שקרים (1D) פרק 4+ הודעה על סיפור חדש

לפני הפרק.. סליחה שלקח לי לעלות אותו הרבה זמן, אבל הוא יצא די ארוך אז אני רואה את זה כפיצוי ;)
ותקראו את הרציתי להוסיף :P

פרק 4:
צלצול מעצבן העיר אותי אותי משנתי. הייתי צריכה למצמץ כמה פעמים עד שהצלחתי לקרוא את השם שהופיע על המסך ״האזה הסקסי (;״ מתי הוא לקח לי את הפלאפון? 
״הלו?״ עניתי בקול ישנוני. 
״בוקר טוב!״ הוא צעק באנרגטיות. 
״מה את רוצה הארי? השעה עכשיו 8 ואני לא עובדת היום..״ נאנחתי.
״בקשר לזה… יש מצב שאת כן באה היום?״ שאל.
״למה?״ 
״אממ.. אכלנו ארוחת בוקר, ו.. היא הפכה למלחמת אוכל..״ אמר בקול תמים. 
״בסדר,״ נאנחתי. ״אני הבוא עוד שעה״ מלמלתי וקמתי מהמיטה.
״תודה! ביי״ הוא ניתק. 

נקודת המבט של הארי:
״ויולט באה״ הודעתי לבנים לאחר שניתקתי.
ליאם נאנח. ״אני מרחם עליה, היא צריכה לנקות אחרי מלחמת האוכל שלכם״ 
״היא לא מסכנה, נייל מסכן״ זאיין ליטף את ראשו של נייל שהתלונן על כך שהוא רעב וגמרנו את כל האוכל במלחמת אוכל שלנו.
״אני לא מאמין שעשיתם מלחמת אוכל!״ אמר נייל.
״אני ניסיתי להפסיק אותם!״ לואי אמר.
״כן לואי, זה מאוד חכם לנסות להפסיק מלחמת אוכל בזריקת אוכל..״ ליאם גיחך.
״נכון?!״ 
שמתי את ידי על כתפו של לואי.  ״אתה פשוט גאון לו!״ גיחכתי.
״אתה באמת חושב שאני גאון הארי?״ הוא שם את ידו על ליבו והעמיד פנים שהוא נרגש. 
״ברור לואי״ חייכתי אליו.
״אני לא מאמין שהארי סטיילס חושב שאני גאון!״ הוא מחא דמעה דמיונית מעניו. ״שמעת נייל?! הארי חושב שאני גאון!״ הוא הוציא לנייל לשון. נייל רק צחק. 
פעמון הדלת צלצל, קוטע את שיחתנו. ״אני אפתח.״ אמרתי ונגשתי לדלת. פתחתי אותה ומולי עמדה ויולט, שיערה היה פרוע יותר מכרגיל וענייה הכחולות היו כהות יותר משזכרתי. ״בוקר טוב!״ חייכתי.
״בוקר..״ נאנחה. היא נכנסה לבית והלכנו למטבח. ״ואו,״ מבטה הישנוני הפך למבט נדהם. ״ממש עשיתם פה מלחמת אוכל!״ המשיכה. 
״כן..״ גיחכתי. הבנים נכנסו למטבח גם. 
״טוב, אני לא אמורה לעבוד היום אז אתם תעזרו לי לנקות״ חייכה.
לואי היה הראשון שדיבר, ״מה? אוי חבל, יש לי סידורים. דווקא ממש רציתי לנקות פה..״ הוא יצא מהמטבח לאט תוך כדי דיבור.
״אני חייב ללכת, יש לי פגישה״ גם ליאם יצא.
״אני הולך לננדוס אני רעב!״ נייל משש את בטנו.
״ואני צריך להסיע אותו!״ זאיין הסביר ושניהם יצאו.
נשארנו רק אני וויולט. היא הסתכלה עלי עם עניים גדולות וחיוך מתחנן. ״מה לואי?! אתה צריך עזרה עם הסידורים?!״ צעקתי כאלו לואי ביקש ממני עזרה. ״לא, זה בסדר!״ לואי צעק חזרה. לעזאזל!
 ״בבקשה הארי״ היא חייכה חיוך שהיה קשה להתנגד אליו.
 ״בסדר״ נאנחתי. ״יש!״ היא חייכה, יש לה חיוך יפה, מהאלה שגורמים לך לחייך בלי שום סיבה. 

בזמן שניקינו את הסלון התחלתי לשאול אותה שאלות. ״אז את בת עשרים?״ היא הנהנה. ״רציני?! את נראת בת 18!״ התפלאתי.
״אתה לא הראשון שאומר לי את זה״ היא צחקה.
 ״אז… למה את עובדת כמנקה?״ שאלתי.
״למה לא?״ משכה הכתפייה בזמן שהמשיכה לנקות.
 ״בדרך כלל בגיל הזה לומדים או מגשימים חלום או משהו כזה..״ עניתי מביט בה נאבקת עם כתם על השטיח.
 ״אני צריכה את הכסף״ ענתה בפשטות.
 הנהנתי כמבין. ״ומה עם העתיד?״ שאלתי.
 ״מה איתו?״ שאלה, לא מבינה.
 ״את לא רוצה לעבוד במשהו אחר בעתיד?״
היא שתקה לכמה שניות. ״יש כל מני דברים שהייתי רוצה לעשות״ ענתה, ״אבל זה לא יקרה״ הוסיפה מהר.
״למה לא?״ היא הרימה את מבטה אלי ומיד הפניתי את ראשי חזרה לשולחן והמשכתי לנקות אותו. ״כי,״ החלה לומר. ״לא יודעת״ נאנחה לבסוף.
 החלטתי לעזוב את הנושא. ״אז, יש לך חבר?״ פלטתי. היא הרימה את גבותייה בהפתעה, הייתי מופתע כמוה מהשאלה שיצאה מפי.
״מאיפה זה בא?״ גיחכה. משכתי בכתפיי ״לא יודע״ מלמלתי. ״לא..״ היא הסמיקה מעט.

ניקינו במשך כשעה וחצי. ״אני עייף!״ הודעתי ונחטתי על הספה.
 ויולט צחקה את צחוקה המתוק. ״עצלן!״ היא זרקה עלי כרית. 
״אוי לא עשית את זה״ צמצמתי את עני לכיוונה. 
״ומה אם כן?״ שילבה את ידיה.
״אז את תצטערי על זה״ קפצתי ממקומי והתחלתי לרוץ אחרייה בדירה. לבסוף תפסתי אותה. היינו בחצר, ליד הבריכה הגדולה. ידי היו על מותנייה כך שלא יכלה לברוח. התקרבתי אלייה מעט עד שהיינו במרחק ס״מ בודדים, בחנתי את תווי פנייה- עניים כחולות נוצצות, אף סולד, לחיים אדמדמות ושפתיים עבות. 
״מה תעשה לי?״ היא צחקה.
״מממ..״ חשבתי לרגע ולאחר מכן העלתי על פני חיוך תחמני ושובב. הצמדתי אותה אלי ״אולי,״ הארכתי את המילה. ״אני אנשק אותך״ 
גבותיה עלו בהפתעה. ״אולי, לא?״ היא חיכתה את טון הדיבור שלי. 
גיחכתי מעט וקירבתי את ראשי אל ראשה לאט ואז, דחפתי אותה לתוך המים.