רק ידידים פרק- 9

*חזרתי לכתוב את הסיפור, אף על פי שאין ממש קוראים ושכולם קוראים רק את דארק מה שמאכזב אותי והחלטתי לשנות: לא נכנסת לחד אף אחת והסיפור יהפוך להיות מנקודות המבט של אמה וג'סטין כי התחלתי לא לאהוב איך שהסיפור נכתב מקווה שתאהבו.. :)*
נקודת המבט של אמה:
"את חייבת להתארגן" אמר לי פתאום ג'סטין.
"הו, נכון. אתה צודק… אתה.."
"כן, אני יחכה לך. אל תדאגי, אני לא יציץ.." אמר ג'סטין בשובבות והרגשתי את לחיי בוערות.
"מה שתגיד" אמרתי וניגשתי את חדר האמבטיה.
הוצאתי את הבגדים האהובים עליי, ג'קט הבייסבול השחור שאני לובשת תמיד ומתחתיו חולה לבנה ארוכה דקה, ג'ינס שחור פשוט, כובע גרב אפור ומגפיי דוקטור מרטינז שחורות.
נכנסתי אל האמבטיה ושקעתי כהרגלי במחשבות, חשבת על סבתא וסבא, על דוד סקוטר, על העבודה חדשה והמדהימה שלי, על המשפחה החדשה ולפתע געגועים הציפו אותי. נזכרתי באבא ואמא ואיך הם היו בטח גאים בי ורק בגלל זה אני צריכה להיות מושלמת בתפקיד בו אני מכהנת.
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי גיליתי שאצבעותיי עדיין היו אפורות מעט מן העיפרון שאיתו כתבתי ושתפתי את ידיי ופניי, פתאום העדשה שבעיני נפלה אל הכיור.
"לעזאזל" קיללתי בקול.
"הכל בסדר" ? ג'סטין נכנס לחדר בדאגה.
"כן.. זה רק" הפסקתי את משפטי באמצע.
"מה.. ? מה קרה" ?
"העדשה שלי נפלה לתוך הכיור ועכשיו אני לא רואה כלום" אמרתי בשקט מתביישת בפגם הראייה שלי.
"לא ידעתי שאת מרכיבה עדשות" וזה הרגע שהוא יצחק עליי "אני חושב שזה בסדר שאת צריכה אותם"…הוא אמר והרכנתי את ראשי.
"אני מצטערת ג'סטין, אבל אני לא יוצאת החוצה עם המשקפי הראייה החלופיים החנונים שלי" אמרתי ושלבתי את זרועותיי בכעס.
"אבל עוד לא ראיתי אותם עוד" אמר ג'סטין בפרצוף נעלב מזוייף "נו בחייך, זה לא עד כדי כך נורא" הוא אמר.
בהיתי בתיק החום שלי שבו נמצאות המשקפיים המכוערות שגיליתי בגיל 9 שאני צריכה להרכיב, נאלצתי לחכות 3 שנים עד שהייתי יכולה להרכיב עדשות וכל אותו זמן סבלתי את המשקפיים החנונים האלה.
"אם" ? הוא שאל והבין שאני בוהה בתיק בו המשקפיים נמצאות.
ג'סטין רץ אל עבר התיק במהירות ולא הצלחתי להשיג אותו. הוא משש את הכיסים שהיו מחוץ לתיק לפני שניגש את תכולתו הפנימית ומצא את הקופסה בה הן נמצאות.
"אלו ?! אלו כל כך גרועות ?" הוא אמר מחזיק במשקפיים בחיוך ניצחון.
"תן לי אותם" אמרתי וחטפתי את המשקפיים מידו.
"הן באמת לא גרועות" הוא אמר לפתע.
"אני יודעת, אני יודעת אני לא צריכה להתבייש במשקפיים שלי, בלה בלה בלה שמעתי את זה בעבר… בוא נצא" אמרתי ודחפתי את ג'סטין אל עבר הדלת.