פרק רביעי-סיפור על וואן דיירקשן-Great Britain

*נקודת מבט הארי*

אמרתי ליהל שאני הולך לבדוק מה קרה לנייל אבל תאמת לא רציתי להפריע לנייל שהוא בוכה (זאת תהיה סכנת נפשות לכולנו…) אבל רציתי להראות ליהל שאני גבר ועליתי למעלה התיישבתי ליד הדלת של נייל וחיכיתי שהוא ירגע חיכיתי….וחיכיתי……וחיכיתי ואחרי שעה הבכי שלו נרגע חיכיתי עשר דקות וקראתי בשקט לתוך הדלת הסגורה "נייל" אין תשובה "נייל תענה לי" אין תשובה "נו נייל תענה כבר!" אין תשובה החלטתי שאני אכנס בשקט לחדר שלו פתחתי בזהירות את החדר נייל נרדם על המיטה כל גופו זרוק הוא לבוש בבגדים שלו והאייפון שלו בידו יצאתי בשקט כדי לא להעיר אותו ויצאתי מהחדר ישבתי ליד הדלת של החדר שלו וחשבתי למה הוא ככה

*נקודת מבט יהל*

המרתון של בובספוג נגמר אז ניצלתי את ההזדמנות לדבר קצת עם זאין "היי" אמרתי לזאין הוא לא ענה "היי" ניסיתי שוב למקרה שהוא לא שמע אין תשובה "קצת קשה לו להתחבר לאנשים" לחש לי ליאם בדיוק אז לואי התעורר "איפה נייל?" הוא שאל מנומנם "בוכה למעלה הוא פשוט נכנס ככה" עניתי לו "מה?!" הוא קם ורץ מהר למעלה לא היה לי חשק לדבר עם אף אחד אז ראיתי ביחד עם ליאם וזאין סדרה משעממת על דייגים בערך באמצע הפרק נרדמתי על הברכייים של זאין, הוא לא התנגד פתאום שמעתי צליל בום! חזק התעוררתי בבת אחת וראיתי את הארי יורד למטה בבת אחת, הוא התיישב על הספה "מה קרה?" שאל זאין הארי לא ענה לו הוא היה עסוק בלהסדיר את הנשימה שלו כל מה שהוא הצליח לומר זה "נייל…..ישן…………ולואי………ובום!" הצלחתי לשמוע מלמעלה את לואי צעק "ידעתי כל הזמן הזה הייתי כל כך טיפש" ואז עוד בום! ואת נייל רץ למטה ובורח לחצר לא ראיתי הרבה חוץ מזה שהוא השאיר אחריו שלוליות גדולות של דם "נייל חכה" צעקתי ורצתי אחריו הוא המשיך לרוץ ואני רדפתי אחריו עד ש….