(1D) נשבעתי שתמיד אוהב אותך פרק 4

נקודת המבט של לילי הורן:
הירדתי אל עבר כביש האספלט ביציאה מהמטוס נשמתי את אוירה הרענן והקר של לונדון
סוף סוף ברחתי משם
יאללה נמאס לי מההורים האלו כל הזמן חושבים שאני תינוקת שתעשה כל מה שיבוא להם שאעשה מתי הם כבר יבינו שאני כבר לא קטנה?! עוד חודשיים יהיה לי יומולדת 13 אני ממש גדולה כבר אבל הם תמיד יחשיבו אותי לקטנטנונת
רק לאחי הגדול והיחיד נייל הם נותנים ללכת לאן שבא לו עם הלהקה הזו שלו
עכשיו אני יגור איתו וזהו
יצאתי מדלתות הזכוכית הענקיות של שדה התעופה ועצרתי מונית מזדמנת
הקראתי לנהג את הכתובת מתוך פתק שהיה לי והתרווחתי במושב האחורי
הדלקתי את האייפון שלי 22 שיחות שלא נענו כולם מאמא או מאבא
התעלמתי
חייגתי את המספר של נייל והקשבתי לצליל החיוג

נקודת המבט של נייל הורן:
הסתכלתי על השעון באייפון שלי השעה היתה כבר 15:25 ואני עדיין מתרוצץ פה בקפיטריה בחיפוש אחר אוכל לחצי שעת הריתוק שלנו
בסוף בחרתי בצ'יפס ענק והמבורגר במבה ביסלי דוריטוס ובקבוק גדול של קוקה קולה
דחסתי את הכל לתיק ורצתי אל עבר לואי הארי ליאם וזאין שחיכו לו
"השעה כבר 15:32 גם לריתוק אנחנו מאחרים" אמר הארי מתנשף תוך כדי ריצה אל חדר הסיפריה ששימש כעת כחדר ריתוק
התפרצנו אל עבר החדר
נשמתי לרווחה המורה עוד לא הגיע אבל שאר הבנות וזאק ויסמין היו שם
הבנות ישבו סביב שולחן גדול מדברות בינהן וצוחקות הן התעלמו מהכניסה שלנו
מהצד יראיתי את לואי מביט במבט משונה אל עבר זאק ויסמין שיששבו מחובקים בצד
התיישבנו סביב שולחן מרובע ישר הוצאתי את ההמבורגר והתחלתי לטחון
"אחח נייל אתה מקרה לגמרי אבוד" צחק ליאם
"יש לי תיאבון בריא קנאים ימותו" אמרתי בקול חנוק בגלל האוכל בפה
"אהה לואי מה עם הלחי שלך?" שאל זאין בחיוך
הבוקס שזאק החטיף ללואי באולם הספורט גרם לכל הלחי שלו להראות כאילו עבר עליה טרקטור
"פחות כואב אבל אני עדיין חושב שנשברה לי שן" הוא אמר ממשש בעדינות את הלחי הנפוחה
"האחות אמרה שהכל בסדר אז תהיה רגוע "ענה לו הארי אדיש
"כן מה אתה תינוקת?! כולה בוקס…." אמרתי כדי לעצבן אותו
הוא עמד לענות לי אבל בדיוק המורה נכנס בריצה אל תוך הסיפריה
"מקווה שלא איחרתי בהרבה" אמר בעודו מציץ בשעון "טוב הריתוק שלכם מתחיל מעכשיו עד 16:15" קבע
"מה?! שאלתי מזועזע"אין לי מספיק אוכל" התחלתי ליילל
"אני מקווה שתשרוד את זה" הוא ענה לי בחיוך שטני
"במשך זמן הריתוק אין לדבר/לצחוק/לקום ולכבות פלאפונים ע כ ש י ו "
כולנו עשינו את האייפונים על שקט
"עכשיו אלה בואי תעברי לשבת עם הבלונדיני"רגע זה אני
הבטתי על אלה היא היתה מושלמת פשוט ילדה מהממת
"זואי את עם הארי" אמר והצביע על שולחן בקצה שניהם עברו לשם בעוד אני אורז את כל האוכל ועובר לשבת עם אלה
"זאין אתה עם אביה" הם עברו גם לשולחן לידינו
"זאק אתה עם עופרי" הם התיישבו גם
"לירון את עם ליאם" שניהם ישבו בשולחן מרוחק
רק יסמין ולואי נותר" יסמין ולואי אתם שם" הוא הצביע אל עבר השולחן לידנו
יסמין הביטה על זאק במבטים נואשים והוא החזיר לה במבט חסר אונים
בשונה מכולנו היא התיישבה בפינה המרוחקת של השולחן בעוד לואי יושב באמצע
"עכשיו תעשו שיעורים בשקט ומי שמשעמם לו יכול לדבר בלחש או לבוא אליי ואני יגיד לו מה לעשות" אמר המורה בקול תקיף והתיישב במקומו סוף סוף
"אז את אלה?"שאלתי את הבחורה היפה שישבה מולי
"כן" חייכה אליי"ואתה נייל מוואן דיירקשן נכון?" היא שאלה בחיוך שקרע לה חצי מהפרצןף
"חחח כן…אפילו שבשונה ממה שכולם חושבים אנחנו לגמרי רגילים ולומדים אפילו בתיכון" אמרתי והיא צחקה
טמאיפה את?" שאלתי בלחש
"אמא שלי מבריטניה ואבא שלי מישראל ואתה?" היא שאלה
"מאירלנד…יש לך אחים?" זה עניין אותי מאוד את האמת חחח כי בא לי להתחיל איתה היא מושלמתתת
"יש לי אח בן 10 בשם סטן ולך?"
"לי יש אחות קטנה בת 13 כמעט חמודה מאוד דווקא" עניתי בחיוך
לילי אצותי הקטנטנה והיחידה….
"את יפה" לחשתי פתאום אחרי כמה דקות של שתיקה
"מה???" היא שאלה בבהלה
האייפון שלי רטט והציל אותי מהמצב המביך…איך אני חייב תמיש להגיד שטויות
ראיתי על הצג את המספר של לילי"הלו?" לחשתי
"היי ניילוש תנחש איפה אני?" היא צווחה לי באוזן
"איפה?" שאלתי בחוסר עיניין בעודי בולס במבה
"בלונדון!!!אני באה לגור איתך!!!" נבהלתי כ"כ עד שהרגשתי שאני נחנק
נפלתי מהכיסא בעודי משתעל מתקשה לנשום
מה היא עושה פה לעזאזל?!