קיץ זה הזמן לאהוב חלק 3

התעוררתי לקול של מישהו צורח. זה היה כל כך גבוה שחשבתי שאחת הבנות הכאיבה לעצמה. פתחתי את דלת חדרי, הארי נכנס בריצה וניסה להתחבא מאחורי "מה לעזאזל אתה עושה!? יצור" שאלתי אותו, יותר נכון צווחתי עליו, בזמן שהסתובבתי עליו בכדי להתעמת איתו. “הם רודפים אחרי עם מחליקים!” הסתכלתי עליו וצחקתי. הוא רץ והסתתר בארון שלי אז עזבתי אותו וירדתי למטה. כולם ישבו ליד השולחן מחכים לארוחת הבוקר שלהם.
"איפה הארי?” הסתכלתי על ליאם.
"הוא מתחבא בארון שלי" אמרתי וכולם צחקו, הם כולם הנהנו אחד לשני. הם קמו כולם באותו הזמן, נייל לקח את המחליקים וכולם הלכו לכיוון החדר שלי. עקבתי אחריהם במהירות, רק למקרה שהם יגעו בדברים שלי אני אהרוג אותם! הם חיברו את המחליקים לשקע והתקדמו בשקט לעבר הארון. הם פתחון אותו ותקפו את הארי איתם. הוא יצא מהארון נראה כל כך שונה, שלא יכולת להתאפק אלא לצחוק עליו. הכל היה כל כך שקט שכל מה ששמעתי היה את הדלת נטרקת. רצנו חזרה לחדר האוכל וכולנו, חוץ מהארי ישבנו ואכלנו את הפנקייקים שלנו.
אחרי ארוחת הבוקר עליתי לחדר בכדי להחליף בגדים.
"מישהו רוצה לבוא איתי לקניות?” צעקתי בזמן שירדתי במדרגות לאחר שהחלפתי בבגדים, אם אתה לא צועק בבית הזה, אף אחד לא ישמע אותך.
"אני אבוא איתך" נייל רץ למטה עם הקפוצ'ון שלו ביד, הוא חייך אליי ויצאנו. כשהגענו לקניון, הוא היה מפוצץ. נכנסנו וכולם התחילו לצרוח. נייל אמר שלום לכל מעריץ או מעריצה שבא\ה אליו הצטלם עם כל מי שרצה, דבר שאני מצאתי חמוד. רוב המפורסמים בכלל לא יטרחו ופשוט יתעלמו מהמעריצים שלהם. אחרי שהוא גמר לדבר עם כולם, התחלנו במסע הקניות שלנו. לא הפסקנו לדבר כל הזמן הזה שהיינו ביחד, לא הייתה שתיקה מביכה אף לא פעם אחת. תמיד היה לנו משהו לדבר עליו. הוא היה כל כך חמוד והאישיות שלו מדהימה. אחרי שגמרנו את מסע הקניות שלנו חזרנו הביתה. כולם הסתכלו עלינו כשנכנסנו. הבנים הנהנו אל נייל והתאומות חייכו אליי.