פרק 11 ״חיים חדשים״ – סיפור על וואן דיירקשן

אני מזהירה מראש – זה אחד הפרקים הכי מרגשים שכתבתי, באמת שאני בוכה פה ..

נקודת המבט של ללי-
המטוס נחת צחקנו ודיברנו
נסענו למסיבה
פגשתי את גסטין ,סלינה, דמי ועוד מלא החלפנו טלפונים , הם כאלה נחמדים …
ישבתי בבר וביקשתי מים , נתנו לי משהו שנראה כמו מים אבל לא היה לו טעם של מים , התחלתי לשתות
עוד ועוד ועוד….

נקודת המבט של שירה –
ראיתי את כולם נהנים
איימי עם נייל
נועה עם טום
נועם עם הארי
אמה עם זאין
הלכתי לחוף הים הקרוב , טיילתי על החול , הרגשתי את הקצף ים ברגליי ..
ראיתי מישהו מתקרב אליי מרחוק
הוא חייך אליו , חייכתי בחזרה והסמ
קתי , הרגשתי פרפרים בבטן , יכול להיות שהתאהבתי ? אין מצב אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון
דיברנו ותחקנו הוא ממש נחמד הוא אמר שקוראים לו לואי, ויש לו להקה די מצליחה , אני לא כל כך אוהבת מוזיקה מודרנית , אני אוהבת מוזיקה ישנה…
החלפנו טלפונים והוא הסיע אותי הביתה.

נקודת המבט של ליאם-
אני לא שותה , זה יכול להרוג אותי …
חיפשתי את אלה לי , דאגתי לה
אני ראיתי אותה , ראיתי אותה מתנשקת עם מישהו אחר ,
ברחתי בדמעות לבית שלי
זה לא הבית שלי אבל כבר לא אכפת לי מכלום …
שמעתי את כולם חוזרים , אלה לי נכנסה לחדר שלי
״איפה היית ? דאגתי לך״ היא אמרה.
״אה כן ?! דאגת לי ?! זאת הדאגה שלך ללכת להתנשק עם מישהו אחר ?!״
צעקתי עליה
היא נראתה מבולבלת והיא יצא מהחדר

נקודת המבט של אלה לי –
חזרתי הביתה עם הנגאובר מטורף
לא ידעתי למה , הרי לא שתיתי , נכון?
הלכתי לחדר של ליאם דאגתי לו …
הוא צעק עליי , הרגשתי את עצמי נחנקת מדמועתיי ויצאתי מהחדר.
עוד פעם אותה הרגשה , איבדתי אותו שוב, הרגשתי רע עם עצמי
נכנסתי למיטה לא שמתי שמיכה רציתי לסבול , סובלת מהקור של לונדון
הרגשתי שמיכה עליי והמיטה התמלאה בחום המוכר , ליאם .
הוא קירב אותי אליו ,
״אני אולי כועס ופגוע אבל אני לעולם,לעולם לא אעזוב אותך״ לחש לי .
הרגשתי את הדמעות בעיניי והתייפחתי בחזהו…