פרק שני של סיפורים של וואן דיירקשן מגיעים למלון ו…..

*נקודת מבט רוני*
"ביי אבא , ביי זיו!" נפרדתי מהם לשלום ונסענו לשדה התעופה.
"רוני?, רוני? , תקומי חמודה הגענו לשדה תעופה" שמעתי את אמא,
"אני קמה שנייה אחת" עניתי לה חצי ישנה חצי ערה,
התעוררתי, שמתי את הכפכפים, ולקחתי את המזוודה מהנהג ,
אני ואמא נכנסו לשדה תעופה, שתיתי קצת מים ,
ואמא אמרה לי לחכות כאן, היא הלכה לתורים וקראה לי
"רוני בואי חמודה!" הלכתי אליה עם המזוודה ביד ,
עשינו צ'ק אין ואת כל השטויות , ונכנסו למטוס, בדרך היינו
בדיוטי פריי וקניתי לי את הבושם החדש של וואן דיירקשן,
"אהה , איזה ריח טוב " נאנחתי
כל הטיסה הייתי באייפון , יותר נכון שמעתי שירים באייפון,
אמא ישנה ואני שמעתי שירים, חצי ישנה חצי ערה,
שמעתי את הטייס אומר, להתכונן לנחיתה,
הערתי את אמא ואמרתי לה שנוחתים,
היא קצת התעצבנה שהערתי אותה, אבל
היא שכחה מזה תוך שתי שניות….,
*נקודת מבט אמא*
סוף סוף הגענו, אני שונאת טיסות
בגלל זה אני נרדמת , יותר נכון הולכת לישון
ישר על ההתחלה,
*נקודת מבט רוני*
יצאנו מהמטוס והתארגנתי, הייתי תשושה ,
לא שנתי בכלל!, הייתי כל כך עייפה , הגענו למקום
שבו לוקחים את המזוודות ראיתי את שלי ואת של אמא
לקחתי את שלי ואמא את שלה, הייתי כל כך עייפה כך שבקושי
הצלחתי לסחוב את המזוודה, אמא שאלה אותי " רוצה שאני אסחוב לך המזוודה?"
"לא" עניתי לה "אני בסדר" אמרתי בהכחשה שאני מתה מעייפות, הלכנו והלכנו,
יצאנו החוצה ופתאום לא הייתי מרוכזת, ונתקלתי בגלגל של המזוודה, נפלתי ועיקמתי את
הרגל, זה כאב , כאב מאוד, אמרנו לנהג לקחת אותנו לבית חולים, ורק אז לבית מלון,
הגענו רופא והוא אמר שזה נקע, הוא נתן , הוא חבש לי את הרגל ונתן לי קביים, איזה התחלה
מדהימה של טיול….