שרה ורוקדת מרגישה אחרת פרק 4:

היי הנה הפרק בסיפור הזה ועכשיו אני כותבת פרק בסיפור השני לוב יו
———————————–
"כן ואני יכולה להמשיך לפגוש אותו"עצרתי מתרגשת פתאום שמעתי צרחות יצאתי לבחוץ וראיתי את לואי טומלינסון? וואט דה פאק
"לואי מה אתה עושה פה"שאלתי בקרירות
"אממ א..אני ראיתי מה שארון עשה לך אז אממ אני אממ התקשרתי למשטרה"הוא אמר בגמגום
"טוב שנזכרת למה עזבת את הבית ספר תגיד לי!"שאלתי בעצבנות
"אפשר לדבר על זה שנלך אליי?"הוא שאל ונכנסנו לתוך החדר שלי סימנתי לכולפ לצאט והם בלי מילים מיותרות יצאו החוצה וסגרתי את הדלת
"חח ישובב עדיין לא שכחתי כמה כיף היה פה ליפני שעזבת אותי פה בתקופה הכי קשה שלי"את ההמילים האחרונות אמרתי בשקט אבל כנראה הוא שמע
"מה?! מתיי?! אלכס למה לא סיפרת לי?"הוא אמר מעט בצעקה
"ששש הם לא יודעים אל תצעק!"אמרתי בשקט ובעצבים בזמן ששמתי לו את היד על השפתיים שיסתום
"אלכסיס תביאי לי את היד שלך!"הוא אמר בתוקפנות
"ל..לא למה?"אמרתי מפחדת שיראה את החתכים כן חתכתי אבל ליפני חודשיים הפסקתי
"אלכסיס תביאי את היד!"אמר שוב בצעקה
"ק..קח"גמגמתי והושתתי לו את היד כי אני יודעת ששום דבר לא יעזור לי זה לואי הוא יותר חזק מימני
"מ..מה זה אלכסיס מתיי רצית לספר לי"הוא אמר בפחד
"אף פעם"הגבהתי את קולי
"למה?!"שאל בצעקה הסתכלתי לו בעניים וראיתי שהם משנות צבע לצבע דבש זה הצבע של הדאגה מהר השפלתי את ראשי זלגה דמעה מעניי
"היי בייב סתכלי עליי"הוא אמר ברכות הרמתי את ראשי והוא ניגב את הדמעה וישר חיבק אותי כמה התגעגעתי ללולו שלי לריח שלו
"תודה לולו התגעגעתי אלייך"אמרתי והופיע חיוך על שפתיי
"אין על מה בייב אה שכחתי אני והלהקה שלי עוברים לבית הספר שלך"הוא אמר בחיוך מרוגש
"להקה?"שאלתי והרמתי גבה
"אה ח כן את זוכרת שהלכתי לאקס פקטור?"הוא שאל
"כ..כן ביום שבו שכחת אותי והתחילה הבריונות"אמרתי והשפלתי את ראשי
"בייב את יודעת טוב מאוד שלא שכחתי אותך!" הוא אמר בצעקה ואז הוסיף"סליחה בייב לא התכוונתי להתפרץ עלייך"הוא אמר
"לולו זה בסדר אני מצטערת אבל איזה להקה?"שאלתי בבישנות
"וואן דיירקשן"הוא אמר באושר
"חח אתם חבורת השחצנים לא?"שאלתי בהתגרות
"אאוץ' סבבה בייב לא מדבר איתך גזרזרה שלי!"הוא אמר כמו תינוק שילב ידיים והלך לפינה בחדר כאילו נעלב
"לולו לא אל תיעלב אתם להקה הכי טובה"אמרתי בחיוך
"ו…?" הוא שאל
"ו…וחתיכים"
"מי חתיך שם??"שאל בהתרגשות
"האזה"אמרתי בחיוך מתגרה
"לא נכון! בטוחה!"אמר\צעק
"צודק זאין הכי חתיך"אמרתי והוצאתי לו לשון
"אנלא מדבר איתך!"אמר בקול תינוקי
"נכון! איך שכחתי ניילר הכי חתיך!"אמרתי וצחקתי
"ומה איתי?!"הוא שאל
"אתה ברווזון מכוער"
"לא נכון אני שמעסקסי"השוויץ
"חחח לא אתה חתיך ושמעסקסי"אמרתי בחיוך
"יאיי איך ידעת?"שאל בחיוך מפגר
"ניחשתי"אמרתי והיה תקתוק