תאומות או לא להיות… – פרק 1

"שלוש ארבע ו.." מלמלה לעצמה מיי והתחילה לדווש באופניה הרעועות, היא עלתה על רמפת העץ שהכינה בשנייה עפה באויר הצלול.
היא נחתה בשלולית בוץ גדולה, מתיזה בוץ לכל עבר.
היא צחקקה וקמה משלולית הבוץ, מנקה את שיירי הבוץ מגופה.
"זה היה אדיר" היא צחקקה והוציאה את האופניים הירוקות, שכבר לא נראו כל כך ירוקות, משלולית הבוץ.
"חייבים לנסות רמפה יותר גדולה…" היא מלמלה לעצמה והתחילה ללכת לעבר הבית

"אוקיי אתם שמים טיפה מהמייקאפ הזה…וזהו גמרתי את הסרטון לבסיס איפור" אמרה ניקי למצלמת המחשב שלה וכיבתה אותה.
תוך כמה דקות העלתה את הסרטון לרשת, כמובן שהתגובות עלו ועלו ועלו כל דקה…
היא נאנחה אנחה קלה והתיישבה בשולחן הלקים, היא שלפה כמה לקים מתיקה הענק שמלא כולו בלקים בצבעים שונים והתחילה לעשות לעצמה לק מושקע ויפיפה.
"אני בבית!" צעקה סופיה, אמם של ניקי ומיי מלמטה.
"איפה מיי?" שאלה סופיה תוך כדי שהיא עולה במדרגות לכיוון החדר של ניקי.
"עוד אחד מתעלולי האופניים שלה…" ייבשה ניקי את הלק שלה.
"אני כאן!" מיי צעקה מלמטה.
סופיה ירדה במהירות למטה, ניקי משתרכת אחריה.
"בואו בנות.." קראה להן סופיה
"אני רוצה לספר לכן משהו…" היא מלמלה
"אנחנו עוברות לעיר הגדולה" היא אמרה
"לכמה זמן?" שאלה מיי
"לתמיד.." ענתה סופיה