קצת שנאת אהבה 1D – חדש!!! רקע + פרק 1

צ'לסיה : עצמאית, מלצרית בסטארבאקס (רשת בתי הקפה הטובה בעולם- Starbucks), לא אוהבת במיוחד את וואן דיירקשן, ההפך מחברה הבן הטוב ביותר אדריאן, האובססי להם.

הארי: כובש, חצוף, פלרטטן, חתיך, עם ביטחון עצמי, נמצא בלהקת הבנים המצליחה בעולם, לא רגיל להיות נידחה על ידי בנות.

צ'לסיה הייתה רק נערה רגילה שעובדת בסטארבאקס עד שערב אחד היא התנגשה בהארי סטיילס מוואן דיירקשן. הוא אהב את מה שראה אבל היא לא לקחה אליו אפילו מבט שני. הארי ניסה הכל כדי לגרום לה לשנות את הדעה שלה עליו ולגרום לה לחבב אותו. זה יהיה מספיק רק לשנות לה את הדעה? הם ייפלו אחד בשביל השנייה? ואם הם כן, האהבה שלהם תהיה חזקה מספיק כדי לגרום לזה לעבור הכל? אחרי הכל היא סתם נערה והוא נמצא ברשימת הבנים החמים והרצויים בעולם.

———————————————————————— פרק 1:

***נקודת המבט של צ'לסיה***

זה היה יום ארוך, והמשמרת המאוחרת שלי סוף סוף נגמרה. נשארתי עד מאוחר כדי לנקות, אז אני זאת שצריכה לסגור את המקום. סובבתי את המפתח בתוך המנעול פעמיים ובדקתי שהדלת באמת נעולה רק ליתר ביטחון. סוף סוף אני יכולה לחזור הביתה ולישון, מי ידע שעבודת קיץ בסטארבאקס יכולה להיות מטישה? הסתובבתי בפתאומיות, תכננתי ללכת הביתה הכי מהר שאני יכולה וליפול לתוך המיטה אפילו בלי להחליף בגדים. אבל כמובן שהתוכניות שלי נכשלו כישלון חרוץ.

כשהסתובבתי נכנסתי ישר במישהו גדול ושטוח מעדתי לאחור ומהרגליים של עצמי. אוי אלוהים! חשבתי כשהתחלתי לאבן שיווי משקל. הייתי בטוחה שאני עומדת ליפול, עד שידיים חזקות תפסו אותי. הם החזיקו בזרוע שלי, עד שחזרתי לשיווי משקל. הסתכלתי למעלה על הבן אדם שהתנגשתי בו. "שים לב לאן אתה הולך!" אמרתי, כשהסתכלתי למעלה לזוג עיניים ירוקות. הן הרחיקו את החושך וכמעט היה נראה שהן האירו את הלילה, אבל לא הייתי מורשמת. "אתה כמעט הפלת אותי!". הוא הרים גבה אלי וחייך בחוצפה, מראה את הגומות שלו.

"אני מצטער,בייב" הוא צחקק כשהסתכל למטה אלי. מה הבעיה עם הילד הזה, חשבתי, הוא כמעט הפיל אותי ועכשיו הוא בודק אותי? איזה פלרטטן! מאיזשהי סיבה זה הפריע לי.

"אל תקרא לי 'בייב'. ושלא תעז לבדוק אותי!" סטרתי לו, מקווה למחוק את החיוך מהפנים שלו. אבל הפעולה שלי הייתה חסרת תועלת והחיוך שלו גדל. "אתה יודע אם תחייך חיוך גדול יותר, הפנים שלך יפלו מהמקום?" ניסיתי שוב.

הוא הניד בראשו והתעלם מהתגובה המעליבה שלי. "אז, מה בחורה יפה כמוך עושה בחוץ בשעה כזאת לבד?" הוא שאל כשהזיז אל הראש שלו הצידה בכדי להמשיך את מחקר המראה שלי.

"שום דבר שקשור לעניינך" עניתי, ניסיתי להשמע הכי קר שאני יכולה. אבל שוב הוא נראה משועשע, ההפך מנעלב או מעוצבן.

"צריכה הסעה?"

"לא, במיוחד לא ממך!"

"את בכלל מבינה מי אני?" הוא תהה, סוף סוף מתחיל להשמע מעוצבן.

"כן, אני ערה לזה שאתה הארי סטיילס. אבל, בכינות, לא יכול להיות אכפת לי פחות" הייתי עייפה מלהתווכח איתו, אז פשוט הלכתי משם עזבתי אותו עם מבט נבוך על הפנים. הוא באמת חושב שיהיה לי אכפת לגבי מי הוא היה? טוב, לא היה לי. כשהתרחקתי משם הבנתי שאדריאן הולך להרוג אותי כשהוא ישמע ממי הרגע התעלמתי.

***נקודת המבט של הארי***

הרגע בחורה פשוט הלכה ממני? בלי לצרוח, להתעלף או אפילו דברי הערצה אלי? זה לא קרה לי הרבה הרבה זמן, ולקח לי כמה שניות להתגבר על השוק ולעכל את מה שקרה.. היא הייתה כל כך שונה משאר הבנות שפגשתי על בסיס רגיל, ואפילו לא ידעתי אם זה היה דבר טוב. הסתכלתי על המאחוריה שלה כשהיא הלכה ולא יכולתי שלא לחייך. היא כל כך התעצבנה כשבדקתי אותה אבל לא יכולתי לעמוד בעצמי. הרגליים הארוכות שלה והצללית שלה שהייתה מפותלת בכל המקומות הנכונים תפסו את העיניים שלי ברגע שהיא נתקלה בחזה שלי. היא הייתה שווה. אבל הגישה שלה והעיניים האפורות-ירוקות היו בהחלט מה שתפסו את תצומת ליבי. בפעם הראשונה מזה שנים שבחורה סטרה לי, בלי התחשבות למי שהייתי, כמה מסקרן!

*

חזרתי הביתה ונתתי לעצמי להכינס, בידיעה שלואי יהיה עם אלנור ולא רציתי להפריע להם. הכלתי בשקט לכיוון הסלון, שבדרך לחדר שלי, אבל מצאתי אותם יושבים ביחד על בספה ורואים טלוויזיה. חייכתי אל שניהם ואמרתי שלום, בתקווה שהם לא ישאלו אותי לגבי היציאה שלי החוצה בשעה כזאת מאוחרת. עשיתי כבר חצי דרך לכיוון החדר שלי לפני שלואי קרא לי ועצר אותי. "איך היה הלילה שלך הארי?" הוא שאל אותי מרים את הגבות שלו אלי. קימתי את המצח קצת, בלי לדעת מה לענות.

"אני בכינות לא יודע…" אמרתי ללואי, ומילאתי אותו בידיעה על הפגישה שלי עם הבחורה הזרה, ואיך לא יכל להיות לה אכפת פחות לגבי. "אבל היא הייתה כזאת שווה! הסוג של בחורה שאני אוהב… אם אתה יודדע למה אני מתכוון" אמרתי לו עם חיוך חצוף שנמרח לי על הפנים. הפנים שלו הראו מבט מבחיל.

"איך אתה יכול לעשות לי את זה?" הוא אמר בטון יותר מדי דרמטיות. "חשבתי שאנחנו חולקים משהו מיוחד!" אלנור התישרה קצת והסתכלה עליו.

"כן כמו שאני חשבתי שאתה ואני חולקים משהו מיוחד…" היא אמרה בצחור, והוא חיבק אותה לחזה שלו, מנשק את הראש שלה.

"אנחנו כן בייב. אני, את וגזרים לנצח!" היא קרץ אליה לפני שהסתכל בחזרה אל ההבעה הנגעלת שלי. "אל תיראה כל כך נגעל הארי!" הוא קרא. "אתה צריך ללמוד מאיתנו! תפסיק ללכת מבחורה לבחורה. תמצא אחת ותידבק אליה!" הסתכלתי אל הדרך שבה הם שכבו מחובקים אחד עם השני ובקלות התעלמתי מהעצה שלו, אני יודע שהסוג של מערכת יחסים כזאת פשוט לא בשבילי.

"אתה יודע איך אני, לואי: בחורה אחת לעולם לא תוכל להיות מספיקה לי" הבהרתי את הנקודה לפני שנכנסתי לחדר שלי שוב, והפעם נשארתי שם.

כשהורדתי את הבגדים ונכנסתי למיטה חשבתי על הבחורה השווה, והבנתי שאני אפילו לא יודע את השם שלה. הלוואי ויכולתי לראות אותה שוב, אבל הבנתי כמה נמוך הסיכוי שזה יקרה כאן. רציתי לגרום לה לשנות את דעתה לגבי. אני לא רגיל לקבל דחיה ואני לא הולך להיות בסדר עם הדרך בה היא סטרה לי והלכה משם. הבחורה אולי יכולה להיות עקשנית אבל היא גם שווה! חשבתי כשנכנסתי לשמיכה במיטה, ונזכר בפנים והגוף המדהימים שלה.

\-משכתי אותה קרוב אל החזה שלי כשהתנשקנו חזק, והיא החזיקה עם האצבעות שלה את השיער שלי. זה התחיל בנשיקות עדינות אבל לא יכולתי לעצור את עצמי מלרצות עוד. הזזתי את השפתיים שלי לעצם הלחיים שלה ולמטה לצוואר שלה. היא הוציאה הנחת הנאה וחיוך קטן התגלה על השפתיים שלה. היא הזיזה את היידים שלה ללמטה למכנסיים שלי והתחילה לפתוח את הכפתורים שלהם ואני הזזתי את היידים שלי ללמעלה לחזייה שלה ופתחתי אותה.-/

התעוררתי – חזק – והתיישבתי על המיטה. הסתכלתי ללמטה על החזה ומשכתי את החוצה ממני שהייתה רטובה מזיעה. הרגע חלמתי על הבחורה הזאת? מה לא בסדר איתי? לא ידעתי את השם שלה, הכרתי אותה למשך חמש דקות והיא שנאה אותי! למה אני מפנטז עליה?! יש רק דרך אחת שאני אוכל לעצור את זה. אני חייב לשכב איתה. כמה שיותר מהר. חייכתי לעצמי, וקיוויתי שזה יהיה טוב כמו שזה היה בחלום.