רגשות משתנים – פרק 4

נקודת המבט של אנה
"היי" אמרתי לבחור זר כשפתחו לי את הדלת.
"היי" הוא אמר וחייך, כשחייך הוא חשף גומה חמודה, “אני הארי, בואי תכנסי"
"היי הארי, אנה" אמרתי לו. “אני יכול לשאול למה בחרתם לעשות את הדייט דווקא פה?”
"בטח, אני לא ממש אוהבת כשמשלמים עליי וכאן אני אוכל להכיר את כל הלהקה, זה לא כל הקטע של הדייט הזה?” אמרתי וחייכתי, הארי חייך חיוך מנצח ואני הייתי מבולבלת מבפנים. “כן ברור זה כל הקטע של הדייט הזה.” הסכים איתי.
"בואי איתי אני אציג לך את שאר הבנים" הוא אמר. “זה נייל" אמר והצביע על נער בעל שיער בלונדיני צבוע עומד ליד המקרר. “ליאם ולואי" אמר והצביע על שני בנים שעומדים ומדברים ליד המדרגות, אני לא חושבת שהם שמו לב אלינו. “וזה…” הוא התחיל אבל קטעתי אותו. “זאין. כן אני יודעת" אמרתי. “חשבתי שאת לא מכירה אותנו לפי מראה ושמות.” “מכירה, אבל רק את זאין" אמרתי בחיוך "אחותי חופרת עליו קצת, גם עליך אבל פחות, אז לא זיהיתי אותך" הוספתי.
"נראה לי שאני אלך ללואי" אמרתי כשראיתי שהוא וליאם סיימו את השיחה.
"היי, אני אנה" אמרתי לו כשהתקרבתי.
"היי, כמה זמן את פה?” הוא שאל.
"הגעתי לפני כמה דקות אז לא ממש הרבה" אמרתי והוספתי "אולי נכין ארוחת ערב ביחד? יהיה כיף" אמרתי. אני אוהבת לבשל ולאפות אבל בעיקר לאפות. כשאני אופה ומבשלת אני מרגישה שאני בעולם משלי, זה גורם לי להתנתק מכל הבעיות שלי, זה מקום המפלט שלי. יש כאלו שזה ריקוד, שירה, כתיבה או כל דבר אחר. אצלי זה בישול ואפיה. “בטח" הוא אמר בחיוך, אני חושבת שהוא הבחין בניצוץ בעניים שלי כשדיברתי על בישול. “אבל רק שתדעי, אני לא יודע לבשל.” “אל תדאג אני אעזור לך" אמרתי לו בחיוך. אחרי שהשיער שלי התמלא בירקות חתוכים והבגדים שלי בכתמי שמן שלא לדבר על השוקולד שלואי מרח לי על כל הפרצוף, אני חייבת להודות שהוא נראה הרבה יותר גרוע, לפחות השיער שלי הסתדר במקום אחר כך, השיער שלי תמיד היה נוח לעיצוב, זה לא נראה שהשיער של לואי ככה. עם כמה גרוע שאנחנו נראנו המטבח נראה עוד יותר גרוע. “לפחות האוכל טעים" אמרתי אחרי שטעמתי מהמרק עוף.
“מישהו אמר אוכל?” שמענו את נייל אומר מהסלון.
“לאא…” אני ולואי צעקנו ביחד.
“אבל אני מריח אוכל" הוא המשיך להתעקש.
“חכה לארוחה. הלחם עדיין בתנור" אמרתי והוא כבר הגיע למטבח.
“מה יש?”
"סלט ירקות, מרק עוף, לחמניות וחביתה למי שירצה" אמרתי.
"ומתי הארוחה?” הוא שאל.
"כשהחברה של הארי תבוא.”
"כשמי תבוא?” שמענו את ליאם צועק מכיוון חדרו.
"חברה של הארי, הוא אמר לנו להכין גם לה אוכל" אמרתי וראיתי את ליאם יורד במדרגות.
"אוי ווי אתם נראים נורא, מה עבר עליכם?” הוא שאל בגיחוך
"שאל את החבר שלך"
"הוא הדייט שלך" ליאם אמר והסתכל עלי.
"הוא היה חבר שלך קודם!” אמרתי ועכשיו היה תורי להסתכל עליו.
"אני ממש פה!” לואי אמר ושנינו הסתכלנו עליו. ליאם ואני צחקנו ולואי עשה את עצמו נפגע.
"אויי סליחה, לא התכוונו להעליב אותך" אמרתי לו כאילו היה ילד קטן.
"אני סולח" הוא אמר בקול הכי ילדותי שהוא יכל.
נשמע צלצול בדלת והארי הלך לפתוח.
"דני?!” אמרתי כשראיתי את החברה הכי טובה שלי נכנסת לביתם של וואן דיירקשין.