פרק 20 ״חיים חדשים״ סיפור על וואן דיירקשן פרק אחרון
נקודת המבט של ללי-
קמתי בבוקר , ליאם היה לידי , אבל הוא היה חיוור מאוד , הערתי אותו והכנתי לו תה ….
״אני לא מרגיש טוב״ אמר ליאם
״ניקח אותך לבית חולים״ אמרתי
״לא זה בטח וירוס קטן , לא צריך לדאוג…״ אמר ליאם
״טוב אבל אם אתה מרגיש יותר רע , אני לוקחת אותך לבית חולים״ אמרתי
״אוקי..״ נאנח ליאם
נקודת המבט של ליאם –
אני לא מרגיש טוב , יכול להיות שזה בגלל…..לא יכול להיות , אין סיכוי!!……או שכן? חשבתי
ללי הכינה לי תה ודיברה איתי ….
אני כל כך אוהב אותה איך היא לא רואה את זה ?….
היא כל כך דואגת לי …
הלכתי לבנים ,
דיברנו צחקנו , והרגשתי ממש רע….
אני זוכר שהיה לי סחרורת….ואז הכל חשוך
נקודת המבט של נייל:
היום , היום אני הולך להציע לאיימי נישואים ! אני כל כך שמח!!
היא היחידה שמבינה אותי יותר טוב מכולם , רק מהלהסתכל עלייה אני מחייך …
אני וליאם הלכנו לבנים .
״ליאם , אתה לא נראה טוב … קרה משהו?״ שאלתי
״לא זה כלום , זה סתם וירוס …״
דיברנו עם הבנים וצחקנו , הארי נראה מודאג , כאילו הוא יודע מה קרה לליאם…
שמענו בום חזק , וליאם התעלף….
לקחנו אותו לבית חולים וקראנו ללי ולאיימי…
״המצב שלו מחמיר , אנחנו חוששים שהוא עומד למות.״ אמר הרופא
ללי בכתה…
היא השאירה לי מכתב בכיס ואמרה לי לתת אותו לליאם.
והיא ברחה…
״מישהו יודע מה קרה לו ?״ טום שאל
הסתכלתי על הארי הוא נראה מוזר…
״א…א..ני , הוא את…מול שת…ה….״ גיגמם הארי
הבנו וכולנו דאגו ובכינו…
נקודת המבט של ללי-
אני לא מאמינה !!! הוא עומד למות !!! והכל באשמתי
בכיתי ובכיתי בחדר שלי…
ואז החלטתי , אני הולכת לצוק , אני הולכת לליאם…
נקודת המבט של ליאם-
היה לי חלום , שללי , עומדת מעל הצוק וצועקת משהו , היא נופלת והיא מתה … אני לא שם כדי להציל אותה!
ישר התעוררתי , וראיתי בית חולים ואת כל החברים שלי…
אבל לא ראיתי את ללי …
״א…יפה ללי?״ שאלתי מנסה לדבר ..
נייל נתן לי מכתב , ונראה מבולבל .
ליאם ,
בגללי אתה מת ,
אני הולכת אלייך ,
אני לא יכולה לאבד אותך ,
לא שוב…
הייתה תמונה של הצוק שלי.
מה ?! אני לא מאמין
היא מתאבדת? בשבילי !?
לא אני חייב לעצור אותה !!
רצתי הכי מהר שיכולתי לכיוון הצוק שלי .
וראיתי את ללי מתקרבת יותר ויותר לקצה …
נקודת המבט של אלה-לי :
התקרבתי יותר ויותר לקצה …
בוכה וחושבת על ליאם , לא הספקתי להגיד לו שאני אוהבת אותו.
הגעתי לסוף הצוק באתי לקפוץ ואז….
הרגשתי יד , תופסת אותי…
״את לא הולכת למות״ אמר האיש
״אני חייבת״ אמרתי
״בשבילי לא , את אהבת חיי , אני תמיד אהבתי אותך , אני לא יכול לאבד אותך״ אמר האיש
״ל…ליאם?״ שאלתי מבולבלת
״כן , אני לא יכול למות שאת איתי!״
״אני או…״ באתי להגיד.
והוא עצר אותי בנשיקה , שתמיד כל כך השתוקקתי אליה ….
״אני אוהבת אותך״ אמרתי
״תמיד אהבתי אותך ״ אמר ליאם
וככה , התנשקו על הצוק, שהשקיעה יורדת לאט לאט ….
THE END
תגובות (3)
מוווושלם!
אפשר להצטרף לסיפור הבא?
מושלם!!!
ואני עם לואי בסיפור הבא נכון?
אני מתכננת לעשות סיפור קצת שונה , כמובן שהוא על וואן דיירקשן ,
הוא יהיה סיפור די קצר …
ואחרי זה אני אעשה סיפורים שהשחקנים הראשים הן אתן :)