רק דבר אחד 11 חלק ב' :)

מנקודת מבטה של אור, שבוע אחרי ההפלה…
בשבוע האחרון, היה לי מחזור ממש חזק, וכאבים שלא מרפים בבטן התחתונה..
הכמויות של הדם שנזלו ממהי היו בלתי נסבלות..
הארי היה לצידי לאורך כל הדרך, כולם בעצם היו שם..
חזרנו לשיגרה, אחרי מספר בלאגנים עם העיתונים, הבנים הוציאו את האלבום החדש.
האמת, אני שמחה שהפלתי, אני לא הייתי מסוגלת לסבול את העובדה שהתינוק היה של האקס שלי..
ובמיוחד בגלל שרון היה מרביץ לי..
עדיין יש לי את הצלקת על הגב, צלקת גדולה כמעט כמו כוויה, סגולה ורדרדה, מהחגורות שלו..
בכל יום באותו מקום..
כאבים בלתי נסבלים, עצב, השפלה…
אבל החיים שלי השתנו שפגשתי את שחף..
היא הצילה אותי, הביאה אותי מישראל לבריטניה, גרמה לי. להבין שהחיים יפים…
אני חושבת שאם לא הייתי פוגשת אותה באותו יום שברחתי ממנו, לא הייתי בחיים עכשיו..
והארי, גם הוא שינה לי את החיים לגמריי…
בזכותו אני מאמינה שלא כל הגברים שקרנים, נצלנים, גנבים, אנסים ומכים…
הם גם יכולים להיות רגישים וחמים, חולאהוב..

מנקודת מבטה של ענבר, יום לאחר מכן..

התעוררתי חבוקה חצי ערומה בזרועותיו של ליאם..
צה קרה בלילה??
ניסיתי להתרומם אך הכאב ראש השתלט עליי והפיל אותי בחזרה לחיקו של ליאם, שהתעורר לאט מן הניסיונות שלי..
"בוקר טובייפיה שלי.." הוא אמר ונשק לי על מצחי..
נזכרתי במעורעות הלילה הקןדם..
באהבה המתוקה שעשינו..
שיכורים אך משום מה מודעים לעצמנו…
הסתכלתי עליו במבט שאומר הכל, אני אוהבת אותך, אתה מדהים, ואתה שלי…