שני חצאים שלי- רק 15 חלק ראשון

הגענו לשדה התעופה , נרגשים, הלכנו למקום שבו מביאים את הדרקונים לבדיקה, עם כל הכבוד ! מה לא מאמינים לנו ? לא אשמתנו שאנשים משקרים להם…. סתם חח אני צוחקת, בכל מקרה-
הלכנו לחנויות, קניתי נאצ'וס והארי אכל טאקו , הבנתי מהבנים שהוא אוכל את זה הרבה .. ' למה אתה כל כך הרבה אוכל טאקו ? ' שאלתי אותו , ' כי זה המאכל האהוב עליי ' הוא אמר במבטא מתווק…
נתתי לו נשיקה בלחי ומיהרתי לשולחן של הבנים, דניאל ישבה ליד ליאם, אני התיישבתי ליד מקום ריק- שמור להארי, דותן ישבה ליד נייל ואלינור ישבה ליד לואי . הארי הגיע והראיתי לו את המקום השמור והוא רק נתן לי נשיקה בלחי והתיישב.
נתתי לו נשיקה שדחפה אותו על זאין וכל הרוטב של הספגטי שהוא הזמין עף לו על כל הפרצוף –
' האריייייי ! ' זאין צעק לו בפרצוף מלא ברוטב
' מה את רוצה ? ' הארי צעק לו חזרה וכל האנשים הסתכלו עלינו
' טוב טוב להרגיע את המצב רוח ' אמא הרידה
ואני רק אמרתי להארי ' תודה שלא האשמת אותי '
והוא ענה ' זה הרי מובן מאליו , אני ג'נטלמן '
הזמן עבר מהר מאוד , אכלו איזה שעתיים ואז עוד שעה לעמוד
בתור ( משעמם) והגיע הזמן (בשעה טובה ) לעלות לטיסה ..
קראו לנו להגיע למטוס, כולם כבר עלו, כולם כבר מחכים לנו בקוצר רוח, להגיע ללונדון, ואנחנו מתעכבים, ובגלל מי? נו זה ברור –
מיסטר זאין ! עומד מול המראה, שלפני שעה כבר הוריד את הספגטי
מהראש…