רגשות משתנים- פרק 2

נקודת המבט של הדוד
"טוב בנים, דיברתי עם האחיינית שלי היא אמורה להודיע לי, צמצמנו את הרשימה לשלוש.”
"אפשר לראות תמונה?” הארי שאל.
"שנייה" אמרתי וחיפשתי בטלפון תמונה של אנה, מצאתי מלא תמונות, רק שהם שלה ושל מיקה, אחותה. כל חג יש להן תמונה ביחד, הן כמו האחיות בספרים ובסרטים, תמיד ביחד חברות הכי טובות. החלטתי שאני פשוט אראה להן תמונה שלהן ביחד ואראה את מי הן אוהבים יותר, רק בשביל הסקרנות. “הנה" אמרתי וסובבתי את הטלפו שלי כך שהם יוכלו לראות את התמונה.
"מי מהן זאת אנה?” לואי שאל.
"הצעירה יותר.”
"הן נראות באותו הגיל" ליאם אמר.
"זאת עם השיער הגלי, בצבע חום בהיר והשמלה הלבנה"
"אהה, יופי היא נראת יותר טוב מאחותה" הארי אמר.
"תזהר ממני, אתה מדבר על האחייניות שלי"
"אתה זה שהציע שנצא עם אחת מהן" הארי התגונן.
"למזלי לא אתה ולא זאין תצאו איתה" אמרתי ודי התחרטתי אחרי, לא יודע למה. אני מניח שזה בגלל שזה לא כל כך נחמד לומר.
"למה?” הארי וזאיין אמרו באותו הזמן.
"זה מה שהיא בחרה על תסתכלו עליי"
"יששש" שמעתי את לואי ונייל ממלמלים.
שמעתי את הטלפון שלי מצלצל. “הלו"
"היי דוד" שמעתי את אנה אומרת. “החלטתי לבחור בלואי בסוף" היא אמרה בעצבנות.
"יופי בדיוק בזמן אני אודיע להם" אמרתי וניתקתי
"טוב בנים יש החלטה, לואי אני נותן לך את הטלפון שלה תצלצל אליה.” אמרתי והסתכלתי על השעון "חייב לעוף הנה המספר שלה" נתתי לו את המספר ויצאתי במהירות מביתם לעבר הפגישה שלי.