תקועים במקום הכי לא צפוי…(17)

~מנקודת מבטה של זואי~
אני מרגישה כאילו מישהו נותן לי אגרופים בבטן.
אחד אחרי השני… הנה עוד אחד
אני לגמרי הוזה. הראש שלי כואב….
"זואי…?" שאל הארי מבוהל
זה היה הדבר האחרון ששמעתי
ואחריו…. הכל שחור

"זואי קומי!!" צעק קול מוכר, זאין
"הכל באשמתי!!" אמר הארי
"אוי אל תבכה שוב" אמרה נורה בעצב
"זואי!!" צעקה ג'יין
ניסיתי לפתוח את העיניים ולא הצלחתי
מעניין אם הם יכולים לשמוע אותי
השתעלתי חזק בכוונה
הם סתם הם המשיכו לצעוק
השתעלתי יותר חזק
אין תגובה, נו באמת
"אהההממממ הלווו!!!" צעקתי
"זואי!!" כולם הסתובבו
"תודה לאל!!" אמרתי בחיוך
אווץ' אפילו זה כאב
"את בסדר??" שאלו נורה וג'יין
ומחצו אותי בחיבוק, "לנשום…" אמרתי, נחנקת
"תנו לה מרחב" אמר ליאם "עדיין כואב לך משהו?" הוא שאל
"לא הכל בסדר" שיקרתי
"אני לא מאמין לך!" אמר הארי "פעם קודמת התעלפת אחרי שאמרת שהכל בסדר!" הוא כמעט התחיל לבכות שוב
"תן לה מים!" צעק הארי על נייל
"תרגיע!" צעקתי על הארי
"לא רוצה" אמר בעצב
"את יודעת כמה זמן לא היית בהכרה?" שאל זאין
"אין לי מושג" אמרתי
"כמעט יומיים!!" אמר נייל "איך הצלחת לא לאכול יומיים?" שאל בהתפעלות
"נייל אולי תפסיק לחשוב על אוכל?" שאל לואי
שתיתי את המים "את רעבה?" שאלה נורה בדאגה
"אממ כן" אמרתי והחזקתי את בטני
"קחי" אמרה ג'יין ונתנה לי פרוסת לחם עם סוג של גבינה
"תודה" חייכתי ולקחתי ממנה את הלחם
"תאכלי כבר!!" אמר הארי
"טוב היסטרי!!" אמרתי ונגסתי בלחם
"אני היסטרי?? את התעלפת!!" הוא אמר "וזה היה באשמתי!!" הוסיף
"זה לא!!" ניסיתי להרגיע את הארי
"אההה כן מוזר שהתעלפת בדיוק אחרי שזרקתי עלייך את הנעל!!" צעק והתיישב
התיישבתי לידו "אבל עכשיו אני בסדר" אמרתי וחייכתי
"וחסר לך שאתה זורק עליי נעל שוב" אמרתי והוא צחק
"מבטיח" אמר בגיחוך
"אפשר לשאול מה עשיתם בזמן שהתעלפתי?"שאלתי בסקרנות
"בעיקר ניסינו להעיר אותך" אמר ליאם
"כן" כולם הסכימו
"ו….?" שאלתי
"זה לא עבד כמו ששמת לב" אמר נייל
"אז החלטנו שעם תוך יומיים את לא מתעוררת אנחנו מנסים לפרוץ את הדלת" אמר זאין
"וחשבתם שתצליחו?" שאלתי
"טוב מזל שהתעוררת" אמר ג'יין בחיוך
"הכל בסדר שם?" נשמע קולו של סיימון מעבר לדלת