ריקוד חיי עונה 2 פרק 1 (::::/

היושששש בנות !!!!!
אוקי כיוון שהיום זה היום הראשון ללימודים ואני מתרגשת מאודדדדד כי זאת השנה האחרונה שלי בתיכון(:
החלטתי להעלות לכן את הפרק מוקדם מהרגיל כי היום זה יום שמח בשבילייייייייי (:
אני רוצה לאחל לכל הקוראות שלי שהתחילו היום בית ספר בהצלחה בלימודיםםםםם ושתהיה לכן שנה מלאה בהצלחות וחיוכים (:::::::

נ.ב : הפרק הבא יעלה ביום ראשון , או שאני אחליט לעשות הפתעה (;
וקצב הפרקים העונה משתנה , יום כן יום לא כל פעם בחמש , מי שלא הבינה או רוצה סתם לדבר אני תמיד זמינה בצור קשר בפרופיל שלי (:

טוב אז אחרי החפירה הקשה הזאת –

___________________________________

עונה 2 פרק 1 :

כעבור שלוש שנים .

נקודת מבט כללית :

״להתראות בל , תהני , אני אוהבת אותך !״ שרלוט נשקה לראשה של ביתה בת השלוש , איזבלה בזמן שהיא נכנסה אל חוג הריקוד שלה .
איזבלה סטיוארט .
בתה של שרלוט והארי , זאת אומרת רק של שרלוט .
שרלוט הייתה נחושה בדעתה ללדת את העובר יהיה אשר יהיה .
היא עזבה את הבית שבו גרה עם הארי ושכרה דירה קטנה .
במשך חצי שנה היא לא תקשרה עם אף אחד . היא הייתה חייה לבדה .
יום אחד היא החליטה להתפייס עם משפחתה , עם הוריה ואחיה התאום .
היום היא גרה בוילה לידם והם ניראים כמו משפחה אמיתית .
שרלוט התגברה על הארי . כמובן שהשנתיים הראשונות היו סיוט .
היא הייתה יושבת ומכורה למגזינים ותוכניות טלוויזיה שמספרות הכל על חייו של הבחור הצעיר . הייתה שערורייה סביב הנושא של שרלוט והארי , הפפארצי שצילמו תמונות של שרלוט מאותו היום הנוראי . זאת הייתה כותרת השנה .
שרלוט התגברה על הכל בעזרת האהבה של משפחתה החמה והתומכת .
היא הביאה לעולם את איזבלה .
איזבלה נקראת על שם משפחתה של שרלוט כיוון שהארי לא הכיר בה כביתו . שרלוט לא יודעת אם הוא מודע לקיומה של בלה בכלל אבל לא אכפת לה . היא שכחה אותו , היא התגברה עליו .
שרלוט התכוונה למה שחשבה עליו במטוס . לשקם את חייה ולפתוח דף חדש ללא כל זכר לבחור המתולתל וכך היא עשתה .
אחרי שלוש שנים שבהם היא הספיקה לגדל ילדה למופת , שרלוט עשתה שתי תארים במשפטים ומנהל עסקים . היא הניחה את הריקוד בצד . זה עדיין התחביב המשחרר שלה שהיא צריכה לפרוק מתח או עצבים אבל לעיתים רחוקות .
שרלוט הפסיקה להתנהג כמו ילדה , היא אמא עכשיו והיא צריכה להתנהג בהתאם לכך . בגיל 20 היא נהפכה לאמא ומאז הכל בחייה התהפך .
היא השיגה משרה בכירה בחברת ההייטק של אחיה התאום ריאן .
בשלושת שנים האלו , שרלוט הספיקה לגדל ילדה בצורה מושלמת , להקים בית , לשקם את יחסיה עם המשפחה , לפרנס בכבוד את ביתה ואותה ולבנות עתיד . והיא אוהבת את החיים שלה .

״ביי אמא ״ בלה עשתה סימן נשיקה עם ידה אל אמה ונכנסה אל תוך הסטודיו מתרגשת לקראת שיעור הריקוד שלה .
שרלוט שעדיין לבושה בבגדי העבודה מחליטה לקפוץ לאמה לשתות כוס תה ולהתעדכן .

״אמא ״ שרלוט מברכת את אימה בנשיקה שהיא נכנסת אל תוך הבית ״לוטי ״ ג׳ני אמה של שרלוט עונה בחזרה ושתיהן מתקדמות למטבח .
״ליס מה נשמע מתוקה ? ״ שרלוט מחייכת לגיסתה , אישתו ההרה של ריאן , אחיה של שרלוט .
״הכל טוב לוטי איך בעבודה ?״ היא נושקת לה ושרלוט מתיישבת לידה נאנחת בחיוך ״את יודעת , עובדים , במיוחד שהבוס הוא מישהו כמו ריאן ״ היא ציחקקה ביחד עם ליסה .
״או ״ ליסה נאנחה בשקט והחזיקה בבטנה .
״מה קרה ?״ שרלוט שמה את ידה על ידייה של ליסה מחייכת אלייה ״התינוק , כדורגלן הוא יהיה עם כל הבעיטות האלו ״ ליסה נאנחת בחיוך ושרלוט מהנהנת ״הייתי שם ״ היא מצחקקת ומודה לאמה על כוס התה .
הן יושבות ומפטפטות אחת עם השנייה והשעה נהיית מאוחרת ״הגיע הזמן לאסוף את בלה ״ היא נאנחת בחיוך נפרדת משתי הבנות הקרובות ביותר אלייה ויוצאת לקחת את ביתה מהחוג החדש שלה לריקוד .

״אמא !!! ״ בלה צועקת שהיא מבחינה בשרלוט צועדת לעברה על עקבי הענק .
״בל שלי ״ היא מרימה אותה על ידייה מנשקת אותה ״בואי ניפרד ממישל ״ שרלוט מחייכת לעבר ביתה וצועדת לעבר מישל , המורה של בלה לריקוד .
״היי של ״ שרלוט נשקה לה ללחי מביטה בחברתה המיוזעת ״נהנת בלה ?״ מישל מדגדגת את בלה קלות גורמת לה לצחוק בקולניות ולהתפרע בידיה של שרלוט ״מאוד ״ היא מחייכת חיוך מתוק מביטה בצורתה לריקוד ״מה הולך שר ? ״ מישל מחייכת אל שרלוט שמרנית בחיוך .
״את יודעת , חיים ״ היא מצחקקת מבחינה במבט המבין של חברתה .
״נתראה ״ שרלוט מנשקת אותה ומתקדמת אל עבר היציאה .
״איך היה היום ? נהנת בל ?״ היא מביטה דרך מראת הרכב על ביתה שיושבת בכיסא משועשעת מהמוזיקה ״מאוד אמא היה ממש כיף אני רוצה שוב !״ היא מוחאת כפיים גורמת לשרלוט לפלוט ציחקוק ״את תלכי אני מבטיחה ״ היא מחייכת אל בלה דרך המראה וממשיכה ליסוע לכיוון הבית .
״בואי בלה ״ היא מוציאה את ביתה מכיסא הבטיחות מתקדמת אל עבר המכולת המוכרת .
״בלה שלי !!״ בעלת הסופר מתרגשת לראות את בלה ולוקחת אותה מידי שרלוט ״דודה ליז !!! ״ בלה קופצת לידיים של ליז מחבקת אותה .
״מה נשמע ליז ?״ שרלוט מחייכת אליה בחמימות זמן שהיא לוקחת סל .
ליז , אישה בשנות ה60 או 50 לחייה , היא מישהי ששרלוט די חייבת לה . של שרלוט לא היה אף אחד היא במשך חצי שנה הייתה נזכרת על ידי ליז , אישה חמימה , בין בלה וליז יש קשר מיוחד, מהרגע הראשון . בלה מרגישה שהיא כמו מעין סבתא שנייה שלה .
״הכל מצויין לוטי לכי לך אני אשאר כאן עם בלה ״ היא מנשקת אותה ושולחת את שרלוט לדרכה .
שרלוט מוציאה את רשימת הקניות מכיסה מתחילה בחיפוש אחר הדברים שרשומים ברשימה .
״תיסעו בזהירות לוטי , ביי בל שלי !״ ליז מנשקת את שרלוט ובלה ושולחת אותן לדרכן .
״מה את רוצה לאכול בל ?״ שרלוט שואלת שהן בדרכן הביתה .
״אני רוצה פיצה אמא ״ היא מחייכת במתיקות ״אבל אכלנו אתמול פיצה ״ שרלוט לא בעד שהילד. תאכל דברים כאלו , פחמימות וג׳אנק פוד בגיל כזה .
״בבקשה בבקשה אמא ״ בלה משרברבת את שפתייה ועוטה על פנייה את המבט המתחנן שקונה את שרלוט בכל עת .
״אוקי אוקי ״שרלוט נכנעת מחייכת בתבוסה .

״להתקלח !״ שרלוט מוחאת כפיים מניחה את הקניות על השיש במטבח מבחינה בבלה בורחת לה לקומה השנייה ״בל ״ שרלוט מצחקקת רצה אחריי ביתה. ללמעלה ״תפסתי אותך ״ היא צוחקת ומרימה את בלה גבוהה שמ. אותה באמבטיה .
״רוצה עצה בלה ?״ שרלוט מביטה בביתה שמורידה את בגדיה , בלה מהנהנת בראשה ושרלוט מחייכת ״לעולם, אבל לעולם אל תלבשי עקבים״ גניחה נפלטת מפיה של שרלוט שהיא מורידה את עקבי הענק מהרגל שלה .
גורמת לביתה לצחוק .
״מה את עושה ?״ שרלוט משלבת את שתי ידייה על החזה שהיא מבחינה בביתה קופצת בתוך האמבטיה מלאת המים .
״בואי הנה ״ שרלוט תופסת אותה ונכנסת להתקלח איתה .

״רגע !!״ שרלוט צועקת לאותו האחד שדופק בדלת .
היא רצה במדרגות עוזבת את בלה לבדה בחדרה .
״שלום הינה הפ….יצה שלך ״ שליח הפיצה החתיך כחכח בגרונו . שהוא הביט בשרלוט המילים נמחקו מפיו . גם אחרי ההריון היא שמרה על הגזרה , לבושה במכנסי הוליסטר סגולים וגופיה לבנה פשוטה שחושפת את בטנה היא מצליחה להפנט את השליח . שרלוט שהסמיקה הגישה לו את הכסף לוקחת את המגש וסוגרת את הדלת .
״בל הפיצה הגיעה !!״ שרלוט צועקת ומבחינה בביתה בת השלוש מתרוצצת בשמלה הקטנה שלה נרגשת כאילו מעולם לא ראתה פיצה .
״בואי ״ שרלוט מחזיקה בידה שתי פיצות מתקדמת אל הסלון שבלה משתרכת אחרייה ..

״יאלה לישון ״ שרלוט ממלמלת בזמן שהיא מתרוממת מהספה מתמתחת מבחינה בבלה שישנה כבר ממזמן .
היא אוספת את כל השאריות והלכלוך מהפיצה ושמה בפח .
היא חוזרת לסלון ומכבה את הטלוויזיה מביטה בבלה הישנה .
היא הרימה אותה על ידיה מתקדמת אל חדרה של בלה .
שרלוט הניחה את בלה במיטתה והביטה בה , היא הייתה כלכך דומה לו כמעט העתק מדוייק :
שיער חום רך ומתולתל , העיניים הירוקות והטובות שלה זהות כמו שתי טיפות מים לעיניו של אביה ,
ששרלוט מביטה בהן היא נזכרת בכל הרגעים היפים שהיא חלקה עם הארי .
השפתיים , תפוחות אדומות ובשרהיות להפליא , אפילו את אותה הצורה שלו היא קיבלה . ששרלוט מביטה בה היא נזכרת בו , בנשיקות החמות , הליטופים , כל הרגעים שלהם ביחד .
בלה היא הדבר היחיד שנשאר לה מהארי , הדבר היחיד הטוב שנשאר לה מהארי .
מלבד זה , עוד דבר טוב שיש לשרלוט בזכות הארי , האופי שלה .
היא התחזקה , מי שיראה אותה לא יאמין, מלאת ביטחון עצמי , יורה ולא מפספסת . מי שבא לה לא טוב מחוק אצלה מההתחלה , היא עונה ולא אכפת לה משום דבר , היא עומדת על שלה .
שרלוט מחייכת למראה ביתה השינה ונושקת לראשה ״אני שמחה שהחלטתי ללדת אותך, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים , בלה שלי .״
היא עוזבת את חדרה של בלה מתקדמת אל החדר שלה .
המחשבות שלה נדדו לאותו יום , יום השנה שלהם . היום שבלה נוצרה למען האמת .
היא ניגשת לארון מוציאה משם את כל השמיכות מגיעה לקופסה בינונית .
היא הוציאה אותה והתיישבה על המיטה.
היא פתחה את הקופסא והבחינה בדתי הפריטים היחידים ששמרה מהארי .
הצמיד שהוא קנה לה ליום השנה שלהם והחולצה האהובה עלייה שלו .
היא הרימה את החולצה מריחה אותה , אחרי שלוש שנים הריח שלו נמצא בחולצה . שרלוט נתקלה צמרמורות ומיד דחפה הכל בחזרה לקופסה ולארון סוגרת היטב ונשכבת על מיטתה מלאת מחשבות כמו כל לילה .

****

״פו ״ הארי נאנח שנכנס אל חדרו שמח שיום הצילומים המייאש שעבר עליו נגמר .
הוא נשכב על המיטה מכניס את ידיו מתחת לכרית במטרה למצוא תנוחה טובה אבל מוצא משהו אחר .
הוא מגשש עם אצבעותיו ולבסוף שולף גופית בית נשית ופשוטה , הוא נאנח שהוא נזכר למי שייכת הגופייה הזאת .
הוא מקרב אותה לאפו ומיד תוחב אותה אל מתחת הכרית בחזרה .
אחרי שנה וחצי שהוא לא היה החדר הזה . הכל חוזר בבת אחת . הוא שכח שהוא הניח את החולצה הזאת שם בשביל להיזכר בה . הוא שכח ממנה .
הוא התגבר על שרלוט . היא הייתה עוד תקופה קצרה בחייו . לפחות ככה הוא חשב .
הוא לא התבגר . הוא בן 24 שמתנהג כמו נער בן 16 . בנות זיונים ומסיבות . זה כל מה שעובר בראש שלו .
שנה שלמה שהוא שהה בעצבות והצטער על כל מה שעשה באותו היום , אחרי שנה של ירידה מוחלטת מהפסים . הארי חזר לעצמו בצורה חזקה . הוא לזר למסיבות , לבנות להשתכרויות בצורה מפחידה . זה כל מה שהוא עושה . הוא באד בוי . אין יום שלא משודרת עליו כתבה כזאת או אחרת . הוא הולך מכות עם אנשים זרים , מוציא את הארסיות על אנשים תמימים , משתגע !
״פאק איט ״ הוא גונח בעצבים תוחב את ידו בתוך תלתליו פורע אותם לגמרי ניגש אל הארון הקטן מוציא ממנו בקבוק שתייה חריפה שהארי אפילו לא טורח לקרוא את שמה .
הוא מעיף באגרסיביות את הפקק ומתחיל לשתות כאילו זה מים , את האמת שבשבילו זה מים , הוא שותה את זה בקביעות יום יום .
דפיקות חזקות בדלת מוציאות את הארי מהבטחה שלו ״מי ?!?!״ הוא צועק בקול רם והדלת נפתחת באגרסיביות על ידי חברו , לואי .
״מה נסגר אחי ? שוב אתה שותה ?! זה יגמור עלייך אתה לא מבין ?!״ הוא חוטף ממנו את הבקבוק בעצבים ״לא אכפת לי שחרר ממני !״ הוא צועק חזרה וחוטף את הבקבוק .
״זהו נמאס לי ״ לואי מלמל מביט בחברו הכי טוב שותה ללא הפסקה ״אתה הולך להיגמל מזה אם תירצה או לא תירצה ״ לואי מניף אצבע לכיוון חברו ויוצא מהחדר בטריקה משאיר אותו לטבוע ביגונו לבד .

אחרי כמה שעות הארי נמצא בביתה של אימו , הבית שגדל בו .
זאת התוכנית של לואי? ככה הוא רוצה שאני יגמל ?
הארי חשב על זה וגיחך .
חיוכו ירד מפניו שהוא שמע שיש לו לפחות שבועיים לבלות שם .