פרק 3 חלק א' Roke me

תזכורת מפרק 2:

לאחר עוד שעה…
הסתכלתי על השעון בשיעמום אפילו הטלוויזיה לא עניינה אותי "מה השעה?" שאל נייל ופיהק "21:30".
ליאם שאל את לואי "מתי אח שלה אמור לבוא?" ובדיוק נשמעה דפיקה בדלת אמרתי בהתבדחות "חבל שלא דיברת על מליון דולר" וניגשתי לפתוח את הדלת.
אחיה, אד נכנס ושאל "נו איך היה?" הבטתי בו בשעשוע "היא החריבה את הבית?" שאל מבואס ואז קיבל בעצמו את התשובה כשהביט סביבו, הוא נאנח בתסכול "אני מבטיח שאסדר את זה.." הנדתי בראשי "זה בסדר" זאיין נעמד לידי ואמר בציניות "לא זה לא" אד חייך קלות "איפה היא?".
הובלתי אותו לסלון וחיוכו התרחב והפך רך ואוהב כשראה אותה מתכרבלת בשמיכה בין כל הכריות הרבות על הספה .."תודה באמת" אמר בכנות והביט בי.
 
——————————————————–
 
פרק 3:
 
-נקודת מבט כללית-
 
לאחר שיחה קצרה בין הבנים לאד הוא הרים את שאנל ונפרד מהם "תודה שוב" אמר לליאם שפתח לו את הדלת כדי שיוכל לעבור, "שום בעיה זה לא היה כזה נורא אני בטוח שהבנים נהנו גם הם" הוא צחקק ואז הוסיף מביט בה בחיוך "אתה מוזמן להביא אותה תמיד… לילה טוב!"
 
נקודת מבט אד- ( אח של שאנל)
 
"שאנל תתעורי" לחשתי לה כשהגענו הביתה והיא מצמצה ישנוניות לעברי כאילו רצתה לשאול 'איפה אנחנו?' עניתי בחיוך "ליד הבית" ראיתי אכזבה מעט על פניה לפני שהיא חייכה גם חזרה אליי ושלחה ידיה לעברי כדי שארים אותה "מפונקת" רטנתי והרמתי אותה נושק למצחה באהבה….
 
– נקודת מבט שאנל-
"אד" אמרתי בשפת הסימנים והוא המהם בשאלה "היה לי כיף" הוא צחק " כן ראיתי, בלגנת להם את כל הבית".
הוא הניח אותי על הפוף בחדרי והורה לי "תתקלחי ובינתיים אכין לך ארוחת ערב" ואז יצא.
התקלחתי בזריזות ולבשתי פיג'מה המורכבת מגופייה ומכנסון המעוטרים בציורי פנדה.
דלגתי לסלון בעליזות בדיוק כשהיה צלצול בדלת, פתחתי אותה…
"שלום!" אמרה לי חברתו של אד, גו'די, חייכתי ונופפתי אליה כשהיא שאלה בחיוך רחב "אז אפשר להיכנס?" הנהנתי והיא נכנסה וחיבקה אותי.
"שאנל מי בדלת?" צעק אד מהמטבח כתגובה גלגלתי עיניי לעברה וחשבתי בעצב קל 'אני בכלל לא יכולה לענות לך אד…'.
סגרתי את הדלת בזמן שהיא תלתה את המעיל שלה בארון הכניסה והורידה נעליים "זאת אני אד", הוא צעק "גו'די!!" ורץ לחבק אותה.
צחקתי ונפלתי על הספה מאחוריי.
הם התנשקו ועשיתי קולות הקאה "אוי! תפסיקי להתנהג כמו ילדה!" אמר והעביר ידו בשערי פורע אותו בחיבה.
נערתי ראשי במחאה וצבטתי אותו, הוא הרים אותי כמו שק תפוחי אדמה על כתפו וחבטתי בגבו כדי שישחרר אותי אך דבר לא עזר.
גו'די קרצה לי "נשארת אותה מפונקת, אה?" שאלה כשהתיישבנו לאכול, הסמקתי ומשכתי בכתפיי.
בסוף הארוחה התכוונתי ללכת לחדרי על מנת לתת להם פרטיות אבל להפתעתי אד תפס בידי ועצר אותי, הבטתי בו בשאלה.
"אנחנו רוצים לדבר איתך" קימטתי מצחי וכיווצתי שפתיי שואלת בידי "זה דחוף?' אני עייפה" הוא הנהנן רציני "זה דחוף מאוד" התיישבנו בסלון זה מול זה והם החזיקו ידיים.
 
"טוב…" אמר אד שנשמע לפתע נבוך מעט "אז הצעתי לגו'די היום נישואים" אמר במהירות, מחאתי כפיים וזינקתי עליו.
הוא צחק וערסל אותי בידיו "רגע חכי" אמר ונשם עמוק "החלטנו לעשות הכל מהר לפני שאנחנו מתחילים ללמוד עוד שנה בקולג" קימטתי את מצחי החוסר הבנה.
"אנחנו תכננו לטוס ולעשות טיול סביב כל אירופה, טוב רובה…" בהיתי בו עד שההבנה חלחלה לראשי, הרגשתי שמחה בשבילו אבל גם עצב כי אני אשאר לבד והוא יילך "ומי ישמור עליי?" ידעתי שאני לא יכולה להסתדר לבד.
אד ליטף שערי "אני שמח שאת לא עושה לי בעיות והלהקה ההיא של הבנים… לפחות ככה אני מקווה" גיחך, גו'די הציעה "מה עם ההורים? שיישארו הפעם הם בבית".
אד נאנח "דברתי איתם הם אומרים שהם ישכרו מטפלת וזהו, אם לא אמצע סידור אחר…" משכתי באפי והוא מיהר לחבק אותי "לא, אל תבכי… ששששש…" הוא נעמד כשאני עוד בזרועותיו ואמר בעודו הולך לחדרי "את כבר עייפה מאוד וזה משפיע עליך, קדימה למיטה לישון!" הוא כיסה אותי בשמיכה ונשק למצחי ואז יצא ובדרכו כיבה את האור.