שלגיה וחמישת הצידים (1D) פרק -2-

פרק -2-
"טנקיו" הן שתיהן אמרו ביחד.
"אוקי מה אמרתן עלי ועל ליאם" שאלתי לוקחת שלוק מהקולה שלי.
"שהוא כל כך מאוהב בך" סטיבי ריי אמרה ואני ירקתי את הקולה החוצה גורמת לכל הקפיטריה להסתכל עלי.
"סליחה אני כבר חוזרת" אמרתי רצה משם לכיוון החצר.
ניתקעתי במישו ועפתי אחורה.
"אוי סליחה פרינסס" שמעתי את הארי.
"זה בסדר האר" אמרתי קמה, עקבים מתופשים אני לא מצליחה להשאר יציבה.
"האר, האמ אהבתי את זה" אמר קורץ לי.
"אויש דפוק" אמרתי נותנת לו מרפק.
"אבל אני הדפוק שלך" שאל ואני הנהנתי. הוא דווקא חמוד אבל באמת שהוא לא הטעם שלי.
"כן אבל בתור ידיד, אתה באמת לא הטעם שלי" אמרתי והוא הנהן.
"כן אני מבין, וגם זה בסדר אני ניראלי באתי לבחורה הלא נכונה, כי אני די אמ" הוא התחיל לגמגם ואני חייכתי.
"ארין נכון" שאלתי והוא הינהן מגרד בעצבנות את ראשו מאחור.
"איך ידעת" שאל מופתע קצת.
"יש לי כישרון" אמרתי קורצת .
"אני בטוח" אמר ונתן לי חיבוק קטן.
"אוקי מה השיעור הבא שלך" שאל ואני הוצאת את הפתק מהכיס.
"אמ בוא ניראה אומנות" אמרתי והוא הוציא גם את הדף.
"גם אני, רוצה ללכת ביחד" שאל ואני הנהנתי. התחלנו לחפש את זה .
מצאנו את זה חמש דקות אחרי הצלצול אבל לא היה זכר למורה, ניכנסנו לכיתה רואים את ארין ואת שוני מדברות שליד ארין יש קן ציור פנוי.
דחפתי את הארי לשם, הוא חייך בתודה אלי ועמד שם ליד ארין שהסתכלה עליו וחייכה חיוך מליון דולר.
אני אומרת לכם אני הולכת לאהוב את הילדה הזאת.
ראיתי שיש קן ציור ממש מאחוריהם אז רצתי לשם כדיל לשמוע מה הם אומרים.
"היי" שמעתי קול מוכר.
"הו היי ליאם" הסתכלתי עליו וחייכתי.
"וואוו כבר על היום הראשון את משדכת פה" אמר ואני הסמקתי.
"לא קשה לי להתחבר לחברה לחברה קשה להתחבר אלי" אמרתי והתחלנו לצחוק.
"זה המשפט הכי מוזר שאמרתי בחיים שלי" אמרתי לו והוא רק חייך.
"אוקי מה אנחנו אמורים לצייר" שאלתי את ליאם כי הוא היחיד שהיה לידי.
"היא אמרה מה שעולה לנו לראש כי זה יום ראשון" אמר ואני הנהנתי נותנת ליד שלי לעשות מה
שהיא רוצה עם קן הציור.
"ואו את יודעת לצייר ממש טוב" אמר ואני רק הסמקתי טיפה.
"מה ציירת" שאל הארי ובא לידי ביני לבין ליאם.
"שיח ורדים ויש שם רק ורד אחד, וילדה קטנה שרוצה לקטוף אותו" אמרתי . אני לא יודעת מאיפה זה באלי
זה פשוט היה לי בראש.
~הפסקה שניה~
"אמ שלגיה אני יכול לדבר איתך רגע" שאל ליאם שסידרתי את הקן ציור שלי.
"בטח" אמרתי והוא חייך חיוך מתוק.
"בואי" אמר לוקח אותי למקום מבודד.
"אמ אני יודע שרק ניפגשנו וכל זה אבל אני די מחבב אותך" אמר ואני הסמקתי.
"אמ אני גם חושבת ככה ניראלי" חיכתי והוא היה עם מבט מבולבל.
"מה זאת אומרת ניראלך" שאל. עינייו החומות ננעצו בשלי מחממות אותי.
"אני אפעם לא יצאתי עם מישו, אפעם לא היה לי חבר" אמרתי מסמיקה מורידה את הראש.
"ואו" אמר ואני הסתובבתי ללכת. ידעתי שזה יקרה, הם יחשבו שאני מוזרה כי אפעם לא היה לי חבר.
"אל תלכי" הוא לחש תופס בידי. ליאם סובב אותי עליו ונישק אותי.
"שלגיה" פתאום שמעתי את קולו. ניערתי את ראשי והבנתי שדימינתי את זה -.-
"אמ מה" שאלתי מסתכלת עליו מסמיקה עוד קצת.
"שאלתי עם את יודעת עם סטיבי ריי חושבת שאני חמוד" שאל ואני קצת התעצבתי.
"אמ לא אבל אני יכולה לברר לך" אמרתי והוא הנהן נתן לי נשיקה על הלחי והלך .
החזקתי את הלחי שלי, אימא. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
עיניים חומות יפות כל כך, שרירים שאי אפשר לתאר. אבל זה רק בונוס.
ליאם, ממש חמוד. הוא שאל אותי . הוא אשכרה סומך עלי . רק הכרנו היום אבל הוא סומך עלי.
"שלגיה" שמעתי את קולו של אחד הבנים מהלהקה הזאת .
"הממ מה" שאלתי והסתובבתי, ראיתי מולי את אחד מהם, שיער שחום מורם טיפה,
שרירים ניראו מבעד לחולצתו הירוקה. נעלי נייק גבוהות בצבע לבן .
"אמ היי אני זאין" אמר ואני חייכתי עליו.
"אמ היי" הסמקתי טיפה. ואו הוא ממש חתיך וחמוד וגאד מה? אני מתאהבת בו?
"הארי אמר לי להגיד לך שהוא לא יכול לבוא לעזור לך עם השיעורים כי הוא יוצא עם ארין" אמר זאין.
"אה אוי" אמרתי נישענת על הקיר.
"מה קרה" שאל נישען לידי על הקיר.
"אני ממש לא טובה בכל דבר שקשור לבצפר" אמרתי והוא צחקק .
"אה אוי אמ מה השיעור הבא שלך" שאל ואני הוצאתי את המערכת שעות מהכיס .
"אמ אנגלית" אמרתי (אנגלית שלהם זה כמו שיעור עברית שלנו-הערת הכותבת-)
"וזה עם אדון האני, ומיס סטיוארט אמרה שהוא יתן שיעורים" אמרתי ממש מבואסת.
"אני יכול לעזור לך, שני השיעורים שאני הכי טוב בהם זה אומנות ואנגלית" אמר וחייכתי חיוך גדול.
"ואו תודה, אז תחכה לי ליד השער נלך עלי הביתה" אמרתי והוא חייך.
פתאום שמענו את הצלצול. התחלנו לרוץ לכיוון הכיתה צוחקים.
נכנסנו לכיתה ואיחרנו.
"תלמידים חדשים, תמיד כיף ביום הראשון לאחר" אמר אדון האני.
"אמ סליחה על האיחור לא ראינו מה השעה" אמרתי מחייכת ומסמיקה.
"בגלל שאתם חדשים וזה יום ראשון אני לא ארשום אבל ממחר עם אתם מאחרים אני ירשום לכם איחור" אמר ואנחנו הנהנו .
"שבו שניכם בסוף" אמר והלכנו לשולחן האחרון בסוף.
"שלגיה" לחש לי זאין הסתכלתי עליו וחייכתי.
"מה" לחשתי לו בחזרה.
"מה אוכלים אצלך" שאל ואני צחקקתי בשקט.
"מה באלך" שאלתי מסתכלת מידי פעם למורה.
"אמ פיצה" שאל ואני צחקקתי. והנהנתי עליו.
~אחרי שעתיים ארוכות~
"אוקי היום הראשון לא היה הכי גרוע" אמרתי שאני וזאין הלכנו
"כן, הכרתי אותך" אמר ואני הסמקתי מורידה את הראש.
"תודה, גם לי היה נחמד להכיר אותך" אמרתי, זאין לקח את ידי וחייך.
הגענו אל הדירה שלי, פתחתי את הדלת נותנת לו להיכנס.
"את גרה לבד" שאל ואני הנהנתי.
"הורי מתו שהייתי בת שלוש, הייתי עד עכשיו בבית יתומים" אמרתי והוא הסתכל עלי מופתע.
"ואו אני מצטער" אמר ואני הנהנתי.
"אז נזמין פיצה" שאלתי מנסה לעבור נושא.
"בטח" אמר וחייך עלי….