2 תאומות וטיסה מבלבלת אחת …פרק 3 ::)

`נקודת המבט של לואי`
"אחחח סוף סוף בית" אמר הארי זורק את מזוודותיו הכבודת על ריצפת הבית
"התגעגעתי אליו" ליאם אמר
"כולנו" נייל הסכים עם ליאם
"טוב אני עולה לחדר" ליאם אמר ועלה במדרגות
גם אני עליתי לחדרי,סוף סוף אנחנו בבית,באמת הגיע הזמן אחרי הסיבוב הופעות המפרך הזה.
פתחתי את דלת חדרי בזהירות וראיתי שהאור כבוי,לא הייתי מופתע והדלקתי אותו.
ראיתי שהשמיכה שעל מיטתי מבולגנת,זכרתי שהיא הייתה מסודרת לפני זה…
התקדמתי לכיוון המיטה ואז ראיתי שם שתי בנות,והן…הן ניראו אותו דבר,וואו זה היה פשוט מפחיד,כאילו הן שירבוט אחת של השנייה.
לא הייתי בטוח שהם בני אדם בכלל,זה לא הגיוני ככה להיות דומות,גם אם הן תאומות,חייב להיות משהו שונה,אבל בהן פשוט לא היה.
כדי לוודא שהן באמת חיות הייתי חייב לגעת בהן.
הייתה אחת ששכבה בצד ימין למיטה ונראתה כאילו היא ישנה ממש חזק,אז בחרתי לגעת בה.
היא הייתה מכוסה בכל גופה,רק ראשה ביצבץ החוצה מין שמיכת הפוף העבה,נגעתי לה קלות בלחי,היא בהחלט אמיתית!.
לא ידעתי מה לעשות,הן ניראו ממש חמודות איך שהן ישנות,לא רציתי להעיר אותן,אז החלטתי לקרוא לבנים,ואולי ליאם ידע מה לעשות.
יצאתי מחדרי וישר ראיתי את הארי אז פניתי אליו.
"הארי אתה לא מבין מה יש לי בחדר" ישר פניתי אליו,לחשתי,לא רציתי שהן יתעוררו.
"מה יש לך בחדר?,ולמה את לוחש?" הוא שאל
"שששש,כנס ותבין" אמרתי לו והלכתי לקרוא לליאם ולבנים

`נקודת המבט של הארי`
מה הסיפור של הדביל הזה?!,למה הוא לוחש?,ומה יש לו בחדר?.
נכנסתי לחדרו המסודר לשם שינוי,וראיתי משהו במיטה,התקרבתי כדי לראות מה זה ואז ראיתי שתי בנות שנראו בול אותו דבר!,זה היה מפחיד!.
דיי נבהלתי,מה הן עושות לנו בבית?!,איך הן נכנסו לשם?!,חצופות!.
"מה את עושות לנו בבית??" שאלתי מזיז את אחת הבנות שישנה בצד הימני של המיטה
"אאעאעאעאעאאעאע" היא צרחה ישר שראתה אותי
זה ממש הלחיץ אותי אז התחלתי לצרוח גם.
אותה אחת שישנה לידה התעוררה וגם התחילה לצרוח.
פתאום ליאם,זאין ונייל נכנסו לחדר ראו אותם,והתחילו גם לצרוח.
"ששששש אתם תעירו אותן!" לואי נכנס במהרה לחדר
"מאוחר מידי?" אמרתי
"מי אתן?!,מה אתן עושות פה?!,איך נכנסתן?!,איך הגעתם לפה?!" זאין ישר הציף אותן בשאלות
הן נראו ממש מבוהלות,לא הוציאו מילה,רק בהו בנו בעיניים מצטערות ומבויישות.
"עופו מפה!,עופו נו!,אתם מפחידים אותן!" לואי צעק עלינו
"מי הן?,לואי אתה מכיר אותן?" שאלתי מיסתכל עליהן ואז עליו
"לא, אבל הם לא ניראות גנבות או משהו" אמר לואי מיסתכל עליהן
"טוב אתם מוכנות להסביר?" שאל נייל והם היסתכלו אחת על השנייה.
"נסביר או ניברח?" אמרה אחת מהן לשנייה והיא היתחילה ליצחוק.
"טוב אז ככה, אני נוי וזאת אחותי יובל" אמרה אחת שכניראה קוראים לה נוי
"אתן בטוחות שאתן אמיתיות??" שאל לואי נוגע ביובל.
"כן אנחנו תאומות" אמרה יובל.
"ומה אתן עושות לנו בבית??" שאל נייל הורס את האווירה לא שהיא הייתה משהו.
"יש לנו יומהולדת, אז כמתנה היינו אמורות לינסוע לפריז אבל בטעות עלינו למטוס ללונדון, לא היה לנו איפה לישון וראינו את הבית הזה ריק ופתוח, אז ניכנסנו ולא היה פה אף אחד אז ישנו פה והחלטנו לישון פה עוד לילה ו.. אתם באתם, אבל אנחנו מיצטערות ואנחנו נילך עכשיו" אמרה נוי במהירות.
"השארת את הבית פתוח?" אמרתי מיסתכל על לואי
"אופס.." אמר לואי לא מיסתכל עליי
"טוב אנחנו נילך" אמרה יובל קמה מהמיטה.
"לא תישארו! אין לכן איפה להיות ויש פה הרבה מקום" אמר לואי.
"לא אנחנו ניסתדר" אמרה נוי וקמה גם היא.
"בואו רגע בחוץ נדבר על זה" אמרתי לבנים והם יצאו איתי בחוץ
"אני חושב, שנשאיר אותן הם חמודות" אמר לואי מעביר יד בשיער
"אנחנו לא מכירים אותן, הם בטוח רוצות כסף או משהו" אמר נייל
"לא הם לא ניראו כאלה" אמר זאין
"אין להם איפה לישון, אנחנו לא ניזרוק אותם לרחוב" אמרתי
"טוב בואו נעשה הצבעה מי שרוצה שנשאיר אותן להרים יד" אמר ליאם.
אני, לואי, וזאין הרמנו ידיים
"אנחנו רוב" חייכתי חיוך מנצח.
"טוב נשאיר אותן אבל אם הם יגנבו משהו על תגידו שלא הזהרתי" אמר נייל וניכנסנו שוב לחדר,.
"אתן נישארות פה" אמר זאין והם חייכו
"באמת??" שאלה אחת מהן, הם כל כך דומות זה משגע
"באמת אבל בתנאי אחד" אמרתי והם היסתכלו עליי
"איזה?" אמרו ביחד
"שתגידו את ההבדל בינכם!!" צחקתי והם היסתכלו אחת על השנייה
"לי נוי יש כתם לידה מיתחת לכף היד הימנית וליובל יש בשמאלית" אמרה נוי והראתה את הכתם.
"וואו זה ממש מבלבל" אמר לואי מביט בהן
"אוקיי סתובבו" אמרה יובל, לא הבנו למה אבל היסתובבנו אחרי 20 שניות הם אמרו להיסתכל, היסתכלנו ושום דבר לא ישתנה.
"אוקיי מי זאת מי?" אמרה אחת מהן ושתיהם הרימו את הידיים שניראה את הכיתמי לידה

'מנקודת מבט של יובל'
"מי זאת מי?" אמרה נוי והראתה את הכתם לידה שלה ואני מיד אחרייה.
"אוקיי זאת יובל" אמרה לואי מצביע על נוי
"לא זאת נוי" אמר הארי והם היתחילו להיתווכח
"את נוי נכון?" שאל אותי זאין והתחלתי ליצחוק
"כל אחד יגיד את הניחוש שלו ואחר כך נגיד מי צודק" אמרתי
"מי חושב שאני נוי וזאת יובל שירים את היד?" אמרה נוי ורק ליאם והארי הרימו את היד.
"וההפך" אמרתי וזאין, נייל ולואי הרימו את הידיים
"הזוכים הם.." נוי אמרה ואני המשכתי אותה
"הארי וליאם!!" צעקתי והם חייכו חיוך מנצח
"זה כל כך מבלבל" אמר לואי צוחק
"אתם תיתרגלו" צחקנו אני ונוי ביחד
"אוקיי אתם גם מדברות ביחד??" שאל זאין מיסתכל על שתיינו
"כן, טלפתיה" צחקנו שוב ביחד והם היסתכלו עליינו כאילו נחתנו מהירח
"אתם נורא מוכרים לי" אמרתי והבנים חייכו זה לזה
"זה וואן דיירקשן יא פוסטמה.. רגע אלה… עאעאעאעאעאעאעאעעאעא" נוי התחילה ליצרוח כמו משוגעת.
"אעאעאעאעאעאעאעאע" צרחתי אחרייה
"אתם תיתרגלו" הם אמרו ביחד והיתחילו ליצחוק
"טוב אני רעב" לואי אמר
"אני יותר" נייל מיד קפץ
"אולי נכין משהו?,אתן רעבות?" ליאם שאל אתנו
"אמ…כן,די" נוי ענתה
"סבבה,אתן יודעות להכין אוכל?" ליאם שאל בזמן שיצאנו מהמיטה והתחלנו לרדת במדרגות
אני ונוי התחלנו לצחוק,אנחנו?!,אוכל?!,להכין,לא פשוט לא.
"אני מבין שלא…הארי גם הפעם אתה תכין" ליאם אמר לו והוא הנהן לחיוב עם חיוך קטן
"אנחנו יכולות לעזור" הצעתי אותנו ונוי הנהנה מסכימה איתי
"אוקי,בואו" הוא אמר ונכנסנו למטבח
"מה מכינים?" שאלה נוי מיסתכלת על הארי.
"פנקיקים!!" צעקתי ושניהם צחקו
החלטנו להכין פנקיקים,התחלנו להכין ונראה לי שנוי והארי דיי נדלקו אחד על השנייה…
"תקשיבו אני עולה שנייה למעלה" אמרתי
"טוב" הארי אמר
עליתי למעלה,לחדר של הארי נראה לי,שם היה הפלאפון שלי,פתאום ראיתי את הפלאפון של הארי והוא צילצל

`נקודת המבט של נוי`
"לא נוי ככה" הארי הראה לי איך להפוך את הפאנקייק הוא כזה חמוד!!
"יובל לא הייתה פה הרגע?" מרוב שחלמתי על הארי לא שמתי לב אלייה כל כך
"לאן היא הלכה?" הארי שאל אותי
"אין לי מושג,היא מוזרה" צחקקתי והוא אחרי
"היא לא מוזרה היא פשוט.. לא את" הוא אמר ודפק לי הלב במהירות,
הארי היתקרב אליי ופתאום שמענו צרחה מלמעלה.
אני והארי הסתכלנו אחד על השנייה וישר רצנו במדרגות וכולם אחרינו.
ואז ראינו את יובל ו…