת תחילתה…
"מי זה?" שמעתי את קולה של יובל
"אנחנו" הארי אמר
"מי זה אנחנו?" יובל שאלה,כאילו שלא ידעה,נראה לי שהיא פשוט בחרה לא לדעת…
"ליאם והארי" הקדמתי את הארי
"מה אתם רוצים?" נוי שאלה ויכולנו לשמוע יובש בקולה
"לדבר…" הארי לא הרבה במילים
שמענו ליחשושים מעטים,לא יכולנו לדעת בדיוק מה הם אמרו,רק ליחשושים,לא יותר מזה…
אחרי מספר שיניות,משהו שנראה לי נמשך כחצי דקה,הדלת נפתחה.
אני והארי לקחנו צעד אחד אחורה,מביטים על הבנות.
"מה?" נוי שאלה
"תקשיבו,חשבנו ש…שאולי נצא למסעדה" הארי אמר משחק באצבעותיו
"מתי?" יובל שאלה
"עכשיו" עניתי
"עכשיו עכשיו?" נוי שאלה,מגיבה בדיוק כמוני
"כן,עכשיו עכשיו" הארי ענה לה
"חכו רגע" נוי אמרה וסגרה את הדלת

`נקודת המבט של נוי`
"מה עושים?" שאלתי מיד אחרי שסגרתי את הדלת
"אין לי מושג" יובל אמרה מבולבלת
"אני אומרת ש…" אמרתי חסרת תשובה
"ש…?" היא שאלה מצפה לתשובתי
"שאין לי מושג" נאנחתי
"טוב,מה כבר יכול להיות?,ככה זאת הזדמנות טובה להגיד להם שזה לא ילך..לא?" היא אמרה
"צודקת,אז נגיד כן?" שאלתי,לוודא שהבנתי נכון
"כן" היא חייכה
פתחתנו את הדלת ואז אמרתי…
"אנחנו חצי שעה מתארגנות,מה שלא כל כך אופייני לנו,ואז נרד למטה"
"אוקי,ניפגש למטה" ליאם אמר וסגרנו את הדלת.
"טוב מה לובשים?" יובל שאלה פותחת את הארון,שהיה של לואי למרות שהיה מפוצץ בבגדים שלנו.
"לא יודעת מה איתך,אבל אני לובשת מה שאני לובשת ביום יום" היא אמרה בשיא הפשטות
"יום יום?!,את רצינית?" שאלתי,דיי מופתעת,יובל לא כזאתי
"כן,אני לא מרגישה אליו כלום" היא אמרה מושכת בכתפייה
אני לעומתה לא רציתי לתת את התחושה הזאת,אבל גם לא להתלבש יותר מידי יפה,משהו באמצע
-עבור חצי שעה-
אני ויבל היינו מוכנות,אני לבשתי חולצה כתובה עם חצאים צמודה קצרה שחורה נעלי בובה שחורות ותיק צד שחור,ויבל לבשה פשוט,כמו שהיא אמרה,חולצה ארוכה מקושקשת,ג'ינס סקיני,מגף חום והיא התאפרה קצת.
"מהממת גם בבגדים פשוטים" החמאתי לה שהיא בחנה עמצה במראה,לא בטוחה בעצמה
"ואת יפה בכל מצב!" היא אמרה ונשקה לי בלחי
"יאללה נרד?" שאלתי
"כן…" היא היססה מעט לפני שענתה
"אל תדאגי,פשוט תגידי שאת לא בקטע" אמרתי שמה ידי על כתפה
"טוב…" היא חייכה,היא אף פעם לא הייתה אחת שמפחדת להגיד לא לבנים,לפעמים אני בטוחה שאין לה רגש בדברים האלה.
ירדנו במדרגות,וראינו את הארי וליאם,עומדים שם,כאילו היו שם כל הזמן,ליאם לבש טוקסידו עם מעיל עור,והארי לבש טוקסידו עם פפיון מוזר כזה,לפעמים הוא מזכיר לי את סבא שלי…

`נקודת המבט של ליאם`
יובל ניגשה אלי,היא הייתה מהממת,אל פרצוף מוזר עיטר את פנייה,למרות שזה הציק לי,ניסיתי להתעלם מזה.
נסנסנו לאוטו ואני והארי התחלנו לנהוג,במכוניות שונות,ואני דיי בטוח שמסעדות שונות…
הגענו למסעדה ומיהרתי לפתוח לה את הדלת.

`נקודת המבט של נוי`
הגענו למסעדה ויצאתי מין האוטו,הוא לקח את ידי והלכנו ביחד.
נכנסנו אל תוך המסעדה והזמנו מקום,תוך 5 דקות נכנסנו כבר והזמנו,התחלנו לדבר,השיחות זרמו אבל עדיין שום דבר ממה שהוא אמר לא הזיז לי,לא כיותר מידידים זה בטוח…
"וואו השעה כבר 3 בלילה" הוא אמר מסתכל באייפון
"והמסעדה עדיין פתוחה?!" הייתי מופתעת
"היא פתוחה 24 שעות" היא צחקק
"טוב תקשיב…" אמרתי,ניגשת סוף סול לעיניין
"כולי אוזן" הוא חייך
"אני…" אמרתי נשענת על ידי
"אוי שיט" הוא מילמל