1D This is my story ~פרק 2~ (בפעם השנייה -_-)

מוקדש לכל הקוראים של הסיפור שלי :)

~פרק 2~

פתאום מישהו צעק:"גנבת! היא גונבת!!"
פאק! יצאתי בריצה מהחנות ופתאום הרגשתי שמישהו מחזיק אותי.
הסתובבתי מעט הוא הסתכל עליי ואני הסתכלתי עליו.
הוצאתי מהר את האקדח שלי וכיוונתי אליו.
אני בחיים לא פגעתי במישהו עם האקדח יש לי אותו רק כדי להגן על עצמי.
הסתכלתי סביב וראיתי גם את הבנים שאתמול פרצתי לבית שלהם.
הבנים התקרבו אליי.
כיוונתי גם אליהם את האקדח.
"ילדה תרגעי לא נעשה לך כלום!" אחד מהם אמר.
"בטח כאילו שאני מאמינה לכם למה שלא תפגעו בי?!"
"אנחנו מבטיחים"
"באמת?"
"כן"
הורדתי לאט לאט את האקדח.
"מה אתם רוצים ממני?" שאלתי. והוצאתי מהכיס שלי את החטיף שוקולד שגנבתי,יאמיי.
"דבר ראשון בואו נלך מפה,בואי איתנו."
כדי לי ללכת איתם? אני לא מכירה אותם בכלל,מה אם הם יעשו לי משהו?!
טוב לא נורא אולי היה להם אוכל…
הלכתי ביחד איתם לבית שלהם.
הגענו לבית שלהם, "איפה המפתחות?"אחד מהם שאל.
"נראלי הם אצל פול…" הבלונדיני אמר.
"נו מה הבעיה" אמרתי.
לקחתי את הסיכה שלי ופרצתי את המנעול.
"וזהו!" פתחתי להם את הדלת.
"אז ככה נכנסת…"
"שתוק בלונדי,טוב מה רציתם ממני? ומה השמות שלכם?"
"אוקיי היא לא יודעת מי אנחנו…"המתולתל אמר.
"למה בדיוק שאני יכיר אותכם?!"
"אנחנו וואן דיירקשן!!" כולם אמרו.
"OMG! אני לא מאמינה שאני פוגשת אותכם! עאעאעאעא לא לא מכירה אותכם וזה גם לא מעניין אותי…"
וראיתי שביאסתי אותם שהם גילו שאני לא מכירה אותם.
כל אחד אמר את השם שלו ונראה לי קלטתי איך קוראים להם.
הארי:"אז איך קוראים לך? ולמה אתמול פרצת לבית שלנו? ולמה יום גנבת מהחנות דברים?"
אני:"וואווו מתולתל! דבר ראשון מה זה כל השאלות האלו? ודבר שני זה לא עניינכם
למה גנבתי ולמה פרצתי לבית שלכם יופיי??"
ראיתי את נייל יוצא מהמטבח עם אוכל,באלי אוכל אני רעבה! אוףףף.
אני:"טוב אני עפתי לסופר"
נייל:"מה לגנוב?"
אני:"בלונדיני תרגע!!"
נייל:"טוב נירגעתי!"
"האוכל מוכן!!" שמעתי את לואי צועק.
כולם רצו לשולחן וגם אני התיישבתי על הכיסא.
"יאמיי אוכלל" והסתכלתי על האוכל.
כולם הסתכלו עליי לא מבינים.
"מה אתם רוצים?! לא אכלתי כבר כמה ימים! כלומר חוץ מאתמול שפרצתי לבית שלכם…."
זאיין:"אבל למה פרצת אתמול לבית שלנו?"
אני:"בוא נאמר שהייתי ממש רעבה ו…" דפיקות בדלת קטעו אותי.
זאיין הלך לפתוח.
"שלום ראיתם אולי את הילדה הזאת? אנחנו מחפשים אותה"
התקדמתי לכיוון הדלת, הם הראו תמונה שלי שיט הם האנשים האלה שרודפים אחריי.
סימנתי לזאיין שיהיה בשקט ושיגיד שאני לא פה.
זאיין הינהן לי ואמר להם שאני לא כאן, ואז המאבטח שלהם בא לדלת ושאל מה קרה והם אמרו לו שהם מחפשים אותי ושהם ראו שאני נכנסתי לבית הזה.
פול:"לא ראיתי אותה ואם אני יראה אותה אני יגיד לכם כי אני צריך להגן על הבנים…"
"אוקיי תודה וביי" הם אמרו והלכו.
יופי הם הלכוו סוף סוף חשבתי.
פול יצא מהחדר והבנים באוו לכיווני.
אני:"אני יכולה לבטוח בכם אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לבטוח בפול.."
ליאם:"אל תדאגי לא נספר לפול,אבל יכול להיות שהוא יגלה את זה…
אבל אל תדאגי ננסה שהוא לא יגלה…"
אני:"טוב תודה אני צריכה ללכת ביי"
לואי:"לאן את הולכת??"
אני:"לישון"
לואי:"יש לך מקום לישון?"
אני:"כן ברור פה על הספסל שבפארק.."
לואי:"את רצינית??"
אני:"כן"
לואי:"את נישארת פה!"
אני:"אבל פול יראה אותי!"
הארי:"אל תדאגי נסתיר אותך.."
אני:"טוב אבל איפה אני ישן?!"
ליאם:"את צוחקת עליי לא ראית את הבית הזה?! יש לנו עוד שלוש חדרים פנויים ואחד מהם הוא שלך"
אני:"חדר… שלי… לבד?"
נייל:…..

~המשך יבוא~