ריקוד חיי – פרק 21 :

׳עכשיו זה תורי להשאיר אותך ככה ׳ הוא אמר והתרחק ממני בבת אחת ,
הזבל הזה ,
׳אחרי מאה פעמים שהשארתי אותך ככה ׳ אמרתי לו בטון עוקצני מלא ארס עם חיוך מזויף ,
׳כן הייתי מטומטם ׳ הוא אמר והלך לכיוון הדלת עם גבו אליי ,
׳בהחלט ׳ אמרתי משלבת ידיים ,
׳הפעם הזאת הוכיחה לי שאת לא שווה את זה אפילו , וזאת הייתה הפעם האחרונה שנהיה במצב כזה , אני מעדיף לנשק כלב מאשר אותך, זהו אני ויתרתי , הוכחת לי שאפילו לא שווה להילחם עלייך ,מהיום את לא יותר ממישהי שעובדת בשבילי ככה שלא תעזי לפנות אליי עם משהו שלא קשור למופע ׳ הוא אמר ונותרתי משותקת ללא מילים ,
׳אה ולדעתי ? זאת תהיה הפעם האחרונה שמישהו בכלל יסתכל עלייך אני לא מבין מה אני מצאתי בך ׳ הוא אמר די בעצבים ויצא מהשירותים טורק את הדלת אחריו ,
רצתי לדלת ונעלתי אותה .
רציתי לצרוח .
רציתי להיעלם מהעולם באותו דקה .
רציתי למות .
התיישבתי על רצפת השירותים גבי צמוד אל הקיר ואני מחבקת את ברכיי ובוכה ,
בוכה ובוכה ,
המילים שלו היו הקשות ביותר שגבר יכול להגיד לאישה ,
ידעתי שאסור לי לתת לרגשות אליו אפילו לבצבץ החוצה , לא היית צריכה אפילו להגיד לחברות שלי עליהם ,
הוא מטומטם ,
הוא אידיוט ,
אני שונאת אותו .
התייפחתי ובכיתי את נשמתי החוצה ,
זה כאב לי , זה היה כמו שריטה חדה שפילחה את ליבי ,
אני מטומטמת ,
אני אידיוטית ,
הוא פאקינג אמר שהוא מתחרט ואני חשובה לו ופאקינג הקדיש לי שיר !!!!!
מה יכול להיות יותר מזה ?! זה אפילו יותר מידי למה ציפיתי שהוא יכרע ברך ויתחנן?!
כמו מטומטמת שוב הרסתי הכל , אבל הפעם זה לתמיד ,
שוב בניסיון לא לגרום לעצמי לסבול זה מה שקורה בידיוק , אני סובלת והמון .

׳אין לי חשק לדבר עם אף אחד תעזבו אותי !!׳ צעקתי לשתי חברותיי שנכנסו לחדר המלון שלנו ,
אחרי הסתגרות של שעה בשירותים ובכי לא נגמר החלטתי שדי ,
לא בוכים על חלב שנשפך .
יצאתי מהשירותים דורסת כל מי שעומד בדרכי .
זרקתי את התיק מהמופע על מיטתי ויצאתי למרפסת עם הטלפון ,
להתקשר או לא ?
להתקשר או לא ?
להתקשר או לא ?
לא הפסקתי לחזור על השאלה בראשי ולבסוף החלטתי שאני עושה את זה , אני מתקשרת .

׳שלום , ריאן סטיוארט מדבר ׳ נשמע הקול מהפלאפון שלי ,
נאלמתי דום .
לא זזתי ולא נשמתי , כמה זמן לא שמעתי אותו .
׳הלו ?׳ הוא המשיך ,
׳ר..ריאן ׳ אמרתי בגימגום חלוש ,
׳שרלוט ?! שר ?! זאת את ??׳ אלו היו השאלות שלו בטון די צעקני ,
חודשיים לא דיברנו .
זה המון זמן ונפרדנו גם במריבה .
׳כ..כ..כן ׳ מצאתי את עצמי מדברת שוב באותו הטון .
׳שר התגעגעתי אלייך ! איפו את ? מה את עושה ? קרה משהו ?? ׳ הוא הפיל עליי את השאלות אחת אחריי השנייה וכל שאלה יותר כבדה מהשנייה ,
׳א..אני בארצות הברית ׳ אמרתי עדיין באותו הטון לא מאמינה שאני מדברת איתו .
׳מה ?! איך לעזאזל הגעת לשם ?? אמא יודעת ? ׳ הוא המשיך לשאול שאלות .
׳לא אני עובדת פה ׳ המשכתי בטון עם יותר ביטחון ,
׳אני רקדנית בסיבוב הופעות של להקה שנקראת וואן דיירקשן ׳ אמרתי לו ויכולתי לראות את החיוך על פניו ,
׳כל הכבוד לך אחותי , אני ידעתי שאת תצליחי הנה אמא תאכל את הכובע שלה שהיא לא האמינה בך ׳ הוא אמר הפעם מעלה לי חיוך על הפנים ,
׳אני אוהבת אותך רי ׳ חייכתי למרות שהוא לא יכל לראות את חיוכי ,
׳גם אני המון שר ׳ הוא השיב ,
׳רגע מה הסיבה לשיחה ? מה עשיתי שזכיתי לשיחה מהרקדניות המבוקשות בארץ ?׳ הוא אמר גורם לי להעלות ציחקוק קטן ,
׳ אח רי אתה לא מבין בכלל , הרגשתי שאני צריכה אותך את התאום שלי ׳ חייכתי חצי חיוך ושמעתי אותו מתייפח מהצד השני ,
׳אוי רוגשתי ׳ הוא דיבר בטון כאילו הוא בוכה ומשך באפו ,
׳אוי מטומטם ׳ אמרתי והוא צחק ,
׳מה קרה אחותי ספרי לי ספרי ׳ הוא אמר בטח עם חיוך על פניו ,
׳בעיות עם בנים ׳ נאנחתי אנחה עמוקה ,
׳וואו , את זה לא שמעתי הרבה זמן , למי לשבור את הפרצוף ?׳ שוב עם הקטל הטיפשי שלו ,
׳ידעתי שרק אתה תצליח לשמח אותי ׳ חייכתי חיוך אמיתי הוא גרם לי לשכוח מהארי לפחות לרבע שעה ,
׳את רוצה לדבר על זה אחותי ?׳ הוא שאל הפעם בטון רציני ,
׳לא עכשיו ראי לא באלי להיזכר בזה ׳ אמרתי בכנות לגמרי ,
׳טוב אחות אני תמיד פה את יודעת ׳ חייכתי ,
׳תודה לך ראי , אוהבת אותך נשיקות ׳ אמרתי ועשיתי קול של נשיקה ,
׳אוהב אותך שר ׳ הוא השיב עם קול של נשיקה וניתקנו .
ידעתי שהוא היחיד שיצליח לשמח אותי ,
שכחתי לרגע כמה אני אוהבת אותו , הוא התאום שלי , אנחנו חושבים אותו דבר מרגישים אותו דבר , ניראים אותו דבר .
לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי אל החדר סוגרת מאחורי את דלת המרפסת השקופה .
׳עכשיו את מוכנה לדבר איתי להסביר לי שרלוט אני משתגעת מהריחוק הזה בנינו !!!׳ קת׳רין באה אלי והביטה בי בעיניים מתחננות ,
׳טוב אבל לא פה ׳ נאנחתי והבטתי בה ׳רגע איפה הדר ? ׳ אמרתי במבט לא מבין לאן היא נעלמה ,
׳הארי הרביץ לליאם בטעות בכוונה לא יודעת מה קרה שם אז היא עלתה אליו ׳ הייתי בשוק , למה הוא הרביץ לו ? ,
׳טוב בואי נרד ׳ אמרתי די מבולבלת וירדנו למטה ,
יצאנו מהלובי לכיוון הרחובות של המלון והתחלתי לספר לה הכל .
׳ונשברתי קת׳ נשברתי לא יכולתי לשאת את המילים שלו שהוא היה מעדיף לנשק כלב ולא אותי , שהוא לא מבין מה הוא מצא בי שאף אחד לא יסתכל עליי ואת כל המילים הקשות שסיפרתי לך עליהן ׳ אמרתי לה שהתיישבנו באיזה גלידרייה שם ,
׳מה ?!? אין סיכוי ! הארי אמר לך את את זה ?! ׳ היא שאלה אותי מדגישה את המילים הארי ו- את .
׳תאמיני כי הוא כן ׳ אמרתי ונעלמתי עם ידי את הדמעה שעמדה בקצה של עיניי ,
׳מי הוא בכלל הזבל הזה ?! שהוא ידבר אלייך ככה ?! מי הוא חושב את עצמו הפאקינג ילד הזה !׳ היא צעקה ונתנה מכה על השולחן ,
׳הייתי צריכה לדעת שהוא לא סתם מילד טיפשי אני מצטערת שעודדתי אותך לתת לו סיכוי בכלל ׳ היא אמרה לי והביטה בי ,
׳זה בסדר קת׳ עזבי את זה ׳ אמרתי לה וחייכתי חצי חיוך ,
׳מדברים על החמור ..׳ אמרתי בשקט שהבחנתי בלואי והארי הולכים מאחורי קת׳רין לכיוון המלון ,
׳איפה ?!׳ קת׳רין שאלה והנדתי עם ראשי לכיוונם ,
׳רגע קת׳רין לא !׳ צעקתי לה שהא קמה לעברו .
׳מי אתה חושב שאתה שתדבר ככה אלייה ?! מה ניראלך בכלל ?! מה כואב לך שהיא לא רצה לנשק לך את הרגליים ?! פגע לך באגו ?! ככה גבר לא מדבר לאישה !! סליחה אני לא יודעת מה ציפיתי ממך אתה ילד לא גבר !! ׳
היא צעקה עליו והצביע עליו ,
׳עזבי אותו קת׳ הוא לא שווה את זה ׳ אמרתי לה ומשכתי אותה משם ,
פרצופו של הארי היה אדום מעצבים והוא החזיק את עצמו לא להתפרץ ,
מה שאמרתי שבר אצלו את הסבלנות כנראה ,
׳אני לא שווה את זה ?! אני ?! למה את שווה בכלל ?! ׳ הוא אמר די בטון של צעקה ,
׳ הכל מאמי הכל ׳ אמרתי לו עם חיוך שחצני וארסי למרות שלא נישארו בי כוחות כבר לכל זה ,
׳אני לא חושב ככה לפני מה שסיפרת לי את יודעת ׳ הוא אמר בקול מלא עוקץ והתקרב אליי , נאלמתי דום .
׳לפי מה שסיפרת לי תקני אותי עם אני טועה , אותך אף אחד לא רצה אף אחד ולא רק שלא רצו אותך גם ניצלו אותך וזרקו אותך , עכשיו מי יותר שווה פה ? ׳ הוא אמר שהוא היה ממש קרוב אליי ,
לא עמדתי בזה יותר ודמעות שקטות זלגו מעיניי ,
לא יכולתי לזוז נישארתי משותקת והוא הרים את ראשי עם האצבע שלו ,
׳מממ בוכה ?׳ הוא שאל בקול מרחם ,
לא זזתי ,
׳תוריד את הידיים שלך ממנה !׳ קת׳רין צעקה והעיפה את היד שלו ,
׳למה את מדברת היא לא יכולה לדבר בשם עצמה ?׳ הוא שאל באותו הקול המרחם ,
׳הארי זה מספיק !׳ לואי אמר בטון עצבני ומשך אותו ,
׳לא לא מגיע לה שאני אשפיל אותה בידיוק כמו שהיא עשתה לי בשבוע הזה ׳ הארי אמר ושיחרר את עצמו מאחיזתו של לואי ,
׳אני לא חשבתי שאתה כזה אתה יודע ?׳ קת׳רין אמרה והסתכלה עליו במבט לא מאמין ומאוכזב ,
׳מממ מצטער להרוס לך מותק ׳ הוא אמר וחייך חצי חיוך ,
אספתי את הכוחות האחרונים שנשארו לי הרמתי את ידי וסטרתי לו בחוזקה שדמעות ממשיכות להרטיב את פניי ,
׳אני .שונאת .אותך , נקבה .׳ אמרתי לו כל מילה מדגישה אותה עם קולי השבור והלכתי משם .
עלינו לחדר שאני בוכה בחזה של קת׳רין והיא מלטפת את ראשי ,
׳הוא ישלם על זה שר אני מבטיחה ששש די ׳ היא אמרה לי בין התייפחות להתייפחות ,
הגענו למסדרון של הקומה השביעית , הקומה שלנו וראיתי את נייט וקנדל יושבים ומדברים ,
שמחתי בשבילו שהולך לו וטוב לו אבל לא יכולתי להראות לו את השמחה עכשיו ,
לא רציתי להראות להם שבכיתי כמו משוגעת ברבע שעה האחרונים אבל היה קשה להסתיר את זה , העיניים שלי היו נפוחות השפתיים שלי הכל ,
וברגע שנייט ראה אותי כך הוא ישר זיהה את זה .