פרק 1 she is not afraid פאנפיק על 1D

דבר ראשון אני כל כך מתרגשת ואני מקווה שיהיו בהמשך עוד הרבה תגובות וגם עכשיו, אז בלי חפירות נוספות לפרק…
חחח עוד משהו קטן השם של השיר שמופיעה בכותרת ליד המספר של הפרק ישתנה בכל פרק כי עדיין לא החלטתי על שם לפאנפיק אם יהיו לכם רעיונות בהמשך אל תהססו להציע!
אם אתם יכולים או רוצים אז אני מפרסמת את הסיפור גם בדף פאנפיקים בפייסבוק אז בבקשה תכנסו ותעשו לייק ותפרסמו הלאה…

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"שאנל…. קומי, עצלנית" קול לחש לידי "נו שאנל!".
פקחתי עיניי בישנוניות והבטתי באחי הגדול אד, זה קיצור של אדוארד כי הוא שונא שקוראים לו ככה.
התכרבלתי בזרועותיו והוא רטן "שאנל צריך לנסוע לקניון ולקנות לך כל מיני דברים לשנה החדשה קומי כבר!" עשיתי papy face והוא מחא "את יודעת שאני לא יכול לסרב לפרצוף הזה" חייכתי בניצחון ועצמתי עיניי מנמנמת.
הוא הרים אותי והעמיד אותי מול הארון "תתארגני אני אכין ארוחת בוקר" ויצא.
צחצחתי שיניים, הסתרקתי ולבשתי את זה – http://www.polyvore.com/cgi/set?id=69303575#fans.
ירדתי למטבח, יש לנו בבית שתי קומות ; בקומה השנייה. חדרי שינה ובקומה הראשונה מטבח, סלון, חדר אורחים והגינה עם הבריכה והז'קוזי.
התיישבתי בשולחן ואד הניח על השולחן את הצלחות עם ארוחת הבוקר שלנו, פאנקייקים.
כשסיימתי את כל מה שהיה לי בצלחת מהר הוא חייך אליי באהבה ונתן לי עוד פאנקייק מאצלו.
אחר כך נכנסנו למכונית והוא התניע, שאלתי בשפת הסימנים "איפה אבא ואמא?" הוא ענה "הלכו מוקדם לעבודה" ושם מוזיקה, חשבתי בעצב 'כרגיל'.

לאחר שלוש שעות של קניית ציוד לבית הספר ובגדים חדשים גררנו רגלנו למסעדה ואכלנו בתאבון רב.
שילמנו והרמנו את כל השקיות והתכוונו לצאת מהקניון כשנתקעו בנו חבורה של חמישה בנים ונפלנו כולנו, אחריהן רצו עדר של בנות, העפתי בהם מבט וקלטתי שהבנים הם הלהקה המפורסמת one direction זינקתי על רגליי בוהה בהם והם הביטו מבוהלים במעריצות שהסתכלו סביבן בחיפוש אחריהם ואז אמרו לאד "אם תציל אותנו נעשה כל מה שתרצה" הוא חייך "שום בעיה" ושלף מאחת השקיות כובעים שקניתי ומשקפי שמש ונתן להם והם הסתובבו בגבם למעריצות מסמסים למישהו.
לבסוף המעריצות התייאשו והלכו מאוכזבות ועצובות, הבנים הודו לאד "הצלת אותנו" אמר זאיין ואז הם הבחינו בי בוהה בהם, אד משך אותי אליו ואמר "תכירו את אחותי הקטנה הומדהימה שאנל" חייכתי בביישנות והתחבאתי מאחורי גבו והוא צחק "מה את מתביישת לי עכשיו כל היום את חופרת לי עליהם" הבנים חייכו זה לזה ונייל אמר "את לא צריכה להתבייש את ילדה יפה" הסמקתי ואמרתי לאד בידיי "תגיד להם שאני רוצה בבקשה תמונה וחתימה מכולם!" אד הנהן ואמר לבנים המבולבלים "היא שאלה אם אפשר בבקשה חתימה ותמונה?" הבנים הסתכלו סביב ואמרו "עדיף שלא פה אז בינתיים רק חתימה בואו נלך עוד מעט יבוא השומר ראש שלנו פול" הם חתמו לי על דף כל אחד על מחברת אחרת.
יצאנו לחניון ולואי ניסה לפתוח איתי שיחה אבל לא יכולתי לענות והייתי מתוסכלת, אד שהבחין בכך מיהר לומר לו בקול רך "היא לא יכולה לדבר, היא אילמת" הוא הביט בי המום ומרחם, גלגלתי עיניי ורשמתי בפאלפון 'אל תרחם עליי' הא חייך ואמר "בסדר, אז אד נכון?" שאל את אחי מודא שאמר את שמו נכון וזה הנהן "מה תרצה בתמורה לעזרה שלך".
אד הביט בי ואז בהם ואמר בחיוך ערמומי "הבטחתם לי כל דבר נכון?" הם הנהנו והוא צחקק ברשעות והם התחילו לחשוש "טוב אז אני רוצה שתשמרו על שאנל כל פעם שאצטרך ותהיו פה באנגליה, טוב?" הם התפלאו ואני הזעפתי פניי רוקעת ברגלי בכעס והוא קרץ לי "גם לי יש חברה שאנלי אל תכעסי. את יודעת שאסור לך להשאר לבד בבית כי את לא יכולה לדבר בטלפון".
נייל אמר "בסדר נשמור עליה אבל זה תקף לחצי שנה בלבד כי זה יכול להקשות עלינו בהקלטות והחזרות שיהיו לפני סיבוב ההופעות עוד חצי שנה" האחרים הנהנו בהסכמה ואד לחץ את ידם, רתחתי מזעם והם אפילו לא שמו לב.
אד חייג לחברתו ג'ינה ושאל אם הוא יכול לבוא אליה והיא הסכימה מיד.
הוא שאל את הבנים "תוכלו לשמור עליה עכשיו?" ליאם הנהן "יופי זה המספר שלי" הם החליפו מספרים ואז אד הלך לאחר שנשק למצחי מתעלם מכעסי והזהיר אותם "היא הולכת לעשות לכם את המוות היא מעוצבנת אז אל תתנו לה למרוח אתכם".
"טוב שאנל' פתח הארי את פיו לראשונה לאחר כמה דקות של שקט ומבטים בין הבנים "את רוצה להכיר את פול?" שאל בדיוק כשהמיניבוס שלהם עצר לידינו והדלת נפתחה.

מקווה שאהבתם, תגיבו ותעשו תגיבו ותדרגו, עבדתי ממש קשה כי בטעות נמחק לי כמה פעמים… שיהיה לכולם המשך יום נעים!!! ^-^