פרק 2-first love

הכנסתי את הספרים שלי ללוקר והמשכתי ללכת ולא שמתי לב לאן אני הולכת ופתאום
-בום-

נקודת מבט של_____?:
נתקלתי במישהי ונפלתי. הרמתי את ראשי וראיתי שגם היא נפלה אבל היא צחקה ולא הבנתי למה, "היי הכל בסדר? את הרגע נפלת.. ואת צוחקת?" שאלתי אותה "אה כן פשוט כל פעם שאני נופלת אני מתחילה לצחוק" היא אמרה עם חיוך רחב .קמתי ועזרתי לה לקום גם "אני ממש מצטער" אמרתי "בסדר" היא אמרה והוסיפה "קוראים לי מיה, אתה לומד פה?" "לא אני מתנדב פה עם הלהקה שלי במגמת מוזיקה" אמרתי "אה מגניב, רגע כן אני יודעת מי אתה אתה זאין מאליק אחות של חברה שלי אוהבת אותכם" היא אמרה ופתאום שמעתי "זאין למה לא חיכית לי?" וזה היה הארי "תודה רבה" הוא אמר וראיתי את מיה מגחכת טיפה "היי את יודעת שאת יפה" הארי אמר למיה "היה נעים להכיר אותך" אמרתי ומשכתי את הארי
"היא חמודה מי היא?" הארי שאל "הארי היא תלמידה פה" עניתי לו בכעס "טוב בסדר" הארי אמר מאוכזב ופגשנו את כל הבנים בחדר המוזיקה ותכננו מה נעשה לתלמידים ואני עדיין לא מאמין שהתנדבנו להיות מורים במוזיקה חודשיים שלמים.
נקודת המבט של מיה:
עכשיו יש לי שיעור מוזיקה אפשר להגיד מגמת מוזיקה והלכתי לחדר המוזיקה וראיתי שהבנים האלו לא צחקו שהם אמרו שהם מתנדבים פה.
כולם נכנסו כבר וזאין התחיל לדבר "אנחנו המחליפים של המורה שלכם ואנחנו נהיה חודשיים פה" למה אני צריכה לסבול את זה עכשיו. "אוקיי אז מי שלא מכיר אותנו אני לואי ואלה נייל זאין, ליאם והארי" לואי אמר והמבט של הארי היה תקוע עליי וזה היה מאוד מוזר ומטריד. "אוקיי אנחנו רוצים בשבוע הראשון לעבוד עם כמה בנות אפשר להגיד חמש בנות אז אני אקריא את שם הבת ואת השם של אחד מהבנים שהוא יעבוד איתה" ליאם אמר והמשיך "אוקיי אשלי את עם נייל" ואשלי קמה ועמדה על יד נייל והסתכלתי עליה ואין פלא שכל הבנים רוצים אותה בבית הספר, שיער שחור כמו פחם ועיניים ירוקות.
"אוקיי ג'ולי את עם לואי" ליאם אמר וג'ולי קמה עם חיוך ונעמדה על יד לואי .
"ווסטי את תהיי עם זאין" וווסטי נעמדה על יד זאין עם פרצוף אדיש.
"טוב קלואי את תהיי איתי" ליאם אמר וקלואי נעמדה על ידו.
"וטוב אחרונה שתהיה עם הארי היא.." התפללתי בליבי שזו לא אני
"מיה" נו באמת.