שלגיה וחמישת הצידים (1D) פרק -5- האמת על שלגיה XD

פרק -5-
"שלום אפשר לעזור לכם" שאלה מיס סטיוארט.
"כן, אני מחפש את שלגיה" שמענו את קולו של הנסיך צ'רלס.
"או מי גאד" אמרה שלגיה שהרימה את ראשה.
"כן" שאלה וקמה ממקומה.
"שלגיה" אמר והלך עליה מהר וחיבק אותה
"מה הולך פה" שאלתי ומיס סטיוארט הסתכלה עלי במבט של תסתום.
"שלגיה, אוי מתוקה. אני חיפשתי אותך בכל מקום" אמר הנסיך הזה.
"שלגיה, אני יודע מי ההורים שלך" אמר היא התחילה לרעוד.
"בואי לבחוץ" אמר לה והיא הלכה אחריו אומרת לי עם שפתייה שהיא תחזור היא תספר הכל.
נ.מ. שלגיה-
"הנסיך צ'רלס, מי הם הורי" שאלתי אחרי הסצנה שעשה שם.
"זוכרת את סיפוריה של לידי בנאם" שאלתי אותי מחזיק בידי.
"כן" אמרתי לא מבינה איך זה קשור.
"שלגיה מהסיפור זאת את" אמר ואני לא האמנתי.
"לא, אני לא בת מלוכה" אמרתי הולכת אחורה נישענת על הקיר.
"אימך דיאנה ניכנסה להריון שנתיים וחצי לפני שהתגרשנו" אמר .
"אני אני הבת של דיאנה" שאלתי מחבקת את עצמי.
"וגם שלי" אמר ואני פתאום ראיתי את הדמיון בינינו. לנסיך צ'ארלס היה שיער שחור.
ולי יש.
"יש לך את העיניים שלה" אמר מלטף את הלחי שלי.
"אבא" שאלתי לוחשת. קפצתי עליו בחיבוק.
"בת יקרה שלי, בת אבודה יקרה שלי" אמר ודמעות ירדו מעיניי.
"בואי אני יקח אותך ליום כיף, כדי להכיר אחד את השני" אמר ואני הנהנתי.
"אבא, אתה ניראה כמו סבא" אמרתי מצחקקת .
"ואת צעירה כל כך" אמר ואני צחקתי יחד איתו.
"אוי שיט" אמרתי והסתובבתי.
"אני שניה חוזרת" אמרתי ורצתי חזרה לכיתה.
"אמ מיס סטיוארט אפשר שניה את זאין" שאלתי והיא הנהנה.
זאין יצא החוצה.
"אתה לא תאמין" אמרתי מושכת אותו לכיוונו של הנסיך- אבא שלי.
"זאין תכיר את אבא שלי" אמרתי והוא היה ניראה מופתע.
"אז זה אבא שלך" שאל והסתכל עלי מופתע.
"כן!!!" צעקתי וחיבקתי אותו.
"אבא זה חבר שלי זאין הוא ב…" אמרתי אבל הוא עצר אותי.
"וואן דיירקשן" אמר ולחץ את ידו של זאין.
"אני מעריץ, לא כזה גדול" אמר אבא ואני הסמקתי מובכת מזה.
"נעים להכיר אדוני" אמר זאין מצחקק.
"טוב אני ושלגיה יוצאים ליום כיף כדי להתעדכן" אמר אבא ואני הנהנתי נותנת נשיקה קצרה על השפתיים של זאין והולכת עם אבא.
"יהיה לי קשה לקרוא לך אבא" אמרתי והוא חייך.
"למה" שאל וניכנסנו ללימוזינה.
"כי אני אפעם לא אמרתי אבא" אמרתי והוא הסתכל עלי במבט מצטער.
"אני מצטער כל כך" אמר ונישק את ראשי.
"לאן נוסעים" שאלתי מקפצצת מתרגשת לא יכולה לנשום.
"הבייתה לראות את סבתא" אמר ואני פערתי את פי.
"אני אפעם לא התרגל לזה שסבתא שלי היא מלכת אנגליה" אמרתי נישענת אחורה.
"את עוד תתרגלי כי את יורשת, הארי ווויליאם לא יכולים להיות רק את" אמר ואני נחנקתי מהאוויר.
"מה" שאלתי כמעט בצרחה.
"אני הולכת ליהיות מלכה" שאלתי עוד יותר חזק.
"כן" אמר ואני התחלתי לשקוע במחשבות .
הסתכלתי מהחלון רואה את כל לונדון. ממגדל השעון הגדול עד הטמזה.
הרגשתי ניעור, פתחתי את עיני שמה לב שנירדמתי.
"מה איפה אני" שאלתי מתמתחת.
"בבית" אמר הנסיך..- אבא.
יצאתי מהלימו רואה מולי ארמון ענקי
הנסיך…- אבא הוביל אותי לכניסה
או מי פאקינג גאד , זה כזה ענק.
"זה יותר גדול מהבית של זאין" אמרתי מסתובבת במקום.
"בואי סבתא מחכה" אמר הנסיך..- אבא, אוח אני אפעם לא יתרגל לזה.
הלכתי אחריו אל חדר גדול.
נכנסנו פנימה, ואני ראיתי אישה זקנה יושבת בכיסה מלכותי .
"אימא מצאתי את שלגיה" אמר אבא.
"הו אלוהים אדירים שלגיה קטנה שלי" קולה הזקן של המלכה אליזבת' אמר.
"היי סבתא" אמרתי בזמן שהיא חיבקה אותי……