תקועים במקום הכי לא צפוי (53)

~מנקודת מבטו של הארי~
"לא יודע מה איתכם… אני בעד סרט אימה" נייל יצא מהמטבח כשהוא פותח פחית קולה, אדי קור יצאו ממנה וטיפות מים כיסו את כולה. "אני עוד מעט יוצא" ליאם חייך מסדר את חולצתו מול המראה, "אה נכון.. מייגן" אמרתי גורם לליאם להסמיק מעט. "טוב.. אז נשארנו רק אני ואתה הארי" נייל צחק והתיישב על הספה, "אל תחשוב על זה נייל! אני יודע שאתה רוצה אותי.." אמרתי בציניות, מחייך חיוך מלגלג "אידיוט" הוא ענה "אבל אתה צודק" זרם עם הבדיחה ועשה את עצמו בוכה. "תצטרך להתגבר עליי" אמרתי בדרמטיות\ דרמתיות (נראה לי שאפשר לכתוב את שניהם- הערת הכותבת ^^) "אני אשתדל" הוא ענה באותה הנימה בה דיברתי קודם לכן. "אתם שני תינוקות" ליאם צחק, "מה לא אהבת? נתנו את כל כולנו" נייל עשה את עצמו רציני ונעלב, "אני נותן לזה 5" ליאם חייך "מתוך 10" הוסיף וגרם להבעת פנינו ליפול. "בוא נייל! ליאם לא מבין בהצגות איכותיות" אמרתי משלב את ידי בידו של נייל ולוקח אותו בחזרה לסלון. "טוב.. אני יוצא.. בהצלחה!" ליאם גיחך ויצא, סוגר אחריו את הדלת. הבטתי בנייל שהביט בי, כעבור שתי שניות פרצנו בצחוק מתגלגל, עד שכאבה לי הבטן, אני מנחש שגם לנייל.
"אז סרט אימה?" שאלתי לאחר שתיקה קצרצרה, "רק אנחנו?" הוא שאל ברצינות, הרהרתי לרגע.. לואי בסרט, ליאם ומייגן בדייט, כך גם זאין ואביה. כן, אני יודע שהם זוג וכן,אני יודע שהם מנסים להסתיר זאת מאיתנו. אז נשארו- זואי, ג'יין, יובל ונוי. אני לא יודע אם כדאי להזמין את יובל.. לא שיש לי משהו נגדה, אני פשוט לא ממש מכיר אותה. "זואי, ג'יין ונוי?" שאלתי לאחר מחשבה ארוכה, "מה אם הנערה ההיא… יובל?" נייל שאל, אולי בכל זאת נזמין אותה. "אני אתקשר אל זואי, תלך לשאול בלובי איפה החדר של יובל.. אם יתנו לך תשובה" אמרתי והוא הנהן לחיוב וקם לצאת מהחדר.
.
"היי" זואי אמרה ונכנסה לחדר, אחריה נוי וג'יין. "היי" נייל קרא מהמטבח, הוא מכין שם פופקורן, בחרנו בסרט 'פעילות על טבעית 4'. חייכתי וסימנתי להן להיכנס לסלון "מה רואים?" ג'יין שאלה אותי בהתלהבות, "פעילות על טבעית 4" השבתי בחיוך וגירדתי בעורפי, זואי החלה להחוויר. "ראיתי את ה3 הקודמים! אני חייבת לראות את 4" נוי קפצה בהתרגשות, זואי שתקה ושיחקה עם אצבעותיה בעצבנות. "זואי לא ממש מתחברת לסרטי אימה" ג'יין לחשה לי כשהבחינה שאני מביט בזואי, "אז אולי עדיף שלא נראה את הסרט?" השבתי בלחישה. "אל תדאג, אין לה סיוטים בדרך כלל, היא מתלהבת מזה אחר כך רוב הזמן" היא ביטלה את הצעתי להחליף סרט. "אני צריך עזרה" נייל קרא מהמטבח, "אני באה ניילר" נוי אמרה ונכנסה למטבח במהירות. משכתי בכתפיי והלכתי עם זואי וג'יין לסלון.
.
"וואו" נוי הייתה הראשונה שהפרה את השקט לאחר הסרט, זואי ישבה מכונסת בתוך עצמה. מבט ריק היה בעיניה, אני לא חושב שזה היה רעיון כל כך טוב לראות את הסרט. "היי.. את בסדר?" שאלתי בלחש, היא קפצה בבהלה והביטה בי, "אהה… כ..כן" שיקרה וחזרה להביט בטלוויזיה עליה הוצגו שמותיהם של השחקנים וצוות ההפקה. "חתיכת סרט" ג'יין מתחה את רגליה, "אני אהבתי… לא יודע מה איתכם" נייל אמר וכיבה את הטלוויזיה. חושך מוחלט. הטלוויזיה הייתה הדבר היחיד שהאיר את הסלון עד עכשיו, קמתי מהספה ממשש את האוויר כמו עיוור. לחצתי על מתג האור, כיווצתי את עיניי מנסה להתרגל לאור השפיץ את החדר ברגע. "זואי?" ג'יין שאלה וקמה לחבק אותה, "אני בסדר" היא נאנחה לתוך חיבוקה של ג'יין. כמה הייתי רוצה להיות במקום ג'יין באותו הרגע.. הרגשתי לא בנוח שהכרחנו אותה לראות את הסרט הזה. "טוב.. נצא?" נוי שאלה את ג'יין וזואי, "אתן רוצות שאני אבוא איתכן או משהו?" שאלתי מציע עזרה, "האמת.. כן" ג'יין אמרה והיא וזואי קמו מהספה. "אני בא איתך" נייל הכריז ויצאנו מהחדר, נועלים אחרינו את הדלת.
.
"אני עולה לישון" גפיהוק הבליח מפיה של ג'יין, ישבנו על הספה בדירתן של הבנות, נוי כבר נרדמה על הספה ולא הרצינו להעיר אותה, אז כיסיתי אותה בשמיכה.
"לילה טוב" אמרתי, "לילה טוב" נייל אמר גם הוא, היא חייכה אלינו "לילה טוב" אמרה ועלתה במדרגות.
"זואי?" שאלתי, היא ישבה קפואה על הספה, "ממ?" שאלה ללא שום הבעה "את לא עייפה?" הוספתי לשאול "הממ קצת" היא מלמלה, "לילה טוב" הוסיפה ועלתה במהירות במדרגות.
"אתה בא?" שאלתי את נייל, עיניו נעצמו לאט, הוא נרדם בישיבה על הכורסה, אני אעיר אותו בעוד כמה דקות ככל הנראה. מעניין מה עם זואי… אני מקווה שלא יהיו לה סיוטים מהסרט- למרות שהוא לא היה כזה מפחיד. איך היא בכלל לקחה את הפרידה מזאין? היא תגלה מתישהו על הקשר בין זאין לאביה? אני מרגיש צורך לספר לה… אבל אני לא יכול לעשות זאת לזאין, אחד מהחברים הכי טובים שלי. מתישהו היא תגלה.. הם יחליטו לחשוף את הקשר הזה מתישהו… אני מקווה שהיא לא תיפגע.
אני לא אוצה שהיא תיפגע.
"הארי?" שמעתי את קולה העדין של זואי מאחורי, "כן?" הסתובבתי, היא הייתה לבושה בפיג'מה ושפשפה את עינה הימנית. "אני… לא מצליחה להירדם" היא הסמיקה, והביטה הצידה, היא נראתה כל כך חמודה ככה!
~מנקודת מבטה של זואי~
"אוקיי, בואי" אמר בקולו הצרוד ועלה יחד איתי לחדרי שבקומה השנייה. הרגשתי די מטופשת, מה עוד יכולתי לעשות? נוי וג'יין כבר ישנו.. אפילו נייל נרדם.. הארי היה היחיד שהיה ער. דווקא הוא.
הגענו לחדר שלי, חדר בו יש שתי מיטות, שאחת הייתה מיועדת לנורה. נשכבתי במיטה שלי, מכסה את עצמי שוב, הארי לקח את הכיסא שליד שולחן הכתיבה והתיישב לידי.
"אני יודעת שזה טיפשי.. אתה יכול לשיר?" מלמלתי בשקט, מובכת, הארי רק חייך חיוך רחב והנהן, הקלה התפשטה בי.
it's a little bit funny this feeling inside
i'm not one of those who can easily hide
i don't have much money' but boy if i did
i'd buy a big house where' we both could live
יש לו קול מדהים… בלי שום עריכות, בלי שום מוזיקה ברקע.. הייתי מוכנה להקשיב לו שר במשך יום שלם. הקול הזה מעורר תחושה נעימה בתוכי, תחושה חמימה. הייתי מקליטה את זה ושומעת את זה שוב ושוב, רק כדי להתענג על ההרגשה שהקול שלו מעורר בי.
עצמתי את עיניי, עוד מעט אירדם ואפול לשינה מלאה סיוטים מהסרט ההוא, והארי ילך, יסע מפה, רחוק מכאן.
טוב, לא כל כך רחוק, אבל מבחינתי- זה יותר מדי רחוק.
כעבור כמה דקות של שתיקה מצד הארי, כשחשבתי שהוא כבר הלך,
"אם רק היית יכולה להיות שלי" שמעתי לפתע.