פרחים בעליית הגג פרק ראשון

"הגענו" הכריז הנהג, ופתח לנו את הדלת..
ומה שראינו שם ? היה לא יאומן…
אני לא בטוחה עם זה היה ארמון , או שניים.
אבל המקום היה עצום,וכשאני אומרת עצום אני מתכוונת לאחד כזה..
"ואו" אמרנו אני וטל יחד, ונדהמנו מהמקום היפיפה ביותר שראינו
סטופ~
טל ? ידיד שלה ,בן 16 וחצי
בלונדיני,עיניים חומות דבש,
גבוהה ונראה טוב
סוף סטופ~

"שלום , אלכסנדרה ברקוביץ'? טל כהן ? נעים מאוד אני נעמי, מנהלת הפנימייה"
"נעים מאוד" אמרנו שנינו יחד ולחצנו את ידה בחביבות.
"אז מה מביא אתכם אלינו ללונדון ?" חייכה בנימוס והובילה אותנו לחדרינו.
"את יודעת, המקום יפה,והארץ בכלל,וגם שינוי לא הזיק" אמר בשביל שנינו ,
אוח דביל " אני באתי לפה לחפש התחלה חדשה,לא היה לי טוב בארץ"
אמרתי והשפלתי את ראשי ,אך היא ליטפה אותי ואמרה בחיוך ענק כל כך
שחשבתי שהיא עומדת לבלוע אותי "אל תדאגי מתוקה,הרבה באים לפה כדי לחפש התחלות חדשות"
"אני מקווה כך" אמרתי וכך נתתי לטיפה בוגדנית של חשש להיכנס אל ליבי.
נכנסתי לחדר שקט, בכל זאת היה דיי מאוחר בלילה…
~חלום~
נועה.. ..גוררת אותי על הרצפה,
"איה נועה את מכאיבה לי,בבקשה תפסיקי" יללתי אלייה
"את תשלמי על זה שלא עזרת לי"היא צרחה בעודה מתקרבת אליי מדממת,
"לא בבקשה, אני לא הצלחתי,בבקשה תסלחי לי"בכיתי..
~סוף חלום~
טםטםטםטםטםטם השקמה טםטםטםטםטם השקמה.
אני לא מאמינה שאני באמת בפנימייה הזאת,
כלכך הרבה זמן חלמתי להגיע לפה,וזה קרה, הוו איזה כייייייף
"בוקר טוב" אמרתי והתמתחתי, ראיתי את שאר הבנות מסתכלות עליי מוזר,
"מה יש לי משהו על הפנים?" אמרתי והסמקתי, "לאלא הן פשוט לא מבינות מי את"
אמרה איזה אחת חמודה. "אה אוקיי, הן יתרגלו אליי כבר חחח"
"אני נכנסת להתקלח ואני אראה אותך בחדר אוכל כבר? " אמרתי וחייכתי
"כן חח רגע, שכחתי לשאול איך קוראים לך?" היא שאלה שנייה לפניי שנכנסתי
"אלכסנדרה,אבל קראי לי אלכס" קרצתי ונכנסתי לאמבטיה
"רגע מה השם שלך ? חחחחחחחחח" צרחתי כאשר פשטתי את בגדיי,
"היילי" אמרה לפניי שטרקה את הדלת.

סטופ~
היילי- בת 18, שיער חום ארוך מחומצן בקצוות ועיינים חומות דיי רזה ושזופה וגבוהה.
חמוודה ומדהימה בעלת הרבה תכונות שתראו בהמשך ♥
שומעת מוזיקה רגילה חחח דמי לובאטו וכאלה,שונאת את ג'סטין ~רק לסיפור כן ?~
זוהר הורן זה בשבילך אהובה ♥
סוף סטופ~

יצאתי מהאמבטיה,לבושה במגבת.. נעלתי את הדלת,הוצאתי בגדים, אספתי את השיער לגולגול מרושל,
ושנייה לפניי שהורדתי את המגבת,מישהו אמר, "עד כמה שהייתי שמח שתתפשטי מולי,זה לא מתאים עכשיו"
נבהלתי כלכך שנפלתי על הרצפה " והסתתרתי מאחורי הארון כמו מפגרת"מי זה? מי אתה ? "
אמרתי והתחלתי לרעוד.. רגע.. אני מזהה את הקול הזה.. אבל.. זה לא הוא.. אין מצב
"קוראים לי הארי,באתי להראות לך את הפנימייה,המנהלת ביקשה"
אמר וצחק, "ה.. הארי?"אמרתי והצצתי בדמות הנער שישבה מולי,"זה לא יכול להיות.."
אותם הטלטלים,אותו חיוך,אותו קול. "הארי אני לא מאמינה" רצתי וחיבקתי אותו.
לא עניינה אותי המגבת.
היחיד שעניין אותי היה אהוב ליבי שנעלם לפניי שנתיים
"אלכס? זאת את? הוו אלכס אני לא מאמין , את חייה" אמר ומחץ אותי אל תוך ידיו השריריות.
ומחה דמעה שירדה במורד פניו, "חיה? מה זאת אומרת ? " אמרתי כשעיניי פתוחות לרווחה.
"אמרו לנו שמתת, שהתאבדת חודש לאחר שעזבנו" אמר בעצב, והשפיל את ראשו.
הדבר הראשון שעשיתי ,היה להצמיד את שפתיי אל שפתיו בשנייה,ולא לשחרר.
שנתיים וחצי חלמתי על הרגע הזה,והוא הגיע,והארי? לא זז,
הוא היה כה מופתע מהנשיקה שהדבקתי לו הרגע שהוא לא זז בכלל חחחח
"אממ.. אלכס?" אמר כשפיו פתוח לגודל עצום, "אממ אני מצטערת האר.." אבל לפניי שהספקתי להמשיך הוא חיבק אותי חיבוק חזק ואמר.. "אני התגעגעתי אלייך אלכס שלי"
—————————————————————-
מהפרקים הבאים:
"מה אתה עושה ? מפגר." אמרתי לו כשהוא לא הפסיק לגעת לי בצוואר..
תפסיק זה מדגדג חחחחח" צחקקתי כמו ילדה קטנה וברחתי ממנו
———————————————————————–

מקווה שאהבתם ♥
הפרק הבא יעלה כשיהיו לי 5 תגובות ♥